גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיוולת בחסות חוק התכנון והבנייה

העיסוק במחירי הדיור מסיט את תשומת-הלב מהעיוותים בתחום רישוי הבנייה

אתר בנייה. / Pedro Nunes , צילום: רויטרס
אתר בנייה. / Pedro Nunes , צילום: רויטרס

בעוד הפוליטיקאים והתקשורת עסוקים בניתוח כל תנודה של פרומיל האחוז במחירי הדירות, כל מי שעוסק בענף הבנייה בארץ הולך ומאבד אמון במערכת, ושוק הבנייה היזמית והפרטית גוסס באין-מפריע. בנוסף ליתר הקשיים, מסתבר שהליך הוצאת היתרי הבנייה, שאמור היה להיות טכני ופשוט, הפך לאורך השנים למפלצת מטורללת, שמקורה בחוסר ראייה כוללת של התחום, בחוסר וודאות ובניגודי אינטרסים.

חוק התכנון והתב"עות מנותקים לחלוטין מצרכי הדיור, ושיפור התנאים מתאפשר, אם בכלל, באמצעות הקלות בנייה, שאישורן כרוך בפרסומים, בהתנגדויות, בעררים, בסחיטות ובסכסוכי שכנים. ההקלות, שנועדו במקור לאפשר גמישות במקרים חריגים, הפכו לאורך השנים לחלק בלתי נפרד מתרבות התכנון בארץ, ולגורם מרכזי לחוסר הוודאות, אך לרשויות אין אינטרס להפוך את הזכויות למוקנות, מכיוון שהשיטה מייצרת היטלי השבחה מופקעים, ללא תעריפים רשמיים וללא פיקוח.

גם המדינה עושה שימוש בהקלות בניסיונה הכושל לעודד בנייה בניגוד לאינטרסים של הרשויות המקומיות. במקום להציב לרשויות יעדים, המדינה מפתה את היזמים באמצעות זכויות וירטואליות (הקלות מתוקף תכניות ארציות והוראות שעה), שמימושן כרוך באישור הוועדות המקומיות. הוועדות אינן מחויבות לאשר אותן או להציג מדיניות קבועה, כך שהיזם חשוף לסיכון עצום ברכישת הקרקע ובהשקעה בתכנון עוד לפני השגת וודאות בנוגע לזכויות.

התיקון לחוק, שנכנס לתוקף ב-2016, ניסה לייצר וודאות, אך יצר יותר נזק מתועלת. קבלת המידע כיום כרוכה באופן פרדוקסלי בתכנון מוקדם ובחודשים של המתנה, כך שלא ניתן להיעזר בו לצורך ביצוע עסקאות נדל"ניות, והוא עדיין אינו מספק ודאות.

החוק החדש שאף לייצר הליך רישוי פשוט, מובנה ויעיל, אך המפגש עם המציאות העצים את הסרבול ואת הפערים בין הרשויות, וההליך אף זכה לכינוי "סולמות וחבלים".

הקושי של הוועדות לעמוד בלוחות הזמנים נובע, בין היתר, מהאחריות הנזיקית שהוטלה עליהן על-ידי בתי המשפט בעקבות כשלים שהתגלו בתכנון. הרשויות הפכו לאורך השנים מרגולטור ל"אחראי-על לביקורת", למרות שכוח האדם בהן חסר את הידע והניסיון הרלוונטיים, כשהעיסוק הבלתי פוסק בחוות דעת משפטיות מעצים את העיכובים והטרטורים.

גם הגופים המאשרים, אשר מספרם גדל, משתתפים במשחק, כשהחוק מאפשר לכל אחד מהם לנהוג כעריץ, ולבוא בדרישות ובגחמות ככל העולה על רוחו, ללא כל בקרה או פיקוח. הגופים אינם כפופים לרשות המקומית, מתנהלים מולה באמצעות המבקש, ובכל מקרה של סתירה בין הדרישות או האינטרסים, המבקש הופך למעשה לשבוי בידיהם.

כמות הנחיות התכנון גדלה גם היא בשנים האחרונות, והן מתחלקות לאין ספור מסמכים, לרבות תקנות, תקנים, מסמכי דרישות ומסמכי מדיניות שונים, ללא כל ראיה כוללת או מנגנון שייבצע תיעדוף, וימנע סתירות או בזבוז זמן ומשאבים.

לאחרונה נוספו לדרישות גם ההנחיות המרחביות, שנועדו לייצר ודאות בנוגע למפגש של הבניין עם המרחב הציבורי והתשתיות הקיימות, אך אלה הפכו ע"י רבות מהרשויות לרובד נוסף של דרישות שרירותיות, הזויות ומופרכות, העומדות לא אחת בסתירה לחוק, מנטרלות את שיקול הדעת של האדריכלים ויוצרות חזיון מבעית של ערים מהונדסות ועצובות.

החוק לכשעצמו מעודד עיסוק בטפל. תקנות חישוב השטחים למשל, היוצרות הפרדה דמיונית בין שטחים עקריים לשטחי שירות, גורמות להשקעת עבודה סיזיפית במרדף אחר מיקסום הזכויות. הנחיות התכנון המיושנות, שאינן מותאמות למציאות הפיזית והתרבותית, מעכבות את התפתחות העשייה האדריכלית בארץ, ואף גורמות לאזרחים נורמטיביים להפוך לעבריינים בעל-כורחם.

סעיפים שנחקקו בעבר לטובת הציבור, פועלים כיום נגדו. הסעיף שנועד לוודא אספקת תשתיות למבנה, למשל, הוצא לאורך השנים מהקשרו וגורם לאיסור מכירת דירות ברמת מעטפת. פרשנות זו היא הבסיס לסאגת הסטנדרט-שינויים-שדרוגים, אשר פוגעת בתחרות החופשית, והופכת את רוכשי הדירות לשבויים, כאילו הייתה זו גזירת שמיים.

כך נראה תחום הרישוי הבנייה, ישראל 2018. ועוד לא דיברנו על המערכת המקוונת הפרימיטיבית או על כך שפרצה בחוק מאפשרת קבלת היתר ללא בדיקת פרטי האדריכל, וגורמת לפעילותם של מתחזים רבים בתחום, ומצעד האיוולת עוד ארוך.

קבוצת "רישוי שפוי", שהתגבשה לטובת יצירת בהירות, וודאות, שקיפות ויעילות בענף, הציגה בפני הרגולטור פתרונות ראשוניים, במטרה לסייע בין היתר בפתרון משבר הדיור, אולם השינוי המהותי מצריך תמיכה של הציבור ועבודה אינטנסיבית של המחוקק, בשילוב גורמים מקצועיים הפועלים מתוך היכרות מעמיקה עם הענף.

■ הכותבת היא אדריכלית, יוזמת ומובילת קבוצת "רישוי שפוי". 

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"