מאסר ע"ת וקנס לחבר ועד דיסקונט לשעבר בגין הפרת אמונים

משה טטרו, לשעבר חבר ועד העובדים הארצי של בנק דיסקונט, שהורשע בהפרת אמונים בתאגיד אך זוכה מעבירת שוחד, נידון  היום למאסר על-תנאי בן 8 חודשים וקנס כספי בסך 150 אלף שקל • השופטת מיכל אגמון-גונן: "מדובר בהרשעה תקדימית בכל הנוגע לחבר ועד"

השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: איל יצהר
השופטת מיכל אגמון-גונן / צילום: איל יצהר

מאסר על-תנאי בן 8 חודשים וקנס כספי בסך 150 אלף שקל - זהו העונש שהוטל היום (ג') על משה טטרו, חבר ועד העובדים הארצי של בנק דיסקונט לשעבר, שהורשע לפני כשבועיים בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד וזוכה מעבירת השוחד.

בגזר הדין שפורסם היום, עמדה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, על כך שבעבירות כלכליות ראוי להחמיר במרכיב הכלכלי בענישה.

נזכיר כי טטרו הואשם על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בכך שבעת שכיהן כמתאם הפעולות בוועד הארצי של עובדי בנק דיסקונט, דרש מדוד רוזנברג - הבעלים של סוכנות הביטוח מרוז שסיפקה שירותי ביטוח לעובדי הבנק - לכסות עבורו חוב אישי בסך כ-200 אלף שקל, תוך שהוא מאיים עליו שאם לא יעשה כן, יפסיק הבנק את ההתקשרות עמו.

לפני כשבועיים הורשע טטרו על ידי השופטת אגמון-גונן. במסגרת הכרעת הדין קבעה השופטת אגמון-גונן כי עניינו של טטרו מעלה את שאלת המותר ובעיקר האסור, במישור הפלילי, לחברי ועד עובדים: "חברות בנציגות עובדים, בוועד עובדים, מביאה עמה כוח רב ולצדו אחריות רבה. אחריות לפעול לטובת העובדים ולטובתם בלבד", ציינה השופטת כבר בפתח הכרעת הדין.

אשר על כן ובכדי להבטיח שאחריות זו תתועל למקומות הנכונים, קבעה השופטת כי יש לקבוע איסור מפורש וברור: "אסור לחברי ועד עובדים לקבל טובות הנאה או לערוך עסקה פרטית עם ספקי מוצרים ושירותים הנבחרים באמצעות הוועד עבור העובדים (או אלה המשתתפים במכרזים לצורך כך)".

עבירה של הפרת אמונים בתאגיד דורשת כי ההתנהגות של הנאשם תהווה פגיעה בתאגיד (ברמה ההתנהגותית). בעבר' ציין בית המשפט, הורשעו חברי ועד בעבירות של קבלת שוחד והפרת אמונים בתאגיד, כאשר קיבלו טובת הנאה מספקים שנבחרו בידי הוועד עבור העובדים. במקרה זה קבע בית המשפט כי יש לזכות את טטרו מעבירת השוחד, וזאת מחמת הספק.

בגזר הדין קבעה השופטת כי נוכח קביעותיה הנורמטיביות בהכרעת הדין, כמו גם העובדה שהרשעה של חבר ועד בעריכת עסקה בניגוד עניינים היא תקדימית - אין למצות את הדין עם טטרו, ויש לאפשר לחברי ועד באשר הם להפנים ולהטמיע נורמות התנהגות אלה, מבלי להחמיר עם טטרו יתר על המידה.

השופטת אגמון-גונן הוסיפה וקבעה כי יש נימוק נוסף להקל בעונשו של טטרו, הנובע ממחדלי החקירה שהיו בתיק, ובעיקרם קבלת גרסת המתלונן, דוד רוזנברג, ללא בדיקה מעמיקה, כאשר בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי גרסתו של רוזנברג כבר במשטרה הייתה מלאה סתירות, ולא ברור האם המתלונן יזם את העסקה, או שמא היה זה הנאשם.

בית המשפט עמד על ההחמרה בשנים האחרונות בענישה בעבירות שחיתות ובעבירות כלכליות, אך ציין כי מדובר בעיקר בעבירות שוחד ובעבירות מרמה בהיקפים עצומים, כך שקשה ללמוד מן העונשים שנפסקו למקרה זה.

השופטת אגמון-גונן עמדה על כך שבעבירות כלכליות ראוי להחמיר במרכיב הכלכלי בענישה, וגזרה כאמור את דינו של משה טטרו למאסר על-תנאי של 8 חודשים וכן קנס בסכום של 150 אלף שקל.

כשלי המשטרה והפרקליטות

מעבר לבחינת הראיות וניתוח הדין הקיים בעבירת השוחד ובעבירת הפרת אמונים בתאגיד, התייחסה השופטת אגמון-גונן ארוכות, במסגרת הכרעת הדין, לכשלים הרבים שנפלו בחקירת המקרה, תוך שהיא לא חוסכת בביקורת בכל הקשור לעבודת המשטרה והפרקליטות.

לדבריה, הכשל הראשון והחמור מכולם הוא היעדר תיעוד חזותי של חקירות הנאשם. זאת, על אף שמדובר בעבירת שוחד המחייבת, על-פי חוק, את תיעודן החזותי של החקירות. השופטת אגמון-גונן ציינה בהכרעת הדין כי היא רואה "בחומרה רבה" את העובדה שטטרו נחקר 3 פעמים, בידי שני חוקרים שונים, ואף אחת מאותן חקירות לא תועדה בתיעוד חזותי כנדרש: "שני חוקרים, העוברים על הוראות החוק במודע וללא כל הסבר, הוא עניין חמור הדורש בדיקה מעמיקה".

אם לא די בכך, הוסיפה אגמון-גונן, הסתבר לה במסגרת שמיעת הראיות כי המשטרה קיבלה את עדות המתלונן כלשונה, קרי, לא עימתה אותו עם סתירות לעדותו שעלו מתכתובות וואטסאפ וחלופת המיילים עם חברת מנורה ואנשיה.

בנוסף ציין בית המשפט כי המשטרה בחרה שלא לאסוף ראיות מהמתלונן, כמו גם את מחשבו האישי, אשר יכול היה לשפוך אור על המקרה ולאפשר לבדוק התכתבות של המתלונן עם אחרים. כך בדומה, המשטרה לא אספה את המכשיר הסלולרי של המתלונן ולא בחנה האם הוקלטו שיחות עם הנאשם או אחרים בעניין.

בכל הקשור לעבודת הפרקליטות, בית המשפט ציין כי הפיקוח והבקרה שנדרשו ממנה לא נעשו כלל, מה שבא לידי ביטוי בהשלמת החקירה: "במקרה שלפניי הדברים לא נעשו כראוי, וגם אם הדבר נובע מעומס עצום המוטל על הפרקליטות, יש להצר על כך", הוסיפה אגמון-גונן.

נוכח הכשלים הנ"ל נקבע במסגרת הכרעת הדין כי זו תועבר לגורמי החקירה ולמחלקה המשפטית במשטרה, "לצורך בחינת השאלה מדוע לא תועדו החקירות".

לאחר הכרעת הדין לפני כשבועיים נמסר מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בתגובה: "התיק הגיע לפרקליטות לאחר שהחקירה בו הסתיימה. לאחר בחינה, הוא נשלח להשלמת חקירה שלאחריה הוגש כתב האישום. כפי שהכרעת הדין קובעת, אנו נעביר אותה לגורמי החקירה הרלוונטיים".

ממשטרת ישראל נמסר לאחר הכרעת הדין: "משטרת ישראל חוקרת כל תלונה או חשדות לביצוע עבירה פלילית ביסודיות, תוך ביצוע מגוון פעולות חקירה במטרה להגיע לחקר האמת. גם בחקירה זו בוצעו מגוון פעולות חקירה שנועדו לחשוף את העבירות שבוצעו, לגבש תשתית ראייתית ולמצות את הדין עם החשודים בהתאם. בתום מלאכת החקירה ואיסוף הראיות, הועבר תיק החקירה אל הפרקליטות, אשר בהסתמך על חומר הראיות החליטה להגיש כתב אישום שאף הוביל.

בא-כוחו של משה טטרו, עו"ד עמיר ג'ורג'י, מסר לאחר הכרעת הדין: "אנחנו שמחים על הזיכוי בעבירת השוחד, אנחנו מצרים על ההרשעה בעבירת הפרת האמונים. נדמה כי בית המשפט, בכל הכבוד הראוי, ביקש לתקוע יתד של איסור גורף בנוגע לחברי ועד, וזאת כנראה באופן תקדימי, ואנחנו נשקול להעמיד זאת למבחן בבית המשפט העליון לאחר מתן גזר הדין".