"הקבלן נכנס לחדר, הניח על השולחן מעטפה מפוצצת בדולרים והלך"

אם יש דבר אחד המשותף לכמעט כל ראשי הערים לשעבר שאיתם נפגשתי לקראת הבחירות המוניציפליות היא תחושת הגעגוע לתפקיד. "מדובר בתפקיד מרתק, ביצועי שבו אתה מקבל החלטות בבוקר ורואה אותן יוצאות לפועל בערב", אומר עמרם מצנע שכיהן כראש עיריית חיפה מ-1993 עד 2002 וכראש עיריית ירוחם (ועדה קרואה) מ-2005 עד 2010.

מצנע מייחס את חיבתו לתפקיד אותו ביצע במשך כמעט 15 שנים למשאבים הגדולים העומדים לראשותו של ראש העיר וביכולת ההשפעה על החיים של התושבים. לדבריו, "העיר היא כחומר ביד היוצר. ראש העיר יכול לעצב את החינוך, התרבות, התשתיות ולהיות בקשר ישיר עם הציבור".

טלי פלוסקוב כיהנה כראשת עיריית ערד בין השנים 2010-2015, אך עזבה את התפקיד לטובת רשימת מפלגת כולנו לכנסת. גם היא מספרת על הגעגועים לצד הביצועי של התפקיד. "בכל מקום שבו אני נמצאת אני מחפשת את העשייה ובכנסת צריך להשקיע יותר בדיבורים. לפעמים אני שואלת את עצמי אם עשיתי את הדבר הנכון שעזבתי את ראשות העיר. אני מניחה שאם הייתי חברת אופוזיציה הייתי מתחרטת על המעבר, אבל מאחר ואני חלק מהקואליציה אז בכל אופן יש תחושה שאני מזיזה דברים", היא מספרת.  

יוצא דופן בגישתו הוא אלי מויאל, שכיהן כראש העיר של שדרות מ-1998 עד 2008. מויאל זוכר דווקא את הצד הקשוח של התפקיד - את העבודה הסיזיפית, את הקללות ואת ההשמצות. "10 שנים הספיקו לי, ואני אומר לכל המתמודדים - להיות ראש עיר זאת עבדות לשמה", הוא אומר, "אתה נותן את נשמתך תפקיד ואף אחד לא מעריך אותך".

למרות הקשיים, התפקיד החשוב וההשפעה הנלווית אליו ממלאים את מויאל בגאווה כאשר הוא נזכר באחד מההישגים אותו הוא מציין כחשוב במיוחד - שיפור שיעור הזכאים לבגרות בעיר. "אני העליתי בצורה דרמטית את ציוני הבגרות בשדרות. המצב היה על הפנים ואני שיניתי את זה", הוא מציין. 

 אלי מויאל / צילומ: אורי פורת

כשמדברים איתם על מערכת הבחירות הנוכחית - על הקמפיין, על המועמדים, על ההבטחות ועל האתגרים של ראשי הערים והמועצות שיבחרו היום - תמונת השלטון המקומי הופכת למורכבת יותר.

רוני מילוא שכיהן כראש עיריית תל-אביב מ-1993 עד 1998, מספר כי לא יצביע למי שהחליף אותו בתפקיד - רון חולדאי - אלא למי שכיהן כסגנו של חולדאי בשנים האחרונות, אסף זמיר. "אני חושב ש-20 שנה זה מספיק. חולדאי צריך לעבור הלאה - ארבע שנים זה הגבול. אני חושב שיש כיום תופעות שליליות של שלטון ממושך עם הרבה כוח וסמכויות, גם בראשות הממשלה. צריך להוביל להגבלת כהונה בחקיקה, כפי שיש בארה"ב". 

מה אתה אומר על קמפיין האנטי-מוסלמים ואנטי-מהגרי עבודה של איש הליכוד בתל-אביב, ארנון גלעדי?
"כאשר ההנהגה הארצית בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד מקעקעים את שלטון החוק במדינה, אז מדוע שאיש הליכוד בתל בתל-אביב לא יעשה זאת? הוא השתמש בשיטות שלהם לגייס תומכים ובוחרים. צריך לטפל בבעיות של העובדים הזרים, בנושא של מבקשי המקלט ואפשר היה לעשות את זה בצורה חכמה. העירייה מוגבלת ביכולות שלה. היא חייבת לתת שירותים, אחרת יהיה כאוס בעיר". 

 רוני מילוא / צילומ: תמר מצפי

פלוסקוב מציינת כי הנושא של דת ומדינה נמצא במרכז של קמפיינים רבים, אך לטענתה היא שומעת הרבה מועמדים שמטעים את הציבור עם הבטחות שווא. "אני מייעצת לאנשים - תפקחו את העיניים, תבדקו כל דבר שאומרים לכם. קל מאוד לפזר הבטחות ודיבורים גדולים על תוכניות, אך הבוחרים צריכים לבדוק עד כמה המועמד מסוגל לבצע".

איך בודקים אם מועמד יכול ליישם?
"בוחנים את קורות החיים שלו. מה הוא עשה עד עכשיו".

אבל את היית חדרנית במלון ומנהלת מחלקה בסניף בנק קטן
"נכון, אבל גם הייתי חברת מועצה מ-2003. לא קפצתי ישר ואמרתי שאני רוצה להיות ראשת עיר. הייתי בפעילות ציבורית לפני שהתמודדתי".

מה האתגר הגדול ביותר עבור ראש עיר?
" להיות מסוגל להגיד לאנשים תשובה שלילית. לפעמים יש צורך להסביר להם החלטה שלא מקובלת עליהם, שהם לא אוהבים לשמוע. ראש עיר לא יכול להיות פופוליסט, אלא עליו לקבל גם החלטות קשות שהציבור לא אוהב".

 מה עצתך לראשי ערים שיבחרו היום? מה הדבר הראשון שעליהם לעשות?
"להבין שהם תלויים בשלטון המרכזי ולכן - במיוחד ראשי ערים מהפריפריה - הם צריכים להגיע לירושלים הרבה ולעבוד באופן משמעותי בשכנוע משרדי הממשלה בכל מה שנוגע לצרכים של העיר. בנוסף אני ממליצה לראשי הערים החדשים להיות קשובים לציבור ולא להתנתק מן האנשים. אני עשיתי טעות בהתחלה כשטבעתי בתוך העבודה והזנחתי את הפוליטיקה. צריך לדבר עם הציבור, להיפגש עם אנשים ולספר להם מה את עושה למענם". 

עמרם מצנע מציע לראשי הערים והמועצות שיבחרו היום לזנוח את הפוליטיקה הקטנה ולהתמקד בטובת העיר והתושבים. "אני מייעץ למועמדים שיבחרו לשכוח ממערכת הבחירות, מן הנקמה. למנות את האנשים הטובים ביותר שיש ולא את מי שחייבים להם טובות מהקמפיין. אני ממליץ להתחיל ביום הראשון בתפקיד לממש את הרעיונות ולהתמקד במה שיש שראש העיר הנבחר חושב שחשוב לשנות". 

 עמרם מצנע / צילום: שלומי יוסף

הקשר עם הקבלנים: לא בהכרח מכשול

בשנים האחרונות מספר לא מבוטל של ראשי ערים ומועצות הגיעו לחדרי החקירות, כאשר חלקם אף עומד בפני כתבי אישום או הורשע. בהרבה מהמקרים החשדות קשורים לקשרים פסולים בין ראשי הערים לקבלנים הבונים בתחום השיפוט שלהם. אלי מויאל חושב שהפתרון לבעיה זו עובר דווקא דרך מה שמכונה 'החוק הצרפתי' המחריג נבחרי ציבור מסוימים מחוק העונשין. לטענתו נכון יותר לשפוט ראש עיר רק לאחר שהוא מסיים את תפקידו.

 יחכו 20-30 שנה עד שראש עיר יפסיד בחירות ורק אז חקירה?
"צריך להגביל את כהונת ראשי הערים לשתי קדנציות בלבד. מה שטוב לנשיא ארה"ב טוב גם לישראלים. אני מכיר ראשי ערים שמכהנים בתפקיד כבר 20,30 שנה ולדעתי הציבור מטומטם שהוא ממשיך לבחור בהם. זו הסתאבות בתפקיד. אחרי 20 שנה יש הרבה דרעק שמצטבר, נאמנויות של ראשי העיר וזה מזיק. צריך להכניס דם חדש וסגנון חדש למערכת. לצערי לא נותנים צ'אנס למי שיכולים להיות ראשי ערים טובים פי אלף".

 הרבה ראשי ערים כושלים אתית ומשפטית בהתנהלותם מול הקבלנים
"ראשי ערים לא באים מושחתים לתפקיד, אבל יש מי שמשחית אותם ואני אספר לך סיפור משדרות. פרסמתי מכרז כחוק וניגשו אליו שישה קבלנים שאחד מהם זכה. למחרת הוא מתקשר ומבקש פגישה. קבעתי איתו והוא נכנס אלי לחדר, מדבר קצת, מניח על השולחן מעטפה מפוצצת בדולרים והולך. אמרתי לו מיד, קח את זה ועוף מפה לפני שאני הולך למשטרה".

 דיווחת למשטרה?
"לא. אין לי עניין שהוא ילך לבית הסוהר. דברים כאלה מתרחשים חדשות לבקרים. הציבור צריך להבין ששמים מולנו מבחנים קשים מבחינה מוסרית".

מצנע לא חושב שהקשר בין ראשי הערים לקבלנים הוא בהכרח מכשול. "אנשים היו קוראים לי ראש עיר של קבלנים ולא נעלבתי. מי שמשקיע בעיר הם קבלנים ויזמים, ואם ראש העיר מצליח לעודד יזמים לבנות בכסף פרטי - לא כסף ציבורי - זה מקדם את העיר. ראש עיר נבון יודע לעודד ולטפח פיתוח עירוני, אבל אסור להפר את כללי האתיקה ואת החוק ולפעמים החבל הוא דק".

ייצוג הנשים ברשויות: הדרך עוד ארוכה

ייצוג של נשים במערכת המוניציפלית היא עדיין סוגיה כואבת - למרות השיפור מספר הנשים שכיהנו ראשי ערים/מועצות או כבחרות עירייה/מועצה עדיין זניח. ח"כ פלוסקוב חושבת שעצם זה שנשים מנסות כיום להיבחר זה סוג של ניצחון. להערכתה "הנשים שמתמודדות במערכת הנוכחית יצליחו יותר מבעבר - בירוחם, בקצרין ובעוד מקומות. הקצב הוא מאוד איטי, אבל יש התקדמות לעומת השנים הקודמות.

בהקשר זה אלי מויאל מציין כי ייצוג החסר של נשים ברשויות המקומיות הוא פספוס אדיר. "התנועה הפמיניסטית, ואני אומר זאת בצער רב, התחילה בישראל באיחור גדול מדי. נשים הרי יכולות לעשות את התפקיד הרבה יותר טוב. ניהול עיר על ידי אישה הוא ברכה אדירה לציבור", הוא אומר. 

 ח"כ אכרם חסון / צילומ: דוברות הכנסת,