"בעבודה קודמת מישהו אמר לי: באתי ממדינה שבה כולאים אנשים כמוך"

"לא תמיד המסע שלי היה פשוט. עד גיל 23 הייתי במסלול של סטרייט שעמד להינשא. היציאה שלי מהארון, ב–1997, אינה בת השוואה למציאות היום: לא היו אז גיבורי תרבות מהקהילה, לא היו סיפורי הצלחה ו'הומו' הייתה מילת גנאי. באחד הארגונים הקודמים מנהל צוות, עולה חדש, אמר לי: 'במדינה שלי אנשים כמוך מכניסים לכלא, ובוודאי לא שמים כמנהלים'. לשמחתי מאז, כל מנכ"ל, חבר הנהלה, קולגה ולקוח - כשאני מדבר בחופשיות ועונה על כל שאלה - מיד מקבלים ומחבקים. רבים מגיעים להתייעץ אח"כ על הבן או הבת או מספרים ‘שיש מקרה דומה במשפחה'.

"הנטייה שלי היא חלק ממני. ההתנהלות שלי משלבת ‘חשיבה גברית’, ו’זווית נשית’ שמעניקה לניהול שלי רגישות אני מקווה שבקרוב נוכל, כמו כל אזרח משלם מיסים, להתחתן ולהביא ילדים לעולם".

"אני גאה לעבוד בבנק משום שיש בו ייצוג הולם לקהילת הלהט"ב בכל שרשרת הניהול. לאחרונה הבנק יצא בסיוע מימוני לכל המעונין להקים משפחה בישראל בדגש על הקהילה. במסגרת קרן לעובדים, ניתנו מלגות וסיוע במימון לעובדים חד–מיניים שהיו זקוקים לפתרונות אשראי בדרך להבאת ילדים.

"אני משתתף בפרויקט זה ברגשות מעורבים. מצד אחד, כתבה זו לא באה לספר על שלושת התארים שלמדתי, או על ההישגים בקריירה, אלא על בחירותיי בחיים הפרטיים. מצד שני, אני מעודד מהמחשבה שהכתבה תיתן תקווה לילד בן 16 שמרגיש ‘שמשהו לא בסדר’, להורים, שיודעים שילדם ‘מתנהג אחרת’, ולמעסיקים שעלולים לא לקדם עובד להט"ב מתוך בורות או שמרנות.

"המסר שלי הוא שהחיים מלאים בהזדמנויות שוות לכל אדם. כשהייתי בטוח בזהות שלי, הסביבה התנהגה בהתאם. זה לא אומר שלא נתקלתי בדעות קדומות, ואני חושב יש עוד הרבה מה לעשות, אבל צריך לראות גם את השינויים החיוביים - היום ניתן למצוא את אנשי קהילת הלהט"ב במגוון תחומים, ויש ילדים רבים למשפחת חד מיניות במערכת החינוך, שלרוב מגלה רגישות".

יסמין יבלונקו