"הוריי השקיעו 750 אלף שקל ב'קרן אור'. זה היה רוב כספם"

בדיון ההוכחות במשפטם של יחיאל טפירו ואמיר בירמן הנאשמים בהונאת משקיעים, העיד שלומי כהן ששימש כמנהל מכירות ואחראי על הסוכנים בקרן • לדבריו, "טפירו אמר שאם יקרה משהו, פשוט נצטרך לממש נכסים. בגלל זה לא חששתי שמדובר ב'פירמידה', כי חשבתי שיש נכסים לממש" • התביעה: "נוכיח כי מחצית מהסכום שגויס מהמשקיעים כלל לא הושקע"

חיליק טפירו / צילום: שלומי יוסף
חיליק טפירו / צילום: שלומי יוסף

"סיפור המסגרת של התיק המובא היום (א') בפני בית המשפט כבר מוכר לבית המשפט הנכבד. נאשמים המקימים מיזמי ענק שקיומם תלוי בגיוס כספים מן הציבור בהיקפים עצומים, ועושים זאת תוך התעלמות והתחמקות מן החובות המוטלות עליהם מכוח חוק ניירות ערך, ללא תשקיף, ועל בסיס מצגי-שווא מרמתיים ואשר עושים בכספי המשקיעים כבשלהם. כל תיק הוא סיפור בפני עצמו, כל תיק הוא עולם ומלואו ובכל תיק המצגים, המרמה והאופן שבו גויס הכסף הם אחרים ושונים" - כך פתחה הבוקר (א') התובעת, עו"ד שירי גפני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, את דיון ההוכחות הראשון במשפטם הפלילי של יחיאל (חיליק) טפירו ואמיר בירמן, מבעלי השליטה לשעבר בקרן ההשקעות "קרן אור" שקרסה ונכנסה להליכי פירוק ב-2014.

הדיון התקיים היום במלאת 3 שנים למעצרם של השניים על-ידי רשות ניירות ערך בחשד לתרמית משקיעים. כתב האישום החמור שהוגש נגד טפירו ובירמן בנובמבר אשתקד, מייחס להם ביצוע הונאת "פונזי" (פירמידה) וגניבה מציבור המשקיעים תוך ביצוע שלל עבירות: גיוס משקיעים ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בסכום של כ-80 מיליון שקל, גניבה בידי מורשה בסכום של כ-45 מיליון שקל ועבירות מנהלים בתאגיד. באפריל השנה, הודתה חברת "ט.ב" והורשעה, בהסדר טיעון, בעבירות של גניבה, מרמה ושל הצעת ניירות ערך ללא תשקיף ונקנסה ב-70 אלף שקל.

לפי האישומים, במשך כשנתיים גייסה חברת "ט.ב. מתקדמים בכספים", המוכרת לציבור כ"קרן אור", כ-80 מיליון שקל מכ-500 משקיעים לצורך מימון פרויקטים של תמ"א 38. זאת, תוך הטעיית ציבור המשקיעים בנוגע לשימוש בכספם ואי-עמידה בהתחייבויות כלפיהם; לפי הנטען, טפירו ובירמן, העבירו לחשבונות בנק בשליטתם מיליוני שקלים מכספי המשקיעים והשתמשו במיליוני שקלים מכספי המשקיעים למתן הלוואות חוץ-בנקאיות לאחרים, בהם לחברות שהם היו בעלי עניין בהן וכן לרכישת נדל"ן לעצמם.

לטענת המדינה, טפירו עסק בעיקר בגיוס הכספים, באמצעות מערך מגייסים ובירמן, עו"ד בהשכלתו שהיה בעלים של משרד עו"ד, עסק בעיקר באיתור עסקאות שבהן יושקעו הכספים, במתן שירותים משפטיים ל"ט.ב", ייצוגה בעסקאות וכן ריכז במשרדו את הנהלת החשבונות של ט.ב. במארס 2014 חתמו השניים על הסכם פירוד, שבמסגרתו העביר בירמן את השליטה בחברות שהיו בבעלותם לטפירו. לפי האישומים, טפירו המשיך בגיוס כספים ובביצוע עבירות עד אפריל 2014, אז דרשה ממנו רשות ניירות ערך לחדול מהגיוסים. 

"מצגים מרמתיים בוטים"

"קיים פער של ממש בין מה שהוצג למשקיעים לבין מה שעשו בכספיהם בפועל. למשקיעים הובטחו תשואות גבוהות, סיכון נמוך וביטחונות מלאים להשקעתם", ציינה התובעת בדיון היום. "מבלי שנאמר להם כי חלק ניכר מכספם לא יושקע וישמש למטרות אחרות משהוצגו להם, מבלי שנאמר להם שהם מקבלים ביטחונות שאין להם כיסוי, ומבלי שנאמר להם כי התשואה וההחזרים מובטחים בעיקר וככל שמפעל גיוס המשקיעים יימשך. מדובר במצגים מרמתיים בוטים".

בהמשך דבריה התייחסה התובעת לטענות ההגנה שהעלו טפירו ובירמן. "שני הנאשמים, כל אחד בדרכו שלו, נוקטים בגישה - לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי ולא אמרתי, אלא שמן הראיות מצטיירת תמונה שונה לחלוטין. הנאשמים מגיעים לבית המשפט כשבאמתחתם טענה מקוממת במיוחד, הם טוענים כי הם לא הציעו הסכמי השקעה בחברה, אלא מכרו הסכמי הלוואה לכל מטרה, ולכן הכול מבחינתם כשר: לא חלה עליהם כל חובה לגלות למי שאת כספו הם לוקחים דבר באשר לשימוש שנעשה, ומותר להם לעשות ככל העולה על רוחם עם עשרות מיליוני השקלים שאותם הם גייסו.

"הנאשמים גם מנסים להיבנות מכותרת ההסכמים שעליהם חתמו עם המשקיעים, כדי לשכנע את בית המשפט כי לא מדובר בנייר ערך וכן כי הייתה עמימות במצב המשפטי. הטענה הזו מחוסרת בסיס משפטי ומחוסרת בסיס עובדתי. המבחן להיותו של הסכם 'נייר ערך' אינו עוסק בכותרתו של ההסכם, אלא בעמידתו בתנאים הקבועים בחוק ניירות ערך".

לדברי הפרקליטות, מהראיות יעלה בבירור כי "הנאשמים ידעו כי מדובר בניירות ערך שמחייב תשקיף, וכי הם התעלמו מהנושא שצף ועלה פעם אחר פעם מגורמים שונים, ואף נתנו תשובות שקריות לגבי הבדיקות המשפטיות שנעשו בעניין זה בחברה. כל זאת כשהכול כשר בדרך למטרה". 

הפרקליטות ציינה כי טפירו טוען שלא נפגש או שוחח ישירות עם המשקיעים; לא הנחה את עובדיו להציג מצג תרמיתי, וככל שידוע לו ללקוחות הוצגו הסכמי הלוואה לכל מטרה עם הבטחה להחזיר קרן וריבית, בלי שום התחייבות מכל סוג שהוא ביחס לשימוש". אלא שלדברי המדינה, מהראיות עולה כי טפירו "יצר מנגנון גיוס משקיעים משומן שבו המצגים למשקיעים מועברים בעקיפין בעל-פה באמצעות סוכנים. טפירו בישיבות שבועיות הציג לסוכנים הבטחות ללא כיסוי וצייר תמונה ורודה הרחוקה מן המציאות, והסוכנים שימשו כזרוע הארוכה לגיוס הכסף מן המשקיעים בשטח".

לגבי בירמן ציינה התביעה כי הוא טען בתשובתו לכתב האישום, באופן תמוה במיוחד כי הוא לא ראה לא שמע ולא ידע דבר, משום שלא היה שותף למיזם, ועל כן אין לו כל אחריות לגיוס הכספים ולשימוש שנעשה. אולם, לדברי התביעה, "העדים יעידו על מודעותו של בירמן לגיוס הכספים, להיקף הגיוס ולכמות המשקיעים במיזם, לשימוש שנעשה בכספים ולמקור ההחזרים למשקיעים".

עוד הוסיפה התובעת בנוגע לבירמן כי "צריך גם לזכור שהנאשם הוא עו"ד... הניסיון שלו לחמוק מאחריות באמתלה של חלוקת תפקידים היא אפוא, קשה במיוחד ולא בכדי היא נסתרת בראיות ברורות".

באשר לעבירת הגניבה המיוחסת לטפירו ולבירמן ציינה התובעת כי שני הנאשמים העבירו מליוני שקלים מכספי המשקיעים לחברות פרטיות שלהם, וכן למימון רכישת דירות. "למעשה, אנו נוכיח כי מחצית מהסכום שגויס מהמשקיעים כלל לא הושקע ושימש למטרות אחרות משהוצג", צוין.

"כל הזמן היינו צריכים לגייס יותר"

עם סיום הנאום הזמינה התובעת את עד התביעה הראשון בפרשה - שלומי כהן, ששימש כסוכן בסוכנות הביטוח "טפירו" שהייתה בבעלות חיליק טפירו, ובהמשך שימש כמנהל מכירות ואחראי על הסוכנים בחברת "ט.ב" (קרן אור), שגייסה את כספי המשקיעים.
העד סיפר כי טפירו וברמן הקימות "קרן אור" ב-2102, כשהם בה שותפים בחלקים שווים. "חיליק היה אחראי על כל נושא השיווק, ובירמן היה אחראי על הצד המשפטי ולהביא עסקאות", אמר. לדברי כהן, "המטרה הייתה לגייס לקוחות שנותנים הלוואה ל'ט.ב' וההלוואה חוזרת בריבית שהיא ידועה מראש. הכספים יועדו לפרויקטים של תמ"א 38, הלוואות לחברות וליחידים".

העד תיאר בעדותו את שיטת גיוס העדים. לדבריו, "בהתחלה הרעיון היה לגשת ללקוחותיה של סוכנות טפירו, סוכנות ביטוח. להערכתי, היו כעשרת אלפים לקוחות בסוכנות, אולי יותר. הרעיון היה ללכת אל האנשים שמכירים אותנו ויודעים מי אנחנו. ברגע שהיה מיצוי, נכנסה חברה שמשווקת שהפכה את זה ליותר שיווקי. היו 'באנרים' באתרים". לדבריו, הייתה היענות משמעותית להצעות גיוס הכספים - בהיקף של כ-80% מהלקוחות שאליהם פנו הסוכנים. 

התובעת ביקשה לדעת אם היה עוד קהל יעד לגיוס כספים, חוץ מהלקוחות של חברת הביטוח, והעד השיב כי קהל יעד נוסף היה בני המשפחה של הסוכנים עצמם. "בני משפחה של רוב הסוכנים. אני בעצמי גייסתי בני משפחה שלי, את הוריי, את דודה שלי ועוד דודים שלי", העיד. 

עוד לדבריו, ברגע שהסוכנים היו מגיעים ליעד גיוס מסוים, היעד היה עולה. "חיליק טפירו הוא אשף בלהניע אנשי מכירות. הוא הטוב ביותר שהכרתי... ככל שגויסו יותר כספים, חיליק תמיד הציג את זה שיש מה לעשות עם הכסף. כל הזמן היינו צריכים לגייס יותר". 

העד סיפר כי האטרקטיביות של קרן ההשקעות עבור המשקיעים נבעה מהריבית הגבוהה יחסית ומהעובדה שהם ראו מהר את הכסף בחזרה. "זה עבד בצורה כזאת שהקרן פלוס ריבית חלקי 12 חוזרת ללקוח מדי חודש. היה הרבה יותר קל לשווק את זה. זה מאוד מושך, ובאמת ראינו לקוחות שחוזרים. משקעים מעט בהתחלה, ואז מביאים יותר כסף".

באשר לגיוס בני משפחתו העיד כהן כי אביו הפסיד את רוב כספי הפנסיה שלו. "דודה שלי השקיעה 480 אלף שקל, ש-180 אלף חזרו ... הורים שלי השקיעו 750 אלף שקל. אבי לא הספיק לצאת. זה היה רוב כספו", אמר ונחנק. "קשה לי. אני מצטער. זה מיטב כספו. כספי הפיצויים של אבי שיצא לפנסיה מוקדמת". 

העד נשאל עד כמה, אם בכלל, נאמר לסוכנים שלמשקיעים הוחזר כסף ממשקיעים חדשים - שמדובר בפירמידה, והשיב: "זה אף פעם לא צויר כפירמידה. יצא לי לדבר עם טפירו על העניין הזה בשלב יותר מתקדם, בחודשים האחרונים של המיזם, והוא אמר שאם יקרה משהו, פשוט נצטרך לממש נכסים. בגלל זה לא חששתי שיש פירמידה, כי חשבתי שיש נכסים לממש וסך הנכסים עולה על ההתחייבויות... נאמר לי לפני שאבא שלי רצה להעביר את כספו, שאם חלילה זה ייעצר מאיזושהי סיבה, יהיה צורך לממש נכסים".

"חיליק היה הגון וסמכתי עליו"

בחקירתו הנגדית נשאל העד אם טפירו העביר לאביו כספים בחזרה, והשיב: "ההורים שלי הגיעו לפת לחם לאחר מה שקרה, ואמא שלי חלתה מאוד. חיליק (טפירו) עזר להורים שלי קצת ביום-יום אחרי זה". בהודעתו במשטרה השתמש העד במילה "חיליק פיצה את אבי", אבל בעדותו הוא הסביר כי מדובר בסכומים נמוכים.

עוד העיד כהן כי השאלה של חוקיות גיוס הכספים ללא תשקיף וחוקיות המיזם בכלל עלתה מספר פעמים בחברה, אך טפירו ציין כי הדברים נבדקו על-ידי עורכי דין ורואי חשבון, והכול חוקי. "הוצג לנו שהדברים נבדקו, ובירמן הוא עורך דין, וברגע שהוא היה בעניין הזה, היה יותר קל להאמין שזה אפשרי וחוקי", העיד.  "כבר בישיבה שבה הוצגה לראשונה 'ט.ב', המיזם, בהתחלה, היו הרבה התנגדויות מצד הסוכנים ששאלו עד כמה זה חוקי לשווק מוצר כה, נאמר שם 'שוק אפור'; וחיליק אמר שהוא מסתמך על חוות-דעת משפטיות והדברים נבדקו". העד הוסיף כי הוא סמך על טפירו. "עבדתי עם חיליק מ-2008. הוא היה בוס מצוין, ישר הגון ומאוד סמכתי עליו".

בתשובה לשאלה כיצד השתנה שכרו ושכר הסוכנים בעקבות גיוס הכספים ל-"ט.ב", השיב העד כי חל זינוק חד בשכר. " העמלות של 'ט.ב' היו גבוהות משמעותית מכל מוצר אחר ששיווקנו. העמלות השפיעו מאוד על היקפי הגיוס. כך אנשי מכירות עובדים. איפה שהתגמול גבוה יותר, שם הם ישימו את יהבם. הבסיס שלי היה 10,000 שקל, ובחודש טוב עם העמלות 0 זה היה יכול להגיע גם ל-100 אלף שקל. לכניסה של 'ט.ב' הייתה השפעה גדולה מאוד על השכר, הוא השתנה מקצה לקצה . חודש טוב לפני ט.ב היה עם 20 אלף שקל, ואילו אחרי היינו מגיעים גם ל-100 אלף". לשאלת ההגנה, ציין התובעי כי הלקוחות של קרון אור לא היו מתוחכמים, וכי לא ביצעה בדיקה של הון עצמי של לקוח-משקיע או בדיקה של כשירות הלקוח לבצע השקעה. 

התרסקותו של כוכב עולם הפיננסים החיפאי

עד פתיחת החקירה נגדו בגין קריסת קרן ההשקעות "קרן אור", נחשב יחיאל (חיליק) טפירו, 43, נשוי ואב לארבעה, ואחיו של הכדורסלן מאיר טפירו, לכוכב עולה בעולם הפיננסים החיפאי. לפי פרסומי עבר, חברות שבבעלותו, בעיקר בתחום הביטוח, ניהלו נכסים עבור כעשרת אלפים לקוחות.

סיפור קריסתה של "קרן אור", שגייסה משקיעים בהבטחה לתשואה של 23% בשנתיים מפעילות השבחת נדל"ן, התפוצץ בראשית 2014 - אז התלוננו משקיעי החברה - בהם פנסיונרים, סטודנטים, ושכירים שהתפתו לתשואה הפנומנלית שהובטחה להם - כי השקעות בהיקף 150 מיליון שקל נעלמו כלא היו. באפריל 2014, הגישו 29 משקיעים וסוכנים של קרן ההשקעות בקשה למינוי מפרק זמני לקרן ולתפקיד מונו עוה"ד רמי קוגן וליאור מזור.

כבר בדוח הבדיקה הראשוני שהגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה על מצב הקרן, העלו המפרקים ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות בעלי החברה, ובהם רכישת דירות פרטיות על-שם הבעלים באמצעות כספי החברה, נטילת הלוואות לצרכים עסקיים פרטיים של הבעלים בחברות אחרות, העמדת הלוואות לחברות שונות ללא עריכת הסכמים ומסמכים, שימוש בכספים של משקיעים ללא תוכנית כלכלית סדורה וללא תיעוד ועוד.

בהמשך, אושר הסדר נושים בתיק, שבמסגרתו התחייב טפירו לשלם, בפריסה למספר שנים, 7.5 מיליון שקל לטובת החזר החובות. בירמן הגיע להסדר תשלום של 7.8 מיליון שקל לקופת הפירוק.