מכשילים נשים: פרשת זיוף תוצאות מבחני הקבלה לרפואה ביפן

בכירי האוניברסיטה תכנתו את המחשב כך שיפחית נקודות מתוצאות בחינותיהן של המועמדות • המדינה, בעלת הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, דורגה בשנה שעברה במקום ה-114 מ-144 מדינות במונחי שוויון מגדרי, על פי הסקר השנתי של הפורום הכלכלי העולמי

חדר ניתוח ביפן / צילום: Reuters, Kim Kyung Hoon
חדר ניתוח ביפן / צילום: Reuters, Kim Kyung Hoon

ב-2006 זיהו מנהלים באוניברסיטה ללימודי רפואה בטוקיו משהו שנחשב בעיניהם לבעיה בתחום המועמדים ללימודים: יותר מדי נשים.

באותה העת תרמה הזדקנותה המהירה של אוכלוסיית יפן להיווצרותו של מחסור חמור ברופאים, אך הנשים נטו לפרוש מכוח העבודה בשיעורים גבוהים יותר מאשר הגברים.

בכירי האוניברסיטה החליטו שהפתרון הוא רופאים גברים, ולכן תכנתו את המחשב באופן שדירוג תוצאות בחינות הקבלה לאוניברסיטה יפחית נקודות מתוצאות בחינותיהן של המועמדות. עיוות זה של תוצאות הבחינה בוצע במשך שנים, על פי חקירה שממצאיה התפרסמו בשבוע שעבר.

התוצאה ב-2018: כיתת שנה א' שבה יש ארבעה גברים לכל אישה אחת.

"זה בהחלט לא צריך היה לקרות", אמר טצואו יוקג'וקה, חבר בהנהלת האוניברסיטה לרפואה בטוקיו, כשהוא קד קידה עמוקה לאות התנצלות במסיבת עיתונאים.

חשיפת עיוות התוצאות של בחינות הקבלה באחד מבתי הספר המובילים לרפואה היא חלק משערורייה רחבה יותר שבמסגרתה נחשדים מנהלי האוניברסיטה גם בקבלת כספי שוחד מהורים שרצו להבטיח את קבלת ילדיהם. הפרשה מעוררת זעם ציבורי רב ביפן, וכבר הובילה להתפטרותו של יו"ר האוניברסיטה ונשיא האוניברסיטה. שר החינוך קרא לחקירה דחופה של נוהלי קבלת התלמידים בכל בתי הספר לרפואה ביפן.

רק 21% מהרופאים - נשים

עיוות התוצאות של בחינות הקבלה הוא אחד ההסברים למספרן הזעום של נשים במקצועות יוקרתיים ובמשרות ניהול בכירות ביפן, בעלת הכלכלה השלישית בגודלה בעולם ואחת הכלכלות המפותחות ביותר. יפן דורגה אשתקד במקום ה-114 מ-144 מדינות במונחי שוויון מגדרי, על פי הסקר השנתי של הפורום הכלכלי העולמי. מכון המחקר One Japanese גילה כי שיעור הנשים המנהלות ביפן עומד על 13% - הנמוך ביותר מבין המדינות המתקדמות. במקצוע הרפואה רק 21% בלבד מהרופאים במדינה היו נשים ב-2016 - השיעור הנמוך ביותר ב-36 המדינות שנסקרו בידי ה-OECD.

הסביבה המקצועית לרופאות "לא השתנתה בכלל מאז שהתקבלתי לבית ספר לרפואה" לפני 50 שנים, אומרת טקאקו צודה, רופאה מרדימה שעומדת בראש ארגון נשים שעוסקות ברפואה.

עבור נשים רבות, חשיפת פרשת העיוות של בחינות הקבלה לא התקבלה בהפתעה. הארגון של ד"ר צודה העלה לאינטרנט כבר לפני שנה מאמר שבו נשאלה השאלה: האם קיימת "בקרת שער" כלשהי שאחראית למספרן הנמוך באופן עקבי של נשים שעברו את בחינות הקבלה לבתי ספר לרפואה ביפן?

לא מדובר רק בבחינות קבלה. גם כשמדובר בקבלה למקום עבודה ובקידום במקום עבודה, ממשיך תחום הרפואה להיות קשה במיוחד לנשים, לדברי רופאים.

חלק מהרופאים ומנהלי בתי ספר לרפואה עדיין מאמינים שהרפואה צריכה להיות מקצוע גברי, בייחוד תחומים כמו ניתוחים, שנחשבים למאמצים מהבחינה הפיזית. ד"ר צודה נזכרת שכאשר חיפשה מקום עבודה ב-1969, אמרו לה כמה רופאים שהמחלקות שלהן "לא צריכות נשים". גישה זו עדין קיימת בכמה מקומות, למרות שמרבית האנשים כבר לא מביעים אותה במילים, לדברי צודה.

אין חופשות לידה

בתי חולים רבים נקטו סחבת ביישום הסעיפים שמזכים רופאות בחופשות לטיפול בילדים ובחופשות לידה, וזו נחשבת לסיבה העיקרית לירידה החדה ברמת התעסוקה של רופאות ביפן בעשור הראשון של הקריירה שלהן. רק כ-75% מהרופאות מועסקות בשנה ה-12 לאחר תחילת עבודתן ברפואה - תקופה שבה רבות מהן מגדלות ילדים. לאחר מכן עולה הנתון ליותר מ-80%.

רופאת הילדים יסומי מוריטו מטוקיו הייתה עדיין רופאה מתמחה כשילדה את הילד הראשון שלה לפני 18 שנים. היא מספרת שלבית החולים שבו עבדה לא הייתה תוכנית חופשת לידה למתמחות, ולכן היא נאלצה להתפטר. שש שנים לאחר מכן, כשילדה את הילד השני, היא עבדה בבית חולים ציבורי שהייתה לו תוכנית חופשת לידה, אך בית החולים הזה אמר לה כי לא יוכל לשכור רופא מחליף אלא אם היא תעזוב, ולכן היא נאלצה להתפטר שוב.

השאלה כיצד יצליחו רופאות עתידיות ללהטט בין משפחה לעבודה צצה בראיונות קבלה לבתי ספר לרפואה, מספרת יסוקה טקנשי, שמנהל בטוקיו מכינה לבית ספר לרפואה.

"לפעמים מציגים לנשים שאלות כמו: את מתכננת להינשא וללדת ילדים? וגם: אם את נישאת ויולדת ילדים, איך תתמודדי עם העבודה?", אומר טקנשי. הוא מספר שהוא מייעץ לסטודנטיות לענות את האמת, אך להדגיש שהן מקוות להמשיך לעבוד כרופאות במשך זמן רב.

טקנשי אמר כי בבתי ספר לרפואה רבים ביפן קיים שיעור גברים-נשים דומה לזה של האוניברסיטה לרפואה בטוקיו, והוא מאמין שזה מעורר חשדות, בייחוד לנוכח היכולות השוות שהוא מזהה בתלמידים ובתלמידות במכינה שלו.

כדי לתקן את מערכת הרפואה היפנית באופן שיאפשר לנשים לעסוק ברפואה בקלות כמו הגברים, יהיה צורך לבצע רפורמה יסודית בכל הרמות - החל בנוהלי בחינות הקבלה ובמתכונת הטיפול בחולים וכלה במעונות הילדים, לדברי מורסקי איקדה, גינקולוגית עם שני ילדים בטוקיו, שעזבה בית חולים אוניברסיטאי גדול כדי לפתוח קליניקה פרטית משל עצמה בפברואר.

שערוריית בחינות הקבלה "פותחת תיבת פנדורה", מציינת איקדה.