צה"ל ממשיך לשלם לפורשים לפנסיה מענקים של מאות אלפי ש'

לבקשת הצבא יתקיים מחרתיים דיון סגור של הכנסת בנוגע למעבר של צה"ל לפנסיה צוברת • משרדי הביטחון והאוצר לא מצליחים כבר למעלה משנה להגיע להסכמות בנושא • בינתיים הצבא ממשיך לחלק לפורשיו הטבות ואין לו אינטרס לשנות את המצב

משה כחלון וגדי אייזנקוט / קרדיט צילום: דו"צ
משה כחלון וגדי אייזנקוט / קרדיט צילום: דו"צ

צה"ל מנצל את העיכוב בחקיקה הקשורה להסכם ההבנות בין משרדי האוצר והביטחון (הסכם כחלון-יעלון) כדי לאשר פנסיות גישור לפורשים מהצבא בסכומים העולים בעשרות אחוזים על הסכומים שישולמו מרגע השלמת החקיקה. כך עולה מחומרים שהועברו לדיון שיתקיים מחרתיים בכנסת בנושא.

הצבא ממשיך, לדוגמה, להפקיד מענק של 12 משכורות בקרנות הפנסיה הצוברת של הפורשים לפנסיית גישור, וזאת למרות שבהסכם כחלון-יעלון סוכם לבטל את המענק ולהחליף אותו במנגנון שיפצה רק את מי שיוכח כי נפגע כתוצאה מהמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. בשורה התחתונה נוצר לצבא תמריץ להמשיך ולעכב את אישור התקנות, במקום לנסות ולגשר על הפערים העמוקים שעדיין קיימים בין עמדתו לעמדת האוצר - פערים שעלותם תגיע בעתיד לכמיליארד שקל לשנה (כאשר כל הפורשים מצה"ל יעברו לפנסיה צוברת, עד היום מדובר בעשרות בודדות של מקרים).

הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון תתכנס מחרתיים לישיבה שהוגדרה "קריטית" בניסיון לגשר על המחלוקות בין הצבא לאוצר בנושא פנסיית הגישור. מדובר במחלוקות המעכבות את הגשת התקנות שאמורות לעגן את הסיכומים המכונים הסכם כחלון-יעלון - שהיו אמורות להיות מוגשות על ידי השרים משה כחלון ואביגדור ליברמן ביוני 2017.

מרב מיכאלי / צילום: אוריה תדמור
 מרב מיכאלי / צילום: אוריה תדמור

לקראת הדיון ולבקשת מערכת הביטחון הודיע יו"ר הוועדה המשותפת ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) כי החליט לנהל את הדיון בדלתיים סגורות למרות שבדיון לא יוצגו חומרים מסווגים. בתגובה לדרישתה של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) לפתוח את הדיון ובעקבות פניית "גלובס" מסר דיכטר כי "לאחר סבב של דיונים פתוחים למדנו שיש פערים משמעותיים בפתיחותם של הגופים כאשר הדיון מתקיים מול מצלמות. נוכח חומרת המצב והצורך למצוא פיתרון רציני ואמין בחרנו לסגור את הדיון הקרוב". במכתב ששלחה לדיכטר כתבה מיכאלי כי אין כל הצדקה לפגוע בעיקרון פומביות הדיון ולמנוע ביקורת ציבורית כאשר מדובר בדיון שלפי הגדרת הוועדה איננו מסווג, במיוחד לאור העובדה שמדובר בנושא שיש לו משמעות כספית כבדת משקל.

פער של מיליארד שקל לשנה
 פער של מיליארד שקל לשנה

העמימות משרת את כל הצדדים

המחלוקות בין הצבא לאוצר לא היו אמורות להתעורר מלכתחילה אילו הסכם כחלון-יעלון היה מנוסח בצורה יסודית. ואולם העמימות בשורה של נושאים מאפשרת לכל צד לנקוט בעמדה המשרתת את האינטרס שלו. הדוגמה הבולטת היא בשאלה הבסיסית עד איזה גיל תשולם פנסיית הגישור.

פנסיית הגישור באה לעולם ב-2008 כאשר בעקבות המעבר של משרתי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת נוצרה תקופה ארוכה יחסית שבה משרת הקבע אינו מקבל שכר או קצבה מהמדינה. לפי ההסדר, כל איש קבע שהחל את שירות הקבע שלו אחרי 2004 ופרש מהצבא - גיל הפרישה לקצינים אמור לרדת ל-42 ולנגדים לעלות ל-53 - יהיה זכאי לפנסיה מתקציב המדינה לגישור על התקופה מיום הפרישה שלו ועד יום הזכאות לפנסיה הצוברת. באוצר טוענים כי משמעות הסעיף היא שהפנסיה תשולם עד גיל 60, הגיל שבו ניתן להתחיל למשוך את כספי הפנסיה הצוברת, אולם הצבא דורש להאריך את תקופת תשלום פנסיית הגישור עד גיל 67, גיל הפרישה החוקי לגברים.

סוגייה מרכזית נוספת שמעוררת מחלוקת בין הצבא לאוצר נוגעת לתשלום הגדלת הרמטכ"ל. מדובר בתוספת שנועדה להוסיף לחישוב הפנסיה התקציבית גם את השנים שבהם משרתי הקבע שירתו כחיילי חובה. משום כך ההנחה הייתה שהתוספת מגדילה את הפנסיה (לגברים) בשיעור של 6%, שהם 2% עבור כל שנת שירות חובה. ואולם מבקר המדינה חשף ב-2017 כי מדובר בתוספת הניתנת אוטומטית לכל משרת קבע ומגדילה את הפנסיה שלו בשיעור של 9% עד 19%. בנוסף התברר כי כל מי שהתגייס לצה"ל לפני 1998 זכאי בחוק להכרה בשירות החובה שלו לצורך חישוב הפנסיה - כך שעבורו תוספת הרמטכ"ל היא כפל פיצוי. המחלוקת בנושא זה הובאה לאחרונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז ניזרי שפסק לטובת האוצר, אך הצבא צפוי לערער על ההחלטה.

התוספת: חריג על-גבי חריג

הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט שנוקט בגישה עניינית ודוגל בשקיפות, הורה בעקבות דוח מבקר המדינה האחרון להגביל את גובה התוספת ל-10% לכל היותר. ההוראה החדשה תחול על כל מי שנכנס לשירות קבע אחרי 2017. ואולם האוצר העלה שורת הסתייגויות לגבי התוספת, החל מעצם הזכאות לה וכלה בדרך החישוב שלה.

כך למשל מתברר כי החלטת הממשלה מ-1961 שמכוחה משולמת התוספת קבעה במפורש שיש לתת אותה רק בנסיבות מיוחדות - ולא כתוספת גורפת. בנוסף לכך יש להביא בחשבון את העובדה שהזכאות של אנשי הקבע לפנסיית הגישור התקציבית היא לכשעצמה חריגה, כך שהגדלת הרמטכ"ל מהווה חריג על-גבי חריג.

בנוסף דורש האוצר לשנות את אופן חישוב התוספת כך שמשרת הקבע לא יקבל תוספת בגין תקופות שבהן לא שירת בצבא, כפי שנעשה כיום. מעבר לטענה העקרונית שאין לאפשר למשרתי הקבע לצבור זכויות בתקופות שבהן היו מחוץ לצבא, מעוררת הנוסחה הנוכחית בעייתיות משום שהיא מתעדפת למעשה עתודאים ואנשי קבע בתפקידים עורפיים שיוצאים לתקופות לימודים ארוכות יותר מעמיתיהם המשרתים בתפקידי לוחמה.

נקודת מחלוקת נוספת נוגעת למקדם התשואה. חישוב פנסיית הגישור נעשה בהתאם לשיעורי תשואה נורמטיביים שאותם מהוונים כך שככל שמקדם התשואה גבוה יותר כך הקצבה הנקבעת גבוהה יותר. האוצר מבקש ליישם את מקדם התשואה המקובל בשוק הפנסיה - 4.25% תשואה שנתית - פחות עמלת צבירה מרבית של 0.5%. אולם צה"ל מבקש להחליף בתחשיב את עמלת הצבירה המרבית בעמלה שנקבעה בהסדר הפנסיה של הצבא עם חברת הראל העומדת על 0.015% - כך שבפועל מקדם התשואה לא יופחת ויעמוד על כ-4.25%.

גם בנושא הבקרות קיימת מחלוקת כאשר האוצר דורש לעדכן באופן שוטף את הקצבה בהתאם לתשואות שהושגה בפועל, בעוד שצה"ל מעדיף לשמור על הקצבה המקורית לכל אורך התקופה. האוצר מבקש ליישם את ההסכמה שהושגה בעקבות הסתייגויות החשבת הכללית לשעבר באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו שלפיה תהיה לחשב הכללי אפשרות בקרה על כל הקצבאות שיאשר הצבא באופן פרטני בעוד שהצבא מבקש להסתפק בקבלת אישור החשב הכללי לנוסחה לחישוב הקצבה בלבד.