עורכת הדין החרדית והמעילה בכספי לקוחות: המלחמה על קוטג', שתי דירות וקופות גמל

הנתונים האחרונים שחשף לאחרונה "גלובס" על "קדחת תפיסות הרכוש והחילוטים", והפגיעה הבלתי מידתית ורבת-העוצמה בזכויות חשודים ונאשמים בנושא זה, לא פסחו גם על עורכת הדין החרדית גילה נפתלין. נגד נפתלין הוגש בשנה החולפת כתב אישום המייחס לה שליחת יד בכספי לקוחות שהופקדו אצלה בנאמנות, בסכום כולל של 1.5 מיליון שקל.

כבר באוקטובר 2012, כ-5 שנים לפני הגשת כתב האישום נגד נפתלין, ועוד בטרם הפכה החקירה בעניינה לגלויה, ביקשו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) של המשטרה מבית משפט השלום בראשון-לציון צו מניעה והקפאת נכסים שלה. כצפוי, בקשת המשטרה התקבלה, ובית המשפט הורה על תפיסת נכסיה של נפתלין, בהם קוטג' בירושלים, שתי דירות בעיר, קופות גמל שונות, קרנות השתלמות וחשבונות בנק.

התופעה של תפיסת רכוש זמנית בהיקפי-עתק - למי שיש כזה - כבר ספגה ביקורת במספר פסקי דין של בית המשפט העליון, בהם הורה העליון על שחרור הנכסים התפוסים, או צמצום היקף הרכוש הנתפס. בדומה, שופט בית משפט השלום בירושלים, אילן סלע, הורה (בהסכמת המדינה) בחודש אוגוסט השנה על ביטול צו המניעה והקפאת הנכסים לכלל הנכסים שפורטו בבקשה ושנתפסו במסגרת חקירת יאח"ה. החלטה זו מגיעה בהמשך לשחרור אחת מדירותיה של נפתלין בחודש מאי השנה.

בהסכמת הצדדים להליך - בא-כוח הפרקליטות, עו"ד שחר מלול, ובא-כוחה של נפתלין, עו"ד דוד ברהום - הורה השופט סלע החודש על העברת עניינה של נפתלין לגישור פלילי אצל נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן.

ניהול תיקים בפני האב

סיפור חייה של נפתלין הוא די יוצא דופן בעולם החרדי. עו"ד נפתלין, נשואה ואם לחמישה, ממשפחה מיוחסת בחסידות חב"ד, הייתה בין הנשים החרדיות הראשונות בארץ שסיימו לימודי משפטים והוסמכו לעריכת דין. לאחר הלימודים היא אף הקימה משרד עורכי דין מצליח יחד עם בעלה, עו"ד שאול נפתלין.

סיפורה החריג משהו של נפתלין בנוף החרדי הביא לכך שהיא החלה להיות אורחת ומרואיינת מבוקשת בתוכניות טלוויזיה, בהן "עושים סדר" (הטלוויזיה החינוכית), "המקצוענים" (ערוץ 10) ועוד. בתוכניות אלה הוצגה נפתלין כמטאור בתחום דיני המשפחה וכדוגמה להשתלבות החרדים בחברה.

אולם מה שנפתלין לא ידעה הוא שבשעה שהיא מתראיינת לערוצי הטלוויזיה, מנהלת יאח"ה חקירה סמויה בקשר להתנהלות בית הדין הרבני בירושלים. החקירה הסמויה הזו פתחה תיבת פנדורה בעניינה של נפתלין. החשדות הראשוניים כללו מרמה והפרת אמונים, שיוחסו בתחילה לנפתלין, לבעלה שאול, ולאביה, יהודה רבינוביץ, ששימש באותה העת כדיין בבית הדין הרבני בירושלים.

"הטריגר" לפתיחת החקירה הסמויה היה תלונה משנת 2009 שהוגשה בעניינו של הדיין רבינוביץ (אביה של עו"ד נפתלין) לנציב תלונות הציבור על שופטים דאז, שופט העליון (בדימוס) אליעזר גולדברג. לפי התלונה, עו"ד נפתלין ובעלה שאול העבירו תיקים ממותבים שונים, כדי שיידונו בפני אביה, וניהלה בפניו תיקים כדבר שבשגרה.

בהחלטה חריפה קבע הנציב כי הדיין רבינוביץ הפר את סדרי בית הדין, כשנתן יד ואיפשר לבתו ולחתנו לקבוע כי תיקיהם יישמעו בפניו. עוד נקבע כי הצטברות מעשיו של רבינוביץ מצביעה על התייחסות בלתי ראויה ובלתי הולמת לתפקידו, שאינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה המחייבים שופטים ודיינים, ועליה "לא ניתן לעבור לסדר היום". נוכח מהותה של התלונה והחריגה הבוטה מכללי האתיקה החלים על שופטים ועל דיינים, החל בירור בנושא של יאח"ה ושל הפרקליטות הפלילית.

5 מקרי גניבה וזיוף

במסגרת החקירה הגלויה (והסמויה) נאספו ראיות מדיינים נוספים, ממנהל בית הדין הרבני ומאנשים שעו"ד נפתלין ייצגה בהליכים בבית הדין הרבני, וכן נאספו תיקים מבית הדין. אולם בעוד שבמקרה של האב החליט פרקליט המדינה על סגירת התיק, עבור נפתלין מדובר היה ב"יריית הפתיחה בלבד". זאת, לאחר שצצו חשדות כי היא מעלה בכספי לקוחות. וכך, כעבור יותר מ-4 שנים מאז מעצרה הראשון, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) אשתקד, בשנת 2017 - באמצעות עו"ד שחר מלול - כתב אישום נגד נפתלין, שבו נטען כי היא הונתה לכאורה את לקוחותיה, תוך שהיא מועלת באמונם. זאת, באמצעות גניבת כספים מחשבונות נאמנות שפתחה להם.

כתב האישום מייחס לנפתלין 5 מקרים של גניבה בידי מורשה וזיוף צוואה. בסך-הכול מואשמת נפתלין כי גנבה כ-1.5 מיליון שקל בשנים 2009-2012 מלקוחות שהפקידו אצלה כספים בנאמנות. כך, למשל, מתואר בכתב האישום כי נפתלין ייצגה בהליך גירושים את בלומה שניאור, וגנבה ממנה 300 אלף דולר מחשבון נאמנות שפתחה עבור ילדיה של שניאור, ושהיו אמורים לשמש אותם בהגיעם לבגרות. 

בסעיף אישום אחר מתואר סיפור צוואתה של חיה-שרה ערנטריי, שהלכה לעולמה והותירה אחריה 6 ילדים. לפי האישום, גיסה של ערנטריי פנה לעו"ד שאול נפתלין, וביקש ממנו שיפתח חשבון נאמנות לצורך ניהול עיזבונם של היורשים; אך את החשבון פתחה בסופו של דבר עו"ד גילה נפתלין. במהלך השנים הועברו סכומי כסף שונים לחשבון הנאמנות. לפי החשד, ב-2012 שלחה נפתלין יד בכספי הנאמנות מספר פעמים, והעבירה כ-185 אלף שקל לחשבונה הפרטי ולחשבונות נוספים.

זייפה צוואה של חברה

במארס השנה צורף אל כתב האישום נגד עו"ד גילה נפתלין, באישור בית המשפט, נאשם נוסף, יעקב מורגנשטרן. מורגנשטרן קשור, בין היתר, לאישום נוסף שבו נפתלין מואשמת שהוא זיוף צוואתה של המנוחה שורין ניסים (אשר טיפלה בעבר בילדיה של נפתלין). זאת, במטרה לגנוב את כל רכושה של ניסים על-ידי זיוף וקבלת דבר במרמה.

לפי כתב האישום, ניסים טיפלה בילדי בני הזוג נפתלין, ובעקבות היכרות זו הפכה נפתלין לבאת-כוחה של המנוחה. במהלך השנים, ובמסגרת עיסוקה כעורכת דין, הכירה נפתלין בין ניסים לבין נאשם נוסף, שאותו ייצגה נפתלין בהליך גירושים. לפי הפרקליטות, היחסים בין הזוג נפתלין לניסים ולנאשם הנוסף הפכו לקשרי חברות, שבמסגרתה נהגו בני הזוג נפתלין ואותו נאשם נוסף לקיים מפגשים חברתיים בביתה של ניסים.

אולם "קשרי החברות", כך נראה, קיבלו תפנית עם מותה של ניסים. לטענת הפרקליטות, לאחר פטירתה של ניסים ובמועד שאינו ידוע, נפתלין קשרה קשר אסור לכאורה עם הנאשם הנוסף, במטרה לזייף צוואה הנחזית להיות צוואתה של ניסים, ולקבל באמצעותה במרמה את נכסי המנוחה, בהם שתי דירות, חשבונות בנק וניירות ערך בשווי מאות אלפי שקלים.

לפי כתב האישום, לשם קידום הקשר הפלילי שנוצר בין נפתלין לנאשם הנוסף, לצורך זיוף הצוואה - יצר הנאשם הנוסף קשר עם מורגנשטרן וביקש ממנו למצוא נוטריון לצורך אישור הצוואה המזויפת שאותה ערכה נפתלין לכאורה.

יצוין כי נגד הנאשם הנוסף הוגש כתב אישום נפרד (בעוד שמורגנשטרן צורף לכתב האישום נגד עו"ד נפתלין). ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הודה הנאשם הנוסף, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום. סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט מרדכי כדורי, הרשיע את הנאשם הנוסף בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עדות שקר ושימוש במסמך מזויף.

העונש, שאותו ביקשו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, כולל 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וכן קנס בסך 100 אלף שקל.

באוגוסט אשתקד הוצע גם לעו"ד נפתלין לחתום על הסדר טיעון, אך הצעת המדינה נדחתה בשלב זה. 

תגובות: "הפרשייה נפתחה ברעש רב והתגמדה לכתב אישום שהוגש לבסוף לשלום"

פרקליטות מחוז ירושלים מסרה בתגובה: "מדובר בתיק הנקשר לחקירה נרחבת, שהחלה בבדיקת חשדות בעניין התנהלותו של חיים רבינוביץ', דיין בבית הדין הרבני בירושלים, אשר נחשד במתן טובות הנאה לבתו עו"ד גילה נפתלין ולקוחותיה.

"לאחר בחינת התיק, החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד עו"ד נפתלין בעבירות גניבה בידי מורשה, זיוף, עדות שקר ועבירות נוספות. בשלב החקירה, לאור חשדות לביצוע עבירות מתחום הלבנת ההון, נתפסו נכסים כמקובל, בכדי למנוע אפשרות של הברחת נכסים ושיבוש הליכי משפט. לאחר הגשת כתב האישום, ומשהגישה הנאשמת בקשה לבית המשפט, שוחררו הנכסים שנתפסו לנאשמת בהסכמת הפרקליטות".

בא-כוחה של גילה נפתלין, עו"ד דוד ברהום, מסר בתגובה: "אנו כופרים בכל האישומים. מאז תחילת החקירה, הפרשייה שנפתחה ברעש רב, התגמדה לכתב אישום שהוגש לבסוף בבית משפט השלום, ולא בבית המשפט המחוזי, והרבה מן החשדות שהוטחו במרשתי לא קיימים עוד.

"מעבר לכך, אנו טוענים שיש לבטל את האישום מטעמים של צדק, הואיל וכתב האישום הוגש באיחור ניכר, של שנים רבות ללא שום הצדקה, ובניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אנו טוענים גם לאפליה קשה ובולטת בינה לבין אנשים אחרים, שנטען כי הם שותפים לעבירה ושנגדם לא הוגש כתב אישום. חשוב לציין כי ממש לאחרונה הסכימה פרקליטות מחוז ירושלים-פלילי, בעקבות בקשה שהגשנו לבית המשפט, להחזיר לידי מרשתי נכסים ולבטל עיקולים שהוטחו בשלב החקירה".

בא-כוחו של יעקב מורגנשטרן, עו"ד נס בן-נתן, מסר בתגובה: "מרשי מכחיש את המיוחס לו ויתמודד עם חומר הראיות בבית המשפט". 

*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשה, בהם עו"ד גילה נפתלין, הם בחזקת חפים מפשע, אלא אם יורשעו בדין.