גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פוזננסקי-כץ עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה להדיחה מכס השיפוט

האם שופטי בג"ץ יבטלו את ההחלטה להדיח את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בשל מעורבותה בפרשת המסרונים? ● טוענת בעתירה: "אילו, באופן היפותטי, היה מתברר כי התנהלות פוזננסקי-כץ הייתה חלק משגרת עבודת שופטי המעצרים, כי אז קשה היה להלום שבעתיים את הסנקציה החמורה מכולן. בירור זה לא נערך, ואולם הסנקציה החמורה מכולן ננקטה"

השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: שלומי יוסף
השופטת רונית פוזננסקי-כץ / צילום: שלומי יוסף

האם שופטי בג"ץ יבטלו את ההחלטה להדיח את השופטת רונית פוזננסקי-כץ בשל מעורבותה בפרשת המסרונים? באמצעות עורכי הדין רם כספי ופיני רובין, עתרה היום (א') השופטת פוזננסקי-כץ לבג"ץ נגד החלטת בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, להדיח אותה משיפוט עקב מעורבותה בפרשה שהסעירה את עולם המשפט.

בעתירה לבג"ץ טוענת השופטת המודחת כי בית הדין המשמעתי טעה כשהגיע למסקנה כי אין לו סמכות להשעות את השופטת לתקופה קצובה משיפוט, ולכן בחר להדיח אותה משיפוט לתמיד. "הדעת נותנת והשכל הישר מלמד כי אם בית הדין הנכבד היה מגיע למסקנה שמוקנית לו סמכות להשית על העותרת עונש משמעתי של השעיה לתקופה קצובה - אזי במקרה כזה בית הדין הנכבד היה נמנע מהדחה, כל שכן הואיל ועונש משמעתי חמור זה אינו הולם את נסיבות המקרה", טוענת השופטת בעתירה.

פוזננסקי-כץ מציינת כי בינה לבין התביעה בבית הדין המשמעתי נערך הסדר משמעתי (שאינו שנוי במחלוקת), לפיו פוזננסקי-כץ תיטול על עצמה את האחריות לאירועים, והתביעה תעתור להשעייתה מכהונתה כשופטת לתקופה קצובה בת שנה אחת (ללא תשלום.

השופטת המודחת טוענת כי "ההסדר המשמעתי המוסכם מגלם בחובו לא רק את עצם ההודאה שלה בנטען בקובלנה (המתוקנת) תוך נטילת האחריות על-ידה, אלא ובעיקר את העובדה שהעברה מכהונה, ובפועל - הדחה לצמיתות - אינם הולמים את חומרת המעשים או המחדלים שיוחסו לעותרת, שנעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון". 

פוזננסקי-כץ ממשיכה וכותבת בעתירה כי בהתאם להסדר המשמעתי המוסכם, היא נטלה על עצמה את האחריות והודתה בנטען, "מתוך הנחה ואמונה כנה שההסדר אכן יאושר ויקוים, והצדדים השלימו את טענותיהם לעניין גזר הדין, ועל בסיס ידיעתה כי הקובלת אינה מבקשת לנקוט באמצעי משמעתי כל-כך חמור של העברתה מן הכהונה לצמיתות".

פוזננסקי-כץ מוסיפה וכותבת כי היא הסתמכה על ההסדר המשמעתי המוסכם ופעלה על-פיו, וכי הודאתה בנטען בכתב הקובלנה באה על רקע וכחלק בלתי נפרד ממנו מתוך אמונה כנה שהוא יאושר, כפי שהוא או ב"קרבתו", ואם סוגיית היעדר הסמכות (להשעיה) הייתה מתעוררת קודם למועד ההודאה - העותרת הייתה שוקלת את עמדותיה מחדש גם ביחס לנטען בכתב הקובלנה".

לדברי פוזננסקי-כץ, באמצעות עורכי הדין כספי ורובין, ובניגוד לקביעת בית הדין המשמעתי, "לעניות דעתנו הייתה לבית הדין המשמעתי סמכות להטיל עונש משמעתי של 'העברה מן הכהונה' לתקופה קצובה".

יתר על כן, לטענת פוזננסקי-כץ, "גם אם בית הדין הנכבד נעדר סמכות (שלא כדעתנו) להטיל עונש משמעתי של השעיה או העברה מן הכהונה לתקופה קצובה, הוא בחר, לצערה של העותרת, בחמור מבין העונשים הקבועים במדרג הענישה, חרף קיומו של ההסדר המשמעתי המוסכם וחרף העובדה שהמעשים והמחדלים המיוחסים לעותרת במסגרת הקובלנה נעשו על-ידה בתום-לב, בטעות, בתמימות ולא בזדון! והיה זה בסמכותו להסדיר את סוגיית הענישה בדרכים חלופיות שיתנו תוקף וביטוי לא רק להסדר המשמעתי המוסכם אלא גם ובעיקר לנסיבות המקרה.

"לפי הנוהל המעוגן בכתב והמחייב שהיה קיים במועדים הרלוונטיים בבית משפט השלום בתל-אביב, בדיוני מעצר בתיקים מורכבים התקיים דיון מקדים בלשכת השופט בנוכחות נציגי הרשות החוקרת". לדברי פוזננסקי-כץ, במסגרת הנוהל הזה ניתנת סקירה של מצב החקירה, מוצג חומר חקירה סודי, ונמסר מה תהיה בקשת נציגי הרשות החוקרת לעניין הארכת מעצרם של החשודים בפרשה במסגרת הדיון הפומבי במעמד הצדדים, כשהן הישיבות המקדימות והן הדיונים בנוכחות הצדדים מתואמים לא אחת במישרין מול לשכת השופט. "באותה עת, פוזננסקי-כץ הייתה מצויה בשבתון, ולא הייתה לה עזרה מקצועית בדמות מתמחה, עוזר משפטי או מזכיר/ה, ובהתאם תיאומי הדיונים נעשו במישרין באמצעות טלפון או מסרונים. לא נרחיב אודות הפגיעה שנגרמה לעותרת ולבני משפחתה, בין היתר בעקבות החשיפה התקשורתית שייחסה לה מעשים חמורים - שכלל לא התרחשו".

פוזננסקי-כץ מציינת כי העובדה שהיא הודתה בעובדות הביאה לכך שלא הובאו ראיות בשלב שקדם להכרעת הדין. "לפיכך, לא נחשפה בפנינו התמונה המלאה באשר לשיח שבין הפרקליט לשופטת. כמו כן, לא הובא לידיעתנו כיצד בדיוק פועלים בבית המשפט בו מכהנת השופטת, הוא בית משפט השלום בתל-אביב, כאשר מוגשים הליכים פליליים, שחלקם על-פי טיבם נידונים הם על-פי צד אחד, וכאשר מובא לבית המשפט חומר חסוי מצד התביעה".

במילים אחרות, לדברי פוזננסקי-כץ בעתירה לבג"ץ, בזכות הסכמתה להודות בעובדות שנטענו נגדה ולחתום על הסדר, "לא נחשפנו להתנהלות המערכתית, לא זו של התביעה, לא זו של בית משפט השלום בתל-אביב ולא זו של בתי משפט אחרים. עם זאת, די במה שהונח בפנינו על-מנת להגיע למסקנה שעולות שאלות החורגות מן המקרה הקונקרטי, היינו קיימים היבטים מערכתיים למה שאירע".

לטענת פוזננסקי-כץ, "הגם שהיבטים מערכתיים וחשובים אלה לא נבחנו על-ידי בית הדין הנכבד (שהרי הייתה הודאה של פוזננסקי), זינק העונש המשמעתי לחמור שמכולם על-פי הפרשנות המחמירה שמכולן. נקל להבין שאילו, למשל ובאופן היפותטי, היה מתברר כי התנהלות פוזננסקי-כץ הייתה חלק משגרת עבודת שופטי המעצרים, כי אז קשה היה להלום שבעתיים את הסנקציה החמורה מכולן. בירור זה לא נערך, ואולם הסנקציה החמורה מכולן ננקטה".

התכתבויות לא ראויות

ב-18 ביולי החליט בית הדין המשמעתי לשופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, כי שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ, תודח מתפקידה בשל מעורבותה בפרשת המסרונים. ההחלטה ניתנה בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד.

"רואים אנו חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים. המסר שאמור לצאת מבית הדין המשמעתי לכל שופטי ישראל הוא שהפרה של דיני המשמעת תיתקל בתגובה חריפה, אפשר אפילו חריפה במיוחד. זאת, נוכח התפקיד המרכזי והחשוב שממלאים השופטות והשופטים בדמוקרטיה הישראלית ועל-מנת לשמר את המון הציבור במערכת המשפט ואף להגבירו", כתבו דייני בית הדין המשמעתי לשופטים, אשר גרוניס, שופט העליון ניל הנדל וסגנית נשיא המחוזי בנצרת השופטת אסתר הלמן.

לדברי בית הדין המשמעתי, "משהחברה הטילה עלינו השופטים להכריע בגורלם של אחרים לשבט או לחסד, נגזר עלינו להחמיר עם עצמנו ועם אלה שהם בשר מבשרנו".

פוזננסקי-כץ הורשעה בחודש אפריל האחרון על-ידי בית הדין המשמעתי, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

בית הדין המשמעתי לשופטים הודיע כי השופטת  פוזננסקי-כץ הורשעה על-פי הודאתה על-ידו, על-פי העובדות בהן הודתה השופטת. היא ונציג התביעה בהליך שהתנהל בפניה ניהלו התכתבויות שונות לגבי ההליך, התכתבויות שלא ראוי היה לקיימן בין נציג התביעה לבין השופטת שדנה בהליך. ההרשעה באה בעקבות הסדר שהביא לתיקונים מסוימים בקובלנה המקורית שהוגשה לבית הדין על-ידי שרת המשפטים.

בית הדין המשמעתי ציין כי ההסדר עם פוזננסקי-כץ לא התייחס לעונש מוסכם. כל שנמסר ממנו הוא ש"בעניין גזר הדין, השמיעו הצדדים את טיעוניהם בפני הרכב בית הדין. גזר הדין יינתן במועד אחר".

בהמשך, במסגרת ההסדר שנערך בין פרקליט שרת המשפטים הקובלת בהליך המשמעתי לבין פרקליטיה של פוזננסקי-כץ, הוסכם כי הם יבקשו מבית הדין המשמעתי עונש השעיה של עד שנה.

בגזר הדין התייחס בית הדין המשמעתי בחומרה למעשיה של השופטת. בית הדין הצביע על החשיבות הרבה של אמון הציבור ברשות השופטת ובשופטות ובשופטים המכהנים בה. בית הדין מצא פסול בהתנהגות השופטת הן בעצם ההתכתבות עם הפרקליט ערן שחם-שביט שייצג את המדינה בהליכים בפניה והם בתוכנם של המסרונים. 

נזכיר כי תחילת "פרשת המסרונים" ב-25 בפברואר 2018, אז נחשף במהדורת החדשות של ערוץ 10 כי בהארכות המעצר בפרשת בזק (תיק 4000) הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר - בין היתר של ניר חפץ, יועץ התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו; ושל שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק - לבין עו"ד שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך החוקרת ביחד עם המשטרה את הפרשה.

ב-27 בפברואר המליץ נציב התלונות על השופטים, השופט אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי - אך לא פלילי. ב-16 באפריל הורשעה פוזננסקי-כץ על-ידי בית הדין המשמעתי בראשות נשיא העליון לשעבר, אשר גרוניס, במסגרת הסדר, בעבירת משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה לשופטים.

הצדדים הגיעו להסכמה כי העונש שיוטל על פוזננסקי-כץ יהיה עונש של השעיה משיפוט. התביעה עתרה לכך שההשעיה של פוזננסקי-כץ תהיה למשך שנה, ואילו השופטת וסנגוריה ביקשו כי ההשעיה תהיה לתקופה מינימלית - מהיום שבו נחשף אירוע המסרונים, והיא הושעתה באופן זמני ועד מתן גזר הדין. ב-18 ביולי דחה בית הדין המשמעתי את ההסדר כאמור והורה על הדחתה של השופטת.

עוד כתבות

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?