נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
שתי פרקליטות שיקרו לבית המשפט במסגרת ניהול תיק רצח, באשר לשיחות שערכו 3 ימים קודם לכן עם שב"ס בנוגע לנאשמת בתיק (וטוענות בדיעבד כי "לא זכרו" שניהלו את השיחות); במהלך אותו משפט הוציאה הפרקליטות ראיה מהתיק והעבירה אותה לגרפולוג מבלי להודיע על כך לבית המשפט; וקצת קודם לכן, בהנחיית הפרקליטות, אסרו שוטרים על הנאשמת (בעודה חשודה בחקירת הרצח) למסור את גרסתה למעורבותה בפרשה, אלא אם תצביע על מיקום הגופה. השוטרים ביצעו לנאשמת הליך "הובלה והצבעה" - במסגרתו נדרשה לקחת אותם למקום הגופה - אך אסרו עליה להסביר לאן היא מובילה אותם ומה הרקע לכך שהיא יודעת היכן הגופה. בנוסף, הפרקליטות לא תיעדה שיחות שקיימה עם עד מומחה מטעמה בתיק הרצח.
ליקויים אלה בחקירה ובניהול תיק הרצח הוגדרו על-ידי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, כ"פגמים חמורים בהתנהלות הפרקליטות בניהול תיק הרצח", תוך שהוא מותח ביקורת על הפרקליטות ומציין כי "נעשו מעשים פסולים בתכלית".
בהחלטה שפורסמה היום (ד') קיבל הנציב רוזן תלונה שהגישו סנגורים נגד פרקליטים בכירים על התנהלותם בתיק רצח שנוהל נגד נאשמת, שנחשדה בתחילה ברצח. התיק הסתיים בהסדר טיעון, אשר במסגרתו הורשעה הנאשמת בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע בלבד, ושוחררה לאלתר לאחר ששהתה במעצר למעלה מ-3 שנים.
הגם שהתיק הסתיים עבור הלקוחה, הסנגורים הגישו תלונתם נגד הפרקליטות, לאחר שלטענתם החקירה והתיק נוהלו באופן שפגע בזכויות הנאשמת.
לטענת הסנגורים, בהנחיית הפרקליטות, קוים הליך "הובלה והצבעה", תוך הימנעות מחקירת הנאשמת על מה היא מצביעה ולאן היא מובילה, על אף בקשתה להיחקר. כפי שפורט בתלונה, השוטר שניהל את הליך "ההובלה וההצבעה" העיד בבית המשפט כי את ההנחיה שלא לתת לנאשמת לדבר, הוא קיבל מהפרקליטות. "הונחתי שלא לקבל ולא לשמוע. זו הייתה ההנחיה של פרקליט המחוז", העיד ואף לשאלת בית המשפט, שהתפלא כיצד ראש הצח"מ לא מעוניין לשמוע את גרסת הנאשמת במהלך הליך ההובלה וההצבעה, השיב הפקד: "עוד הפעם, קטונתי. אני עשיתי את מה שהונחיתי. אנחנו כבר אחרי כתב אישום". ובהמשך אמר: "אני חוזר על מה שאמרתי קודם - זו הייתה הוראה של הפרקליטות. דרך אגב, היא שלחה אחר-כך מכתב, היא לא התייאשה, בואי נאמר ככה, היא לא התייאשה ושלחה לנו מכתב".
לטענת הפרקליטות, לאור התנהלות הנאשמת ותעתועיה בעבר, ונוכח עיתוי הפנייה מצידה (לאחר הגשת כתב אישום וחשיפתה למלוא חומר הראיות), הונחתה המשטרה לאפשר לנאשמת למסור גרסה נוספת, רק אם תגלה רצינות ותצביע על גופת המנוחה, ולאחר שיתאפשר לה להיוועץ, שוב, בעורך דינה.
הנציב לא השתכנע מתשובת הפרקליטות בעניין זה וקבע כי נפל פגם חמור בהוראה שלא לאפשר לנאשמת למסור את גרסתה, אלא אם תצביע על גופת המנוחה.
הנציב קבע בהחלטתו כי "הלכה עקיבה ומושרשת היא כי חוקרי המשטרה מצווים לתעד בצורה מלאה ושלמה דברי נאשם בחקירה. הדברים מוטעמים עוד בעת שהנאשם מעוניין למסור גרסה במהלך הליך הובלה והצבעה, במסגרת החקירה". עוד קבע הנציב כי לנאשמת עמדה הזכות למסור את גרסתה במהלך החקירה, וכי החוקרים היו מחויבים לתעד הגרסה במלואה.
העובדה היא כי למרות הנחיית הפרקליטות, היה על ראש צוות החקירה לתעד נכוחה את דברי הנאשמת במהלך ההובלה.
עוד טענו הסנגורים כי התובעת בתיק ביקשה מאחד המומחים מטעמה חוות-דעת נוספת, נוכח בעייתיות שהתגלתה בחוות-הדעת הפתולוגית מול גרסת ההגנה, מבלי שמצאה לתעד שיחתה עם המומחה כנדרש. מסיבה זו אף לא היה ידוע להגנה לאילו ראיות נחשף המומחה, אשר עדותו אמורה הייתה להיות אובייקטיבית.
לטענת הפרקליטות, בית המשפט הכריע בטענות הסנגוריות ודחה אותן, ועל כן אין לנציבות מקום לדון בטענות אלה. עוד ציינה הפרקליטות כי חוות-הדעת המשלימה הועברה להגנה בסמוך לאחר עריכתה, כחצי שנה טרם עדותו של המומחה. בנסיבות אלה ניתנה להגנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה ולהתכונן כראוי לחקירתו של המומחה.
הנציב קבע בהקשר זה כי "על תובע שמקיים דו-שיח שכזה עם מומחה מטעמו מוטלת חובת תיעוד בכתב בצורה סדורה, מלאה ובהירה, ובזמן אמת, של חילופי הדברים שנתקיימו בין הצדדים, וכן מוטלת על התובע החובה לוודא כי תיעוד זה יוכנס לתיק החקירה ויועבר במסגרת רשימת החומר לסנגור".
על-פי קביעתו, הדברים עולים בקנה אחד גם עם הקבוע בהנחיית פרקליט המדינה בנוגע ל"ראיון עד". על-פי ההנחיה, מקום שבמהלך השיח בין התובע למומחה מוצגת למומחה שאלה מהותית, שלא הוצגה לו קודם לכן, ומקום שהעד מוסיף בעקבות כך מידע מהותי - כפי שאירע, על התובע לתעד הן את השאלות והן את המענה הניתן על-ידי המומחה, ולהעביר זאת כחומר חקירה להגנה. "זאת לא נעשה בענייננו, ובטח לא בזמן אמת", כתב הנציב.
בנסיבות אלה קבע הנציב כי נפל פגם חמור באי-העברת תיעוד אודות הנסיבות שהובילו לעריכת חוות-הדעת הנוספת, להגנה כחלק מחומר החקירה בתיק.
טענה נוספת שהעלו הסנגורית הייתה כי הפרקליטות הוציאו מחזקת בית המשפט מוצג ללא אישורו או ידיעתו. נטען כי הפרקליטות לא יידעו את בית המשפט כי המוצג, אשר הוצא מתיק בית המשפט ללא בקשה מתאימה, יצא אף מידי הפרקליטות ונשלח למז"פ במטה הארצי בירושלים.
הפרקליטות טענה בתגובה כי מדובר בבירורים מותרים כדי לבחון היתכנות של הבאת ראיות הזמה הרלוונטיות למשפט.
הנציב דחה גם טענה זו וקבע כי עריכת בירורים מקדימים לצורך הבאת ראיות הזמה אינה מכשירה את הוצאתו של מסמך מחזקת בית המשפט, מבלי יידועו של בית המשפט בדבר, וממילא, מבלי קבלת אישורו לכך.
"הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהמסמך שהוצא מחזקת בית המשפט נשלח על-ידי הפרקליטות, בצירוף מסמכים נוספים, למז"פ, ואף זאת ללא יידועו של בית המשפט וללא קבלת אישורו, הכול בכול, במהלך פרשת ההגנה, למשמעות עובדה זו", העיר המבקר.
בהמשך הדיון, ורק לאחר שבית המשפט הורה לתביעה להחזיר את המוצג עוד באותו היום לבית המשפט, הצהירה הפרקליטה המטפלת: "המוצג לא ברשותנו, העברנו את זה כבר לגרפולוג. מעבדת המז"פ נמצאת בירושלים". על כך השיב בית המשפט: "איך עשיתם דבר כזה? העברתם מוצג לגרפולוג בלי ידיעת בית המשפט? היעלה על הדעת?".
על כך כתב הנציב כי "דברים אלה מעוררים תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שהיה בה כדי להסתיר ולחסות פעולות תביעה במהלך פרשת ההגנה, מעיני ההגנה ומעיני בית המשפט... הוצאת מוצג בית משפט מרשות בית המשפט לגורם שלישי, ללא אישור מפורש של בית המשפט, היא מעשה פסול בתכלית".
הנציב הוסיף כי "כלל גדול הוא כי הפרקליטות מצווה לנהוג בהגינות ובשקיפות מלאה כלפי הצדדים המופיעים מולה, ובוודאי כלפי בית המשפט. לא כך נעשה במקרה דנן".
נקבע כי נפל פגם חמור בהתנהלותה של התביעה בהוצאת המסמך מחזקת בית המשפט ושליחתו למז"פ במהלך פרשת ההגנה.
עוד טענו הסנגורים בתלונה לנציב כי בעת דיון בבקשת ההגנה, ממנה עלה בבירור כי נדרשה מהנאשמת דגימת יד באמצעות מילוי טופס ביקורים, הסתירו הפרקליטות המטפלות מבית המשפט ומההגנה את העובדה שהן פנו לשב"ס 3 ימים קודם לכן, בבקשה לקבל דגימות מכתב-ידה של הנאשמת לצורך השוואת כתבי-יד. הפרקליטות הצהירו בבית המשפט כי לא שוחחו עם אף אחד מהגורמים בשב"ס, וכי הן לא ביקשו דגימות מכתב-ידה של הנאשמת. דברים אלה התבררו כחסרי כל יסוד.
לטענת הפרקליטות, הדברים שנמסרו לבית המשפט התבססו על זיכרונן של הפרקליטות המטפלות באשר לתוכן פנייתן לשב"ס, מבלי שעמדה לנגד עיניהן התכתובת עם גורם בשב"ס. עם חזרת הפרקליטות למשרדן בתום הדיון, שבו האחרונות ובדקו את התכתובת האמורה, ובעקבות בדיקה זו עלה הצורך להבהיר לבית המשפט כי תשובת הפרקליטות לבית המשפט ביחס לפנייה שנעשתה לשב"ס, לא הייתה שלמה. על כן, למחרת הוגשה לבית המשפט הודעת ההבהרה.
הנציב לא קיבל את עמדת הפרקליטות גם בעניין וקבע כי למרות דברים נחרצים שנמסרו על-ידי הפרקליטות לבית המשפט, הרי שמ"הודעת הבהרה ובקשה למתן צו לקבלת מוצגים" התחוור כי בניגוד להצהרות הפרקליטות בפני בית המשפט, נערכה שיחה טלפונית עם היועצת המשפטית של שב"ס באותו מחוז, בעקבותיה אף נשלח מייל מהפרקליטות המטפלות ליועצת המשפטית, במסגרתו ביקשו הראשונות "לקבל מכתבים בכתב-ידה של האסירה מתיק האסיר שלה לצורך השוואת כתבי-יד".
"לאמור, הפרקליטות המטפלות הצהירו בצורה שאין ממנה, במסגרת הדיון ביום לשאלות בית המשפט, בלשון המעטה, עובדות לא מדויקות", ציין הנציב. "הפרקליטות הצהירו כי לא שוחחו עם אף אחד משב"ס, וכי הן לא ביקשו דגימות מכתב-ידה של הנאשמת, אלא, כלשונן, הייתה להן בדיקה בנושא אחר מול שב"ס ('רצינו לדעת עם מי היא ישבה בתא'). דברים אלה התבררו כחסרי כל יסוד. כאמור, בהודעת ההבהרה מטעמן, הפרקליטות שוחחו עם יועמ"ש שב"ס וביקשו במפורש 'מכתבים בכתב-ידה של האסירה... לצורך השוואת כתבי-יד'".
בהחלטת הנציב צוין כי הפנייה לשב"ס נעשתה 3 ימים בלבד לפני הדיון בו נמסרה ההצהרה הלא נכונה של הפרקליטות. בנסיבות אלה, ציין הנציב, "קשה לקבל הטענה כי נשמט מזיכרונן של שתי פרקליטות בכירות, כל אחת במקומה ובנפרד, כי 3 ימים קודם לכן הן פנו בעל-פה ובכתב לגורם בשב"ס בבקשה מפורשת לקבל לידיהן דוגמאות לכתב-ידה של הנאשמת".
לפיכך, הנציב קבע כי נפל פגם חמור בהתנהלותן של הפרקליטות המטפלות במסגרת התשובות שהשיבו לבית המשפט בדיון. עם זאת, הנציב מצא כי יש, בין היתר, בהודעת ההבהרה שהוכנה על-ידי הפרקליטות המטפלות כבר באותו הערב שלאחר הדיון, כדי להקהות מהתנהלותן בבית המשפט.
ממצאיו של נציב תלונות הציבור בפרשה נתפסים כחמורים במיוחד, אך האם הם יעזרו לנאשמת? התשובה לכך היא שלילית, היות שאין בישראל את תורת "פרי העץ המורעל", אשר מביאה לפסלות הליכים וראיות נוכח התנהלות פסולה של רשויות האכיפה והתביעה. בנוסף, התיק כבר הסתיים בהסדר טיעון, והנאשמת שוחררה לביתה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? במה הועילה התלונה לנציב? רק בשביל לעשות נו-נו-נו לפרקליטות?
לנציב תלונות הציבור יש סמכויות להורות לפרקליטות לתקן את הליקוי, ובמקרים חמורים הוא יכול להעביר את מסקנותיו ליועץ המשפטי לממשלה להמשך טיפול על-פי שיקול-דעתו.
בתלונה הנוכחית, לנוכח הפגמים החמורים שהתגלו בבדיקת התלונה, המליץ הנציב בפני פרקליט המדינה להפיק את הלקחים המתאימים ולרענן ההנחיות הרלוונטיות למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד - ובכך הגיעה הפרשה לסיומה.
מפרקליטות המדינה נמסר:
"כפי שכבר מסרנו בעבר, עם קבלת החלטת הנציב לפני מספר שבועות - הפרקליטות תלמד את ההחלטה, תתייחס לכל ההיבטים שעולים ממנה ותפיק את הלקחים הנדרשים. נשוב ונדגיש כי חלק מלקחים אלה כבר יושמו, במסגרת הנחיית פרקליט המדינה שהתייחסה לדרך התיעוד של ראיונות עדים.
"חשוב להדגיש כי על אף הקביעות בדבר פגמים שנמצאו, הנציב קבע כי הפרקליטות פעלה בתום-לב וללא כוונת זדון, וכן כי כלל הטענות החמורות שייחסו לפרקליטות מתן הנחיות לביצוע חקירה פסולה ומגמתית, נדחו כולן.
"להשלמת התמונה נבהיר:
"ביחס להליך ההובלה וההצבעה - בשל העובדה שהנאשמת ביקשה למסור את גרסתה חודשיים אחרי הגשת כתב האישום, לאחר שנחשפה למלוא חומר הראיות, ומסרה שפע גרסות סותרות ושקריות בחקירתה, הפרקליטות סברה כי לא היה מקום לאפשר לה למסור את גרסתה, אלא אם תצביע על מקום הטמנת הגופה, שלפי טענתה היה ביכולתה להצביע עליו, וזאת כאינדיקציה לכך שהפעם מדובר בגרסת אמת, וכי לא מדובר בעוד גרסה שקרית, שבאה לעולם רק בעקבות עיון בחומר הראיות שנחשף בפניה. הפרקליטות סבורה כי מדובר היה בהחלטה סבירה, המצויה בלב-ליבו של תחום שיקול-הדעת המקצועי של הפרקליטות. למען הסר ספק יובהר כי הפרקליטות הנחתה את צוות החקירה לתעד באופן מלא את הליך ההובלה וההצבעה, ורק בדיעבד התברר לה כי בשל טעות אנוש לא הוסרט כל ההליך, ועל כך יש להצר.
"ביחס לחוות-הדעת המשלימה של המומחה לאנתרופולוגיה ותיעוד ראיונות העדים - הפרקליטות סברה כי בעניין זה היא פעלה על-פי הדין ובהתאם לנהלים שחלו באותה העת. יודגש כי הנחיית פרקליט המדינה, עליה מבסס כבוד הנציב את מסקנותיו, פורסמה כשנתיים לאחר המועד בו התקיים ראיון המומחה ולא הייתה בתוקף באותה העת.
"ביחס להוצאת המוצג ת/50 - נבהיר כי הפרקליטות קיבלה לידיה את המוצג ברשות בית המשפט. הפרקליטות סברה כי לשם בחינת האפשרות להגיש ראיית הזמה, באמצעות המוצג, היא אינה מחויבת להבהיר לבית המשפט או לנאשמת לשם מה נתבקש המוצג, כפי שאין היא מחויבת ליידע אותם מראש על כל פעולת חקירה שנועדה לבחון אם יש מקום להבאת ראיית הזמה לפתחו של בית המשפט.
"ביחס להצהרת הפרקליטות לבית המשפט מיום 26.4.17 - אכן נפלה טעות בתום-לב בהצהרת הפרקליטות בפני בית המשפט. יודגש כי טעות זו תוקנה באופן מיידי, הפרקליטות הודתה בטעותה, הצרה עליה והביאה בפני בית המשפט את כלל העובדות הצריכות לעניין ואת כלל המסמכים הרלוונטיים. יודגש כי גם הנציב מצא שהסכמת הפרקליטות, במעמד הדיון עצמו ועוד בטרם נמסרה ההצהרה, להעדת עדים משב"ס והעברת כלל המסמכים בעניין לבית המשפט ולהגנה, תומכת בעמדת הפרקליטות כי לא ביקשו להסתיר את פנייתן לשב"ס. עוד קבע הנציב כי בתיקון הטעות המיידי יש כדי להקהות מהתנהלות הפרקליטות בבית המשפט, והוא אף התרשם, לאחר פגישה עם הפרקליטות, כי לא הייתה להן כל כוונת זדון להטעות את בית המשפט, בעניין זה או בכלל".