ביהמ"ש הרשיע את חבר ועד דיסקונט לשעבר בהפרת אמונים

השופטת מיכל אגמון-גונן הרשיעה את משה טטרו, שהואשם שקיבל טובות הנאה מסוכנות הביטוח מרוז שנתנה שירותי ביטוח לעובדי הבנק • עם זאת, טטרו זוכה מעבירות שוחד • השופטת ביקרה בחריפות את עבודת המשטרה והפרקליטות: "שני חוקרים העוברים על הוראות החוק במודע וללא כל הסבר זה עניין חמור"

השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: איל יצהר
השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: איל יצהר

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, את פרסמה היום (ב') את הכרעת הכרעת הדין בעניינו של חבר ועד העובדים הארצי של בנק דיסקונט לשעבר, משה טטרו, במסגרתה זוכה טטרו מעבירת השוחד והורשע בהפרת אמונים בתאגיד.

נזכיר כי טטרו הואשם על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בכך שבשעה שכיהן כמתאם הפעולות בוועד הארצי של עובדי בנק דיסקונט, דרש מדוד רוזנברג - הבעלים של סוכנות הביטוח מרוז שסיפקה שירותי ביטוח לעובדי הבנק - לכסות עבורו חוב אישי בסך כ-200 אלף שקל, תוך שהוא מאיים עליו שאם לא יעשה כן, יפסיק הבנק את ההתקשרות עמו.

מעבר לבחינת הראיות וניתוח הדין הקיים בעבירת השוחד ובעבירת הפרת אמונים בתאגיד, התייחסה השופטת אגמון-גונן ארוכות לכשלים הרבים שנפלו בחקירת המקרה, תוך שהיא לא חוסכת בביקורת בכל הקשור לעבודת המשטרה והפרקליטות.

לדבריה, הכשל הראשון והחמור מכולם הוא היעדר תיעוד חזותי של חקירות הנאשם. זאת, על אף שמדובר בעבירת שוחד המחייבת, על-פי חוק, את תיעודן החזותי של החקירות. השופטת אגמון-גונן ציינה בהכרעת הדין כי היא רואה "בחומרה רבה" את העובדה שטטרו נחקר 3 פעמים, בידי שני חוקרים שונים, ואף אחת מאותן חקירות לא תועדה בתיעוד חזותי כנדרש: "שני חוקרים, העוברים על הוראות החוק במודע וללא כל הסבר, הוא עניין חמור הדורש בדיקה מעמיקה". 

אם לא די בכך, הוסיפה אגמון-גונן, הסתבר לה במסגרת שמיעת הראיות כי המשטרה קיבלה את עדות המתלונן כלשונה, קרי, לא עימתה אותו עם סתירות לעדותו שעלו מתכתובות וואטסאפ וחלופת המיילים עם חברת מנורה ואנשיה.

בנוסף ציין בית המשפט כי המשטרה בחרה שלא לאסוף ראיות מהמתלונן, כמו גם את מחשבו האישי, אשר יכול היה לשפוך אור על המקרה ולאפשר לבדוק התכתבות של המתלונן עם אחרים. כך בדומה, המשטרה לא אספה את המכשיר הסלולרי של המתלונן ולא בחנה האם הוקלטו שיחות עם הנאשם או אחרים בעניין.

בכל הקשור לעבודת הפרקליטות, בית המשפט ציין כי הפיקוח והבקרה שנדרשו ממנה לא נעשו כלל, מה שבא לידי ביטוי בהשלמת החקירה: "במקרה שלפניי הדברים לא נעשו כראוי, וגם אם הדבר נובע מעומס עצום המוטל על הפרקליטות, יש להצר על כך", הוסיפה אגמון-גונן.

נוכח הכשלים הנ"ל נקבע במסגרת הכרעת הדין כי זו תועבר לגורמי החקירה ולמחלקה המשפטית במשטרה, "לצורך בחינת השאלה מדוע לא תועדו החקירות".

"חברות בוועד עובדים מביאה עמה כוח רב ולצדו אחריות רבה"

חרף הכשלים הרבים עליהם הצביעה השופטת, נקבע כי לב-ליבה של הכרעת הדין היא בהרשעתו של טטרו בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד.

בית המשפט קבע כי על העובדות בנוגע לעבירה זו לא הייתה מחלוקת. בהתאם נקבע כי טטרו חתם בחודש פברואר 2017 על הסכם לפיו סוכנות מרוז, שבבעלות המתלונן, תשלם את חובו האישי לחברת מנורה. כל זאת, בשעה שסוכנות מרוז היא הספק העיקרי של ועד הבנק לעניין ביטוחים לעובדי הבנק.

לצורך הכרעתו, קבע בית המשפט כי השאלה העומדת במרכז הכרעת הדין היא "האם חבר ועד עובדים, העורך עסקה פרטית עם ספק מוצרים או שירותים לעובדים, שנבחר לצורך כך בידי הוועד, או שמשתתף במכרז שעורך הוועד לצורך כך... עובר בכך עבירה של הפרת אמונים בתאגיד". כאמור, בית המשפט השיב על שאלה זו בחיוב.

בית המשפט קבע כי גם אם טטרו היה מרים את הנטל להוכיח כי מדובר בעסקה לגיטימית (ולא כך הדבר), לא הייתה משתנה התוצאה הסופית, והיא הרשעתו בעבירת הפרת אמונים בתאגיד.

לפי השופטת אגמון-גונן, הכרעת הדין מעלה את שאלת המותר ובעיקר האסור, במישור הפלילי, לחברי ועד עובדים: "חברות בנציגות עובדים, בוועד עובדים, מביאה עמה כוח רב ולצדו אחריות רבה. אחריות לפעול לטובת העובדים ולטובתם בלבד", ציינה השופטת בפתח פסק דינה.

אשר על כן ובכדי להבטיח שאחריות זו תתועל למקומות הנכונים, בית המשפט קבע כי יש לקבוע איסור מפורש וברור: "אסור לחברי ועד עובדים לקבל טובות הנאה או לערוך עסקה פרטית עם ספקי מוצרים ושירותים הנבחרים באמצעות הוועד עבור העובדים (או אלה המשתתפים במכרזים לצורך כך)".

עבירה של הפרת אמונים בתאגיד דורשת כי ההתנהגות של הנאשם תהווה פגיעה בתאגיד (ברמה ההתנהגותית). בעבר, ציין בית המשפט, הורשעו חברי ועד בעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים בתאגיד, כאשר קיבלו טובת הנאה מספקים שנבחרו בידי הוועד עבור העובדים. במקרה זה קבע בית המשפט כי יש לזכות את טטרו מעבירת השוחד, וזאת מחמת הספק. 

כתב האישום ייחס לטטרו שוחד על דרך ההתניה, בכך שהתנה את המשך ההתקשרות של הוועד עם סוכנות מרוז בתשלום חובו שלו לחברת מנורה. אולם נקבע כי מהראיות עולה ספק בשאלה אם מתקיים היסוד העובדתי הנדרש בעבירת השוחד. בית המשפט קבע בהקשר זה כי נוכח היחסים הקרובים שבין הנאשם למתלונן, והעובדה שהמתלונן לא פנה למשטרה במשך תקופה ארוכה, כשבמקביל ניהל משא-ומתן עם חברת מנורה, תוך כדי שמחודשות פוליסות עובדי הבנק באמצעות הנאשם, מתעורר ספק בשאלה האם מדובר בהתניית שוחד או ביוזמה של המתלונן. נוכח ספק זה, בחרה השופטת לזכות את הנאשם מחמת הספק בעבירה זו.

בהכרעת הדין צוין כי פגיעתו של טטרו בתאגיד הייתה "כפולה ומשולשת". ראשית, בגלל שהנאשם כרת עם רוזנברג, באמצעות סוכנות מרוז, הסכם לפיו סוכנות מרוז תשלם את חובו האישי למנורה, "שדבר אין לכך עם ענייני ביטוח העובדים בבנק", ומשכך, קבע בית המשפט, "יש בכך כדי להביא לפגיעה באמון שרוחשים עובדי הבנק לטוהר השיקולים ולכנות המניעים המדריכים את פעולות נציגיהם". ערעור האמון אותו רוחשים עובדי הבנק פוגע בהכרח במעמדו של הוועד בעיני עובדי הבנק, ומתוך כך נפגע גם הבנק עצמו, נאמר בהכרעת הדין.

בנוסף מציינת השופטת אגמון-גונן כי מעשיו של טטרו עלולים לפגוע ולו באופן עקיף בתאגיד, גם במובן הכלכלי, "שכן אם לא יהיה איסור חמור ומפורש על מצבים אלה, הרי הספקים ונותני השירות לא יתחרו ביניהם על טיב המוצרים והשירותים הניתנים לעובדים, אלא על יכולתם להרעיף מתנות באופן זה או אחר על מקבלי ההחלטות".

השופטת אגמון-גונן הדגישה בהכרעת הדין כי היא לא נתנה אמון לא בדברי הנאשם ולא בדברי המתלונן. לראשון, בין היתר, בעקבות הסברים בלתי סבירים שנתן לעצם כריתת ההסכם עם המתלונן. לשני, בין השאר, נוכח עדותו המדוקלמת בפני בית המשפט, במסגרתה חזר על משפטי מפתח עליהם חזר החל מעדותו הראשונה במשטרה, אך כאשר עומת עם ראיות או סתירות, לא ידע להשיב. לאור זאת, בקביעת הממצאים העובדתיים התבסס בית המשפט על "ראיות מזמן אמת", כמו גם על עדותיהם של אנשי חברת מנורה. 

מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) נמסר בתגובה: "התיק הגיע לפרקליטות לאחר שהחקירה בו הסתיימה. לאחר בחינה, הוא נשלח להשלמת חקירה שלאחריה הוגש כתב האישום. כפי שהכרעת הדין קובעת, אנו נעביר אותה לגורמי החקירה הרלוונטיים". 

בא-כוחו של משה טטרו, עו"ד עמיר ג'ורג'י, מסר בתגובה: "אנחנו שמחים על הזיכוי בעבירת השוחד, אנחנו מצרים על ההרשעה בעבירת הפרת האמונים. נדמה כי בית המשפט, בכל הכבוד הראוי, ביקש לתקוע יתד של איסור גורף בנוגע לחברי ועד, וזאת כנראה באופן תקדימי, ואנחנו נשקול להעמיד זאת למבחן בבית המשפט העליון לאחר מתן גזר הדין". 

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל חוקרת כל תלונה או חשדות לביצוע עבירה פלילית ביסודיות, תוך ביצוע מגוון פעולות חקירה במטרה להגיע לחקר האמת. גם בחקירה זו בוצעו מגוון פעולות חקירה שנועדו לחשוף את העבירות שבוצעו, לגבש תשתית ראייתית ולמצות את הדין עם החשודים בהתאם. בתום מלאכת החקירה ואיסוף הראיות, הועבר תיק החקירה אל הפרקליטות, אשר בהסתמך על חומר הראיות החליטה להגיש כתב אישום שאף הוביל בסופו של ההליך המשפטי להרשעה. לצד האמור, ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית, היא נלמדת, ובמידת הצורך מופקים ממנה הלקחים הנדרשים בהתאם".