"ילד בן 14 יודע יותר על מגדר מהמורים שלו"

"בחברה הישראלית יש מנעד גדול של שונויות, וצריך למצוא דרך לחגוג אותן. מערכת החינוך עוד לא יודעת איך לעשות את זה. בתי הספר גדולים, והיכולת שלהם לרדת לרמת הקהילה או הפרט מוגבלת, למרות הכוונות והרצון הטוב. זו יכולה להיות קהילה שמאמינה בחינוך דמוקרטי וזה יכול להיות ילדה שהיא סופר פוליטית ודורשת דיאלוג מאתגר, או ילד שמושקע במוזיקה או בצופים ודורש גמישות מערכתית לשעות שלו, וילד עם לקות למידה וילדה על הרצף המגדרי, וילד מבית דתי שלא מסתדר בישיבה התיכונית, ורוצה להרגיש בבית גם בבית ספר. הקונפליקט ומקור התסכול היום הוא שבמקום לחגוג את הזהויות אנחנו רוצים לכנס אותן תחת אג'נדה אחת.

"לפני 15 שנים חזרתי מחו"ל אחרי הרבה שנים, שבהן למדתי אמנות וביקורת אמנות עכשווית באירופה ולימדתי באוניברסיטה של ניו יורק. הגעתי לאנקורי בסוף 2006 מתוך הבנה שזאת פלטפורמה מעולה ליצור דרכה, פלטפורמה שמבקשת שינוי ויש לה כוח לשנות.

"עד לפני כמה שנים אחת השאלות היתה איך מתמודדים עם להט"בים בבתי ספר, ואז ביחד עם איגי (ארגון הנוער הגאה) בנינו תוכנית שנכנסה לבתי ספר של אנקורי ולאחר מכן לבתי ספר אחרים ועסקה בשאלת הזהות.

"ואולם, אם בעבר הדיון היה מה עושים עם הומואים ולסביות בבתי ספר, היום זה בכלל לא הנושא. אז אנחנו מפתחים מודל עבודה בשיתוף המיזם למיניות בריאה של הוועד למלחמה באיידס - כשהאתגר היום הוא ההתמודדות עם שאלת הרצף המגדרי של ילדים. החשיפה והפתיחות לנושא גדלה וסך ההגדרות התרחב ומצריך למידה חדשה של האופן בו אנחנו מנהלים את השיח עם ילדים הורים ומורים.

"ילדים יכולים לבקש שיפנו אליהם בלשון זכר או נקבה בלי קשר למראה שלהם ולא בהכרח יזהו את עצמם כזכר או כנקבה. אי אפשר יותר לבקש את שם האב ושם האם בטפסים. באנקורי אנחנו פונים להורה, הורה, ומשאירים מקום ליותר משניים. ילדים חיים כבר בתוך עולם שההגדרות שלו הרבה יותר נזילות ממה שאנחנו מכירים ועולם המושגים שלהם רחב יותר. בנושא מגדר, כמות האינפורמציה שיש לילד בן 14 גדולה יותר ממה שיש להורים ולמורים שלו, ולכן צריך להכשיר מורים והורים להתמודדות עם שאלות בנוגע לרצף המגדרי".

"למבוגרים יש צורך לקטלג בשביל לעשות סדר, אבל לילדים שאנחנו פוגשים זה טבעי וברור. מגדר מפסיק להיות קשור רק לנטייה מינית, אלא הפך לנושא שמעצב את אופי הדיאלוג שלי איתך כבן אדם, להתייחסות של איך מדברים עם ילדים על לבוש, אם בכלל, איך מנהלים פעילויות בית ספריות כמו טיול בלי לייצר לאף אחד אי נוחות, איך אני מנהלת את הדיאלוג איתך עכשיו".

"אני מאמינה שבתוך עולם משתנה יש לכל אחד זכות להגדיר את עצמו איך שהוא רואה לנכון - ואני באמת מאמינה בפלורליזם חינוכי, במטרה לקבל בתוך אותו חלל ובאותו מבנה ילדים בעלי הגדרות שונות, אני רואה את היכולת של אנקורי לתת לכולם מרחב חשיבה ולמידה מוגן.

עמרי זרחוביץ'