פרשת "אור הגנוז": רשות המסים הגישה 2 כתבי אישום חדשים

כתבי האישום הוגשו נגד חיים צבי גלנדאואר וגדליה משה אייזנבך, בעליהן של חברות שסיפקו עפ"י האישום, תמורת תשלום חודשי, פלטפורמה עבריינית לנאשם מרכזי אחר בפרשה להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-100 מיליון שקל

עבירות מס / צילום: Shutterstock
עבירות מס / צילום: Shutterstock

הפרשה המכונה "אור הגנוז", במסגרתה הואשמו מנהלי חברות דלקים ונאשמים נוספים בעבירות חמורות על חוק איסור הלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ממשיכה לייצר נאשמים: רשות המסים הגישה שני כתבי אישום חדשים נגד נאשמים בפרשה - חיים צבי גלנדאואר וגדליה משה אייזנבך, בעליהן של חברות שסיפקו על-פי האישום, תמורת תשלום חודשי, פלטפורמה עבריינית לנאשם מרכזי אחר בפרשה להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-100 מיליון שקל.

מדובר בשני כתבי אישום המצטרפים ל-7 כתבי אישום קודמים שהוגשו בפרשה, ואשר בחמישה מהם כבר הסתיימו ההליכים בהרשעות, ונגזר עונשם של הנאשמים. כתב האישום המקורי בפרשה הוגש נגד אלכס הירש, נגד חברת "גולד פאר דלקים" שבבעלותו ובניהולו וכן נגד אשרף חמידיאן ונגד חברת "דיזל האומן" שבבעלותו ובניהולו. לפי כתב האישום המקורי, הירש קשר, יחד עם מיקי (מיכאל גילון) ענתבי, שהוא עבריין נמלט, קשר לרישום כוזב במסמכי תאגיד ולהפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל, מחברות שעל פעילותן העסקית השתלט ענתבי, להירש ולחברה שלו העוסקת במסחר בדלק. הירש אף לקח חלק בהפצת חלק מהחשבוניות לעצמו. עוד על-פי כתב האישום, הירש דיווח על החשבוניות הפיקטיביות, שקיבל מקשירת הקשר עם ענתבי, לרשויות המס, ובכך הקטין את חבותו במס בעשרות מיליוני שקלים.

במארס 2016 נחתם הסדר הטיעון הראשון בפרשת "אור הגנוז" עם הירש, שהודה והורשע אז בעבירות מס ובהלבנת הון בהיקף עשרות מיליוני שקלים. בין הנאשמים הנוספים ששמם הוזכר בפרשה היה גם מאיר נחמני, אמרגנו של הזמר קובי פרץ (שהורשע בעצמו בעבירות מס ונשלח למאסר בפועל). נחמני הגיע להסדר טיעון עם רשות המסים, שבמסגרתו הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של הכשלת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, וריצה 6 חודשי עבודות שירות. בהמשך נחתמו מספר הסדרי טיעון נוספים, ואולם נראה כי גם "יבול" כתבי האישום מהפרשה לא מתייבש.

מכתבי האישום החדשים בפרשה עולה כי גלנדאואור ואייזנבך סיפקו אף הם למיקי ענתבי הרשאה להשתמש בחברות שלהן, וזה עשה בהן שימוש עברייני. מהאישום עולה כי השניים היו אמנם הבעלים הרשומים של החברות, אך לא ניהלו אותן בפועל, ובעצם מתן ההרשאה שנתנו לענתבי ופעולות נוספות שביצעו, הם סיפקו את הפלטפורמה להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף כולל של כ-100 מיליון שקל על שם החברות שבבעלותם.

מכתב האישום נגד גלנדאואר, שהוגש לבית משפט השלום בראשון-לציון באמצעות עו"ד אסתי ששון מהמחלקה המשפטית מע"מ תל-אביב, עולה כי סמוך למאי 2013 נתן גלנדאואר לענתבי את הסכמתו כי יעשה שימוש בחברת גלנדאואר אנרגיה שהייתה בבעלותו, בתמורה לתשלום חודשי קבוע של אלפי שקלים. לאחר מתן ההרשאה, נטען, פעל ענתבי ביחד ובאמצעות אחרים להפצת חשבוניות מס פיקטיביות על-שם גלנדאואר אנרגיה, בסכום של כ-63 מיליון שקל, שהמע"מ הנובע מהן הוא כ-9.5 מיליון שקל. על-פי האישום, באוקטובר 2013 נחקר גלנדאואר במשרדי מע"מ רמלה, ולאחר חקירתו סבר כי תחום עיסוקה של החברה אינו חוקי, ולכן בחר להפסיק להפעילה על-ידי ענתבי.

בינואר 2014, יצא ענתבי מהארץ ומאז לא שב, ולמרות זאת המשיך להפעיל אחרים מטעמו לביצוע עבירות. כך, נטען, סמוך לאפריל 2014 הרשה גלנדאואר לענתבי, ששהה בחו"ל, ולאחרים מטעמו, לשוב ולהשתמש בחברה שבבעלותו, בתנאים חדשים, במסגרתם שולמו לו סכומים גבוהים מאלו ששולמו לו בשנת 2013. לפי כתב האישום, גלנדאואר ביצע לאחר אפריל 2014 פעולות שונות שנועדו ליצור מראית-עין לפיה הוא מנהל את החברה וכן ליצור מצג-שווא של התנהלות עסקית לגיטימית ואמיתית בין החברה לבין עוסקים שקיבלו חשבוניות מס פיקטיביות על שמה.

לפי כתב האישום, למרות שגלנדאואר קיבל מענתבי כספים בגין שימוש בחברה שבבעלותו, המהווים הכנסה החייבת בדיווח (סך התמורה הכספית בשנת 2014 עמדה על לפחות 133,700 שקל), הוא לא דיווח לרשות המסים על מלוא הכספים שקיבל מענתבי, ובעשותו כן, פעל להתחמק מתשלום מס בגין הכנסה של כ-69,000 שקל.

השתלשלות אירועים דומה תוארה גם בכתב האישום שהוגש נגד גדליה משה אייזנבך לבית משפט שלום ברמלה. כמצוין בכתב האישום, אייזנבך נתן לענתבי סמוך לשנת 2012 הרשאה לעשות שימוש בחברת מ.ט.ר מסחר קמעונאי ומתן שירותים בע"מ, שבבעלותו בתמורה לתשלום חודשי קבוע. לצד מתן ההרשאה, נטען, הציג אייזנבך לרשויות, ובכלל זה לרשות המסים, מצג כוזב לפיו הוא דירקטור בחברת מ.ט.ר ומנהלה, ולפיו החברה סוחרת בדלקים, וזאת למרות שבאותה תקופה הוא לא ניהל את החברה, ולא הייתה לו ידיעה אישית אודות מסחר בדלקים מצד החברה. בפועל, ענתבי פעל ביחד ובאמצעות אחרים להפצת חשבוניות מס פיקטיביות ע"ש מ.ט.ר בהיקף של כ-37 מיליון שקל, שהמע"מ הנובע מהן הוא כ-5.6 מיליון שקל וכן לקיזוזן של חשבוניות מס פיקטיביות בספרי מ.ט.ר בסכום של כ-218 מיליון שקל.

עוד נטען כי למרות שאייזנבך קיבל מענתבי או מי מטעמו תמורה כספית בגין השימוש בחברתו, המהווה הכנסה החייבת בדיווח, הוא לא דיווח לרשות המסים על הכספים שקיבל בתמורה לשימוש בחברה, ובעשותו כן, פעל להתחמק מתשלום מס בגין הכנסה של לפחות 200,000 שקל.

מיקי ענתבי והתוכנית העבריינית

פרשת "אור גנוז" פרצה בינואר 2015 בעקבות חקירה מורכבת ומסועפת שנוהלה על-ידי יחידת חקירות מכס ומע"מ תל-אביב וחקירות מס הכנסה מרכז עם יחידת להב 433-יאל"כ של משטרת ישראל. בלב הפרשה טענות להלבנת הון בהיקף מאות מיליוני שקלים, עבירות פליליות ועבירות מס שנעברו בשוק המסחר בדלקים, כאשר הכול סובב סביב חשוד מרכזי אחד - מיקי ענתבי - אשר לטענת הרשויות ברח מאימת הדין לחו"ל. כאמור, עד כה הגישה רשות המסים שבעה כתבי אישום בפרשה, ודינם של חמישה מהם כבר נגזר.

הסיפור בכל כתבי האישום שהוגשו דומה עד זהה: הוא מתחיל בענתבי ותוכנית עבריינית שרקח לכאורה להפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל מחברות שעל פעילותן העסקית השתלט ענתבי; עובר דרך תשלום עמלות לחלק מבעלי אותן חברות; ומסתיים במאות מיליוני שקלים שנגרעים מקופת המדינה.

אלכס הירש, אחד הנאשמים המרכזיים בפרשה, הודה והורשע בעובדות הללו, ובהמשך נגזר דינם של נאשמים נוספים. בין היתר נגזרו 28 חודשי מאסר בפועל נגזרו על אברהם דינו, שהורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורת עבירות מס ועבירות הלבנת הון. לפי כתב האישום, בין השנים 2013-2014 נטל דינו חלק בתוכנית העבריינית רחבת ההיקף, ובמסגרת זו פעל בהתאם להנחיותיו של מיקי ענתבי, אלכס הירש ואנשים נוספים. 

נאשם נוסף שהגיע להסדר בפרשה הוא אשרף חמידיאן, בעל חברת ח.א דיזל האומן, חברת מסחר בדלק משועפט שבירושלים. חמידיאן הואשם כי כלל בספרי החשבונות של החברה חשבוניות פיקטיביות בסך 170 מיליון שקל, ותמורתן שילם למוציא החשבוניות עמלה של מיליון וחצי שקל. בהסדר הטיעון שעליו חתם חמידיאן, באמצעות סנגוריו קובי ואורי גולדמן, "קוצצו" סכומי העבירות המיוחסים לו בשני שליש, ונמחקה עבירת הלבנת הון בהיקף 7 מיליון שקל. חמידיאן הורשע לבסוף במרמה והתחמקות מתשלום מע"מ בסך 10 מיליון שקל בשנים 2013-2014, והוא נידון לקנס של 150 אלף שקל ול-45 חודשי מאסר, אותם הוא עתיד לסיים לרצות בקרוב.