אח"י דרקון, הצוללת השישית שרוכשת ישראל מחברת טיסנקרופ עבור שייטת 7 והגדולה ביותר שנבנתה בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה, בעלות מוערכת של כ־550 מיליון אירו (כ־590 מיליון דולר), הייתה אמורה להגיע לישראל השנה. עם זאת, לגלובס נודע כי בניגוד ללוחות הזמנים המקוריים, הצוללת עדיין נמצאת בניסויי ים בקיל, גרמניה, ולא צפויה לעבור לידי חיל הים לפני 2026.
● המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה
● בתעשייה הביטחונית מודאגים בעיקר בנוגע לרכיב אחד, והוא לא האמברגו
העיכוב מתרחש לאחר שהקנצלר פרידריך מרץ הודיע בחודש שעבר על "הפסקה מיידית של יצוא אמל"ח לישראל שעשוי לשמש בעזה, עד להודעה חדשה", אך צוללות לא משמשות ולא מיועדות למלחמה ברצועה. מתוך מחיר אח"י דרקון, כשלישי מהמימון מגיע מממשלת גרמניה. זהו מימון משמעותי, שהרי עלות הצוללת החדשה גבוהה יותר מצוללות אח"י תנין ואח"י רהב שעלו כל אחת כ־400 מיליון אירו.
בניגוד לקו שהציג בחודש שעבר, בפתיחה המחודשת של בית הכנסת "רייכנבאך־שטראסה" שנערכה ביום ב' במינכן, הקנצלר הכה על חטא על האנטישמיות הגוברת במדינתו. "אני מתבייש. כקנצלר גרמניה, אבל גם כגרמני, ילד מהדור שלאחר המלחמה, ילד שגדל עם 'לעולם לא עוד' כחובה, כהבטחה", אמר מרץ. "במשך זמן רב מדי, אנו בפוליטיקה ובחברה עוצמים עין מול העובדה שחלק ניכר מהאנשים שהגיעו לגרמניה בעשורים האחרונים עברו שטיפת מוח במדינות המוצא. אנטישמיות היא דוקטרינה ממלכתית, ושנאת ישראל נלמדת אצל ילדים".
אמברגו הנשק ה"אמורפי"
גורם המעורה בפרטים הגדיר בשיחה עם גלובס את האמברגו הגרמני "אמורפי". לדבריו, ניכר כי גרמניה פועלת באיחוד האירופי לטובת ישראל, על אף הכעס שנוגע לפעילות בעזה. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום, גרמניה הייתה ספקית האמל"ח השנייה בהיקפה של ישראל בין 2024-2020, עם כ־33% מתוך כלל היבוא. זה אמנם כלל חלק נתח משמעותי של צוללות, אבל גם מנועים של טנקי מרכבה ונגמ"שי איתן ונמ"ר שנבנים במנת"ק (מנהלת המרכבה והרק"ם) במשרד הביטחון, שפותחו ב־MTU הגרמנית, שעדיין מייצרת רכיבים למנועים שנבנים בג'נרל דיינמיקס האמריקאית. בד בבד, הגרמנים גם מספקים חימושים ומערכות אלקטרו־אופטיות.
נאום "ספרטה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהפיל את השווקים בישראל, שיקף את האווירה בתעשיות הביטחוניות הישראליות. אלו מוטרדות מהסחף הלאו דווקא דקלרטיבי בגלל שמדינות מסוימות שהטילו "אמברגו נשק" על ישראל הן זניחות עד כדי חסרות קשר לישראל ממילא, כי אם מהסחף בתחום התערוכות. זו כבר לא צרפת בלבד. בריטניה הגבילה הגעת בכירים ישראלים לתערוכת DSEI בלונדון שהתקיימה עם חברות ישראליות ומחאות אנטי־ישראליות בחוץ, ואיחוד האמירויות הרחיקה את החברות הישראליות כליל מהסלון האוויר בדובאי בנובמבר, בעקבות המתקפה נגד בכירי חמאס בקטאר.
התלות צפויה להימשך
בימים אלה, באח"י דרקון מתבצעות כל מיני בדיקות של מערכות ונתונים שונים, כולל בחינה בעומקים שונים - בתיאום עם משרד הביטחון וחיל הים שמבקרים באופן סדיר אצל טיסנקרופ. מערכת היחסים בין הצדדים שזו, כאמור, הצוללת השישית שנוצרת במסגרתה, יצרה קשר חזק בין הצוותים הטכניים הישראליים והגרמנים, שמפתחים מערכות ייחודיות.
בשלושת החודשים האחרונים, נמצאת טיסנקרופ בתהליך של בנייה מחודשת. בעקבות הדרישה לצוללות ופלטפורמות ימיות, התאגיד הגרמני החליט ביוני האחרון לעשות מיתוג מחדש של חטיבת טיסקנרופ מערכות ימיות ל־TKMS, בטרם הנפקה של 49% מהחברה בבורסה בפרנקפורט בחודש הקרוב. בטיסנקרופ החליטו לנקוט את הצעד הזה כדי להפוך את TKMS לעשירה יותר, וכך גם להרחיב את יכולות הייצור שלה.
בתחום הצוללות, התלות של ישראל בגרמניה ככלל ובטיסנקרופ בפרט היא מוחלטת, וצפויה להישאר כזו גם בעשור הבא. בדצמבר אשתקד, לראשונה זה יותר מ־20 שנה, משרד הביטחון חתם עם מספנות ישראל על עסקה לרכישת חמש ספינות סער מתקדמות מדגם "רשף" תמורת כ־840 מיליון דולר. הרשף היא ספינה רב־משימתית, שמיועדת להחליף את צי ספינות "נירית" שייצאו משירות לאחר ארבעה עשורים.
אולם בצוללות, כפי שמשתקף מאח"י דרקון ומפרויקטים עתידיים, זה לא המצב. ב־2018 החליט חיל הים לעצור את מיזם הצוללת המתקדמת שהייתה כמעט מוכנה, לבצע בה שינוי אסטרטגי ומקצה שיפורים, הכוללים החלפת רכיבים. השינוי המשמעותי ארך זמן והעלויות עלו בהתאם: שלב העיצוב והתכנון של כל צוללת נמשך כשלוש שנים, ואילו הבנייה כשבע שנים. בין השאר, שלא כמו שלוש הצוללות הראשונות של ישראל, אח"י תנין, אח"י רהב וגם אח"י דרקון הן בעלות מערכת AIP, שמאפשרת לטעון מצברים גם מתחת למים, וכך לאפשר זמן צלילה ארוך יותר.
עוד שלוש צוללות בדרך
אורכה של אח"י דרקון מוערך בתקשורת הבינלאומית על יותר מ־70 מטר, שמאפשרים לא רק יותר כוח אדם אלא גם נשיאת אמצעים ואמל"ח רבה יותר. משקלה חוצה את רף 2,000 הטונות, שהופך אותה לצוללת העוצמתית ביותר במזרח התיכון. לפי "דר שפיגל", שעסק בצוללות שכבר פעילות, אח"י תנין ואח"י רהב, הכלים יכולים לשהות מתחת לפני המים במשך 18 ימים ברצף, ולהגיע למהירות של 25 קשר (46.3 קמ"ש).
במבט צופן פני עתיד, ישראל חתמה ב־2022 עם טיסנקרופ על חוזה לאספקת שלוש צוללות בעלות מוערכת של 3 מיליארד אירו, תוך שממשלת גרמניה תממן 20% "בלבד" מהעסקה. אותן צוללות שנקראות סדרת דקר צפויות להתחיל להגיע לישראל החל מ־2031 מדי שנה וחצי. הצוללות הללו לא יתווספו לכמות הקיימת, אלא יחליפו את הצוללות הישנות אח"י דולפין, אח"י לויתן ואח"י תקומה, שהגיעו ב־2000-1999.
ממשרד הביטחון נמסר: פרויקט הצוללת אח"י דרקון מתקדם לפי תכנית סדורה ואבני דרך שהוגדרו בתהליך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
