ח"כ ניסן סלומיאנסקי / צילום: אוריה תדמור
"צריך לדחות את כניסתו של חוק הגבלת השימוש במזומן במספר חודשים. הציבור לא מודע לגזירות של החוק הזה, ואין פתרונות לאוכלוסיות שרגילות לעבוד במזומן ולאוכלוסיות חלשות. יש פה בעיה" - את הדברים החמורים הללו לא אומרים מתנגדי חוק הגבלת השימוש במזומן, אלא דווקא מי שדחף לחקיקתו, האמין בחשיבותו וקידם את החוק - חבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט.
בפאנל שנערך בכנס לשכת יועצי המס בנושא הגבלת השימוש במזומן וההגבלות בהעברות כספים בין בנקים, הביע סלומיאנסקי חשש ממה שעתיד לקרות בעוד כחודשיים, אז ייכנס לתוקפו חוק הגבלת השימוש במזומן.
חוק צמצום השימוש בכסף מזומן עתיד להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק או על 50 אלף שקל למי שאינו עוסק. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן, כאשר קרובי משפחה יוחרגו מהחוק.
הצעת החוק, המתבססת על המלצות "ועדת לוקר" לבחינת צמצום השימוש במזומן, קובעת כי מעל לסכומים מסוימים ייאסר על הצדדים לתת ולקבל תשלום במזומן, וזאת במגוון רחב של פעולות כספיות. החוק נועד לחזק את המאבק בהון השחור, שנאמד ב-350 מיליארד שקל - כסף שמממן בין היתר את פעילות ארגוני הפשיעה והטרור.
המסר שיצא מהפאנל היה שקיימת בעיה קשה ביישום החוק, היות והציבור כלל לא מודע לכללים ואינו מכיר את האמצעים האלקטרונים החלופיים שאמורים להחליף עבורו את השימוש במזומן.
ח"כ סלומיאנסקי הסביר את הרקע לחקיקת החוק ואת חשיבותו. "במדינה יש כ-130 מיליארד שקל שזורמים מתחת הרדאר ולא מדווחים", אמר. "הכסף הזה הוא המנוע והשמן לארגוני הפשע, הטרור והסמים, ולכן יש חשיבות גדולה לצמצם את המזומן, וזאת בנוסף על כך שהמדינה לא רואה אפילו שקל אחד מכל הסכום הגדול הזה, כי הוא לא מדווח. גביית מסים מתקציב כזה גדול יכולה הייתה לפתור הרבה מאד בעיות בנושאי רווחה, חינוך, בריאות וכו'.
"זה גם יכול לשבור את רוחו של מי שכן משלם מס. אם שכן שלי נוסע ברכב מפואר כי הוא לא מדווח וחי על מזומן - אתה כאדם נורמטיבי שכן משלם - תישבר ותתחיל גם לעבוד על מזומן. זה יכול לשבור מערכת נורמטיבית של מדינה. אנחנו נלחמים לתת עוד כסף לנושאים שונים, ופה יש לך סכום אדיר, שיכול היה לאפשר השקעה בתחומים אחרים".
לכן, אמר סלומיאנסקי, חייבים את החוק הזה, וחייבים לצמצם את השימוש במזומן. עם זאת, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט הוסיף: "זה לא פשוט. יש כל-כך הרבה אוכלוסיות שרגילות לעבוד במזומן, ואם מצמצמים את השימוש במזומן - זו טראומה. יש הרבה אנשים בלי חשבונות בנק. איך הם יתפקדו? אין לנו היום שום מערכת חלופית בשבילם - הצ'קים זה כמו מזומן. איך הם יחיו?".
לדברי ח"כ סלומיאנסקי, "הובטח לי שכל הבעיות עם יישום החוק ייפתרו עד כניסתו לתוקף, אך ההבטחות הללו הופרו. הסכמתי לחוקק את החוק בשני תנאים: שתהיה הסדרה מקיפה לכל הציבור מה משמעות החוק ומה צריך לעשות ולפעול; ושיהיו אמצעים אלטרנטיביים למזומן, בפרט כשיש היום מאות אלפי אנשים ללא חשבונות בנק, והמזומן הוא הכלי היחיד שלהם כרגע לפעול.
"לצערי, החוק אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019, ועדיין אין הסברה לציבור, ואין אמצעים אלטרנטיביים פעילים שיכולים לפצות על אי-שימוש במזומן, ולכן איני רואה הכיצד יכול החוק להיכנס לתוקפו ללא תנאים אלה".
רו"ח מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים וסמנכ"לית בכירה לתכנון וכלכלה, ניסתה לענות לח"כ סלומיאנסקי על הדברים, תוך שהיא מבטיחה כי "בשבועות הקרובים רשות המסים תצא בהסברה לציבור".
לשאלה איך בכלל רשות המסים תאכוף את החוק, לאור הסטטיסטיקה הידועה כי הרשות מגיעה לביקורת ב-2% מהתיקים של הציבור בלבד - השיבה סביון כי "ברשות המסים נערכים למבצעים שבמסגרתם נאסוף מידע שייראה לנו רלוונטי כדי להגיע למקומות ולסוגי עסקאות שלאנשים יש נטייה לשלם במזומן, גם אנשים פרטיים וגם עסקים, ונזכיר שמדובר בעסקאות שאסור לעשות במזומן".
עוד הוסיפה רו"ח סביון: "נפרסם הבהרות מסודרות איך צריך לתעד את התקבולים, ומה מהווה תיעוד הולם ומספיק לעסקאות מזומן. בשבועות הקרובים נוציא הבהרה מה נחשב לתיעוד הולם".