שרת המשפטים איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ
היום (ב') התקיים כנס "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" במכון ואן ליר בירושלים ביוזמת משרד המשפטים. עניינו של הכנס הוא חוק חדלות פירעון החדש שייכנס לתוקפו באוקטובר 2019.
שרת המשפטים איילת שקד, שפתחה את הכנס, ציינה כבר בפתיחתו כי "חוק חדלות הפירעון החדש יסייע להרבה מאוד אנשים בחיי היום-יום שלהם".
בכנס השתתפו בין היתר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס; היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד אבי ליכט; ועוד.
השרה שקד ציינה בנאום הפתיחה כי חוק חלות פירעון החדש עבר תהליך ארוך עד שאושר בקריאה שלישית. הליכי החוק התחילו עוד בשנת 2010, כאשר תזכיר החוק פורסם בשנת 2015, והוא אושר בחודש מארס האחרון. בהקשר זה ציינה השרה שקד בהומור למשתתפי הכנס מדוע חשוב שממשלה תשלים קדנציה מלאה.
שקד ציינה כי אמנם החשיבות בחוק החדש היא בכך שהוא מאפשר לחייב להשתקם כלכלית ולפתוח דף חדש, אך למעשה "החוק גם משנה את האופן בו תופס הציבור את החייבים".
בכל הנוגע לטענות בדבר "גן העדן לחייבים" שיוצר החוק החדש, השרה שקד ציינה כי היא בטוחה ש"החוק מצא את האיזון הנכון", ומכל מקום הבהירה כי "הליך פשיטת הרגל לא נועד להעניש את מי שמגיע לחדלות פירעון, אלא להביא אותו להתמודד יותר טוב עם המצב הכלכלי שלו".
בהקשר זה ציין היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי בחוק החדש יש "מעבר בין הליכים המתמקדים בענישת חייבים להליכים המתמקדים בשיקום החייבים". בנוסף "פיאר" היועמ"ש את החוק החדש, תוך שהוא מציין כי מדובר ב"אחד ממהלכי החקיקה הגדולים ביותר שנעשו במדינה".
לדברי היועמ"ש, מטרותיו המוצהרות של החוק הן שיקום כלכלי של חייבים תוך שמירה על כבוד האדם, הגדלת שיעור החוב לנושים שייפרע, תוך הקטנת הפגיעה בנושים והגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.
"צריך לצפות לגידול נוסף בתיקי פשיטת הרגל בשל הגברת הנגישות שתוביל לגידול בהיקף התיקים"
נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שנשא את הרצאת הפתיחה של הכנס, ציין כי באנגליה החליפו את פקודת פשיטת הרגל אותה מחליף החוק החדש כבר בשנת 1986. הנשיא בדימוס קרא לתיקוני חקיקה נוספים, תוך שהוא שואל את שרת המשפטים - ספק ברצינות, ספק בעקיצה: "מה קורה לגבי הקודקס האזרחי, היכן קברו אותו?".
הנשיא גרוניס ציין כי בעשור האחרון יש קפיצה משמעותית בפתיחות תיקי פשיטת הרגל בארץ. בהתאם הוא ציין כי בשנת 2010 נפתחו 7,700 תיקי פשיטת רגל; בשנת 2013 נפתחו 13,650 תיקים; בשנת 2015 נפתחו 17,813 תיקים; ובשנת 2017 נפתחו 22,266. בהתאם לחוק החדש המעביר חלק מהכוח מבתי המשפט לממונה (כונסת הנכסים הרשמית), ציין גרוניס כי "מדובר בשינוי דרמטי הן מבחינת בתי המשפט והן מבחינה הממונה" (הכנ"רית - מ' ש').
מרבית התיקים שיפתחו מציין גרוניס, והם מעל 150 אלף שקל חובות, ינותבו לממונה ולבית משפט השלום, כאשר לשיטתו של הנשיא בדימוס, "צריך לצפות לגידול נוסף בתיקי פשיטת הרגל בשל הגברת הנגישות שתוביל לגידול בהיקף התיקים".
גרוניס הזכיר בנאומו כי כבר בשנת 1996 היה תיקון מסוים בפקודת פשיטת רגל, שהביא להעדפת אינטרס החייב על פני אינטרס הנושים. עם זאת, הוא אמר כי "להערכתי ולצערי, מבחינת מערכת בתי המשפט אותו תיקון מ-96 - איך נאמר בלשון עדינה - לא התקבל בברכה", תוך שהתפיסה לגישתו הייתה שיש להעדיף את אינטרס הנושים.
בהתאם ציין הנשיא בדימוס כי נדרש שינוי לא רק באמירות החוק, אלא בהתנהגותם של כל השחקנים. "כל המעורבים, כולל השופטים, גם אלה שהגישה של החוק איננה תואמת את התפיסות שלהם - חייבים לעשות שינוי בראש ולהבין שאחת המטרות המרכזיות של החוק היא להביא לכך שהחייבים יצאו לדרך כלכלית חדשה".