"לקח לי זמן להגיע למצב שזה לא אישיו"

"כמו שבתפקידים שלי אני לא עושה דברים שגרתיים, גם על רצף הלהט"ביות אני על כל הספקטרומים. מבחינה מקצועית אני נמצא בתחום מאוד אנליטי, אבל הלכתי ישר לכיוון הכי מעניין שזה ניהול סיכונים פיננסיים. יש לי תפקיד מאוד ייחודי, שבו אני משתמש בכלים סטטיסטיים ומימוניים, וכמובן בטכנולוגיה, כדי לפתח מודלים לחיזוי. אני אדם שחייב לעשות מלא דברים, אחרת אשתעמם. רוטינה זה דבר שגומר אותי.

"כשהגעתי לבנק הייתי אחרי פרידה מחברה. הייתה לי בוסית דתייה שסיפרה לי על מישהו באגף אחר שהגיע עם בן זוג שלו לאירוע: ‘לא תאמין! הוא הגיע עם בן זוג!’. זה גרם לי להבין שעדיף לא לחשוף את זה. היום יש במחלקה הזו גייז ויש להם ילדים. למרות שהבנק מאוד שמרן במהות שלו, הוא הבין שזה לא צריך להיות חלק מהשמרנות. אני כבר לא מרגיש שיש לי חסם, מכירים את בן הזוג שלי ואני לא צריך לדאוג למה שאני אומר. זה לא שאני הולך עם דגל גאווה במסדרונות, אבל להגיע למצב שזה לא אישיו - זה לקח זמן.

"יש מקומות שבהם פתוח מאוד להיות גיי ומקומות שבהם סגור מאוד להיות גיי. יש אבולוציה על הסקאלה הזו. מוסדות פיננסיים הם מאוד שמרניים, אנשים שמים את כל הכסף שלהם בבנקים, צריכים להיות מכובדים, וקשה להם לקבל דברים שונים. זה היה נכון בעיקר לתקופה שבה נכנסתי לתחום, ועד לפני 10–15 שנה. לפחות אצלי, היה אז חיץ בין החיים הפרטיים למקצועיים.

"בן הזוג שלי מתעסק בסטיילינג. לי יש הרבה נסיעות לחו"ל מהעבודה, כך אני מוצא פריט מיוחד לשואו רום שלו. אנחנו הולכים יחד לאירועי אופנה, ושם זה יתרון גדול להיות גיי, אפשר לומר שזה הפוך מתחום הפיננסים. אני גם מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בתכניות לתואר שני למנהל עסקים ובתכנית קלוג רקנטי. בחוגים האלה זה 'נון אישיו' לחלוטין. בענפים שונים יש טולרנטיות אחרת לנושא הזה, אז אני חווה את זה מכל הכיוונים.

היום הייתי בוחר להיות גיי, כי זה נתן לי דברים שאין לגברים אחרים. אני מצליח להיכנס לראש של אחרים, משום שאני רגיש למה שחשוב להם ולמה שגורם להם לפעול. ניהול נכון זה לדעת לשים את האינטרסים שלך בצד ולחשוב על האינטרסים של העובד".

יסמין יבלונקו