העצרת בכיכר רבין: "הרצח לא קירב בינינו, האקדח שוב כאן"

"הרצח לא קירב בינינו. ההסתה חזרה להיות כלי. הפרנויה חזרה לנהל אותנו״. כך אמר הערב (ש') יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, בעצרת בכיכר רבין בת"א לציון 23 שנה לרצח יצחק רבין.  

לפיד הזהיר מפני הממשלה הישראלית, "האומרת שכל מי שחושב אחרת ממנה הוא בוגד וסייען של האויב".

לפיד לא נתן דוגמאות בנאום שלו, אך אמר "מה שקרה פה בכיכר לפני 23 שנה, אמור היה להפוך אותנו לאנשים טובים יותר. זה מה שאתה מצפה שיקרה אחרי טראומות. שלפחות נגדל מהן. שנלמד ונתפתח מתוכן. זה לא קרה. אנחנו לא טובים יותר".

 עצרת 23 שנה לרצח רבין / צילום: שלומי יוסף

 עצרת 23 שנה לרצח רבין / צילום: שלומי יוסף

לפיד התריע מפני הסתות ואיומים. "רצח רבין לא היה רק רצח, הוא היה גם איום ברצח. איום ברצח הבא. כשראש הממשלה נרצח, זו הופכת להיות אופציה. זה אקדח שמונח על השולחן. האקדח הזה שוב כאן". לדבריו, דווקא כיוון שהוא אינו רואה את עצמו חלק מן השמאל, הוא חש חובה להזהיר.

"יש שוליים בימין, יש שוליים בשמאל. יש לנו חובה להתייצב מולם. אבל לא כל מי שחושב אחרת הוא קיצוני ואיום קיומי. לא כל מי שחושב אחרת הוא אויב. לא כל הימין רצח את רבין. לא השמאל אשם בפיגועים ובטרור".

 תמר זנדברג ויאיר לפיד בעצרת 23 שנה לרצח רבין / צילום: שלומי יוסף

השתתפותה של יו"רית מרצ, תמר זנדברג, בעצרת, הוסדרה אחרי שלפני כשבועיים היא חשפה שמארגני העצרת ביקשו לחסום אותה מלהשתתף, כדי לאפשר לאנשי ימין לקחת חלק.

"רכב על הנמר של ההסתה"

במהלך נאומה אמרה זנדברג, "אנחנו נלחמנו להיות כאן על הבמה, לא באנו לפה בשביל השירה בציבור, כי מורשת רבין היא תוכנית עבודה לשלום, סיום הכיבוש, צדק חברתי ושוויון. זו הסיבה שחשוב לנו להזכיר מי נרצח ולמה. אנחנו לא מנסים לסגור חשבון עם מישהו. אלא לשנות את תוכנית העבודה המרכזית, הממומנת והמאורגנת של הממשלה.

ב-1995 נתניהו רכב על נמר ההסתה וחשב שיוכל לשלוט בו, אך היום הפך את ההסתה לכלי המרכזי שלו כדי להשאיר אותנו כמחנה כנוע, מרוסק. הוא עובד כדי שמורשת הרצח תישאר על כנה, כלומר שמורשת השלום תיוותר בקבר. זו השיטה לקבור את השלום, ועל זה צריך לדבר היום".

זנדברג הוסיפה "האם שמתם לב שרצח רבין הפך לאובססיה של הימין? השנה, צצו טורי דעה 'האם רבין בגד'? כדי להסביר שאולי זה בסדר מה שקרה, כי צריך היה לעצור את השלום, ואז הם באים ומדברים איתנו על אחדות. אם אחדות היא כדי להצדיק סדר יום מתנחלי וכובש, אז אין לנו עניין בה. אנחנו לא נמצאים ברגע שבו צריך לפעול למען אחדות מזויפת. האם נסכים להשלים עם היסטוריה שבה שלוש יריות עצרו שלום, גדעו תקווה? לא, השלום ראוי להילחם עבורו ואנחנו מוכנים להילחם לשם כך.״

"ישראל חצויה בוויכוח עמוק"

יו״רית האופוזיציה ציפי לבני אמרה בנאומה: ״אנחנו שותפים הערב למסר לא-לאלימות, גם כאשר יש מחלוקת עמוקה על הדרך. אני לא אכבס מילים, ישראל חצויה בוויכוח עמוק, קשה, רגשי. 23 שנים אחרי נותרו המחלוקות, האחת, מחלוקת על זהות המדינה. אנחנו מאמינים במדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית. בדמוקרטיה שלנו, יש חופש לחשוב ולהאמין ולומר מה שרוצים".

עוד אמרה לבני, כי המחלוקת אינה בין קבוצה קיצונית מצד אחד לקבוצה קיצונית מן הצד האחר. "באמצע נמצא רוב מתון, אבל חובתנו להגן על כל הקבוצות בלי שידביקו להן קרניים או קרן של בוגד. זו המשמעות של הדמוקרטיה, לא רק שלטון הרוב, אלא מערכת של ערכים. 23 שנים אחרי, יש מי שמחפשים את ההוכחה המשפטית בנוגע לידו של מי הייתה אז במעל, אך על דבר אחד אין ויכוח, על האווירה שבה נולד הרצח, זה לא ויכוח משפטי, אלא מה שקרה וכיום ההיסטוריה חוזרת ולא צריך לחפש ראיות, מספיק לראות את הפוסטים של ראש ממשלת ישראל, לראות את הסרטונים ולראות את הטוקבקים האלימים שמובלים על-ידי הרוח הרעה אשר מאשימה את כל מי שחושב אחרת בבגידה״.

לבני קראה בנאומה לאיחוד פוליטי בין כל הקבוצות המרכיבות את השמאל-מרכז. ״זו היא לא שעה לכל אחד מאיתנו, אלא לעבודה משותפת למען מטרה פוליטית. אין לנו זמן, ישראל לא יכולה לחכות עוד״.

 ציפי לבני בעצרת 23 שנה לרצח רבין / צילום: שלומי יוסף

מארגני העצרת, תנועת דרכנו, חשבו שיהיה חשוב לצרף נואם ממפלגת הליכוד, והשר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, נבחר, וזאת על אף ביקורת נרחבת במחנה השמאל, אשר רואה בו כמי שהיה חלק מן המסיתים נגד רבין לפני 23 שנה.

"ההסכם שהושג אז היה טעות מרה"

הנגבי ייצג את הימין בעצרת, ועלה לנאום לרעש קריאות בוז וצופרים (חלקם הופעלו גם בנאומים של קודמיו בעצרת).

הנגבי דיבר על שיתוף הפעולה הפוליטי שהיה בין יצחק רבין, ליצחק שמיר. ״כל ישראלי שואל את עצמו, האם גם אנחנו, אלה שבממשלה, בכנסת ובאופוזיציה וגם מי שנמצא כאן בכיכר, האם גם לנו יש את הכוח של האיפוק והריסון לנהוג כך? אנחנו חייבים ויכולים, יש לנו כוח לכך, זו החובה שלנו למורשתו של יצחק רבין. לא נסתור מעמדתנו ועדיין נכבד את עמדת האחר מבלי לשרוף את ביתו של האחר. אסור לנו לשכוח לעולם על מה חרבה ירושלים, על שנאת חינם. הרוצח המתועב שניסה להמיט עלינו חורבן, לא היה מטורף, אלא אדם שתכנן ורצה לשלוט בנו ובהיסטוריה של מיליוני אזרחים. הרוצח לא האמין בעשיית נפשות להשקפותיו אלא רצה לקטול נפש כדי לקטול מדיניות, גם במחיר של מלחמת אחים".

עוד אמר הנגבי, "בעיני רבים בציבור ההסכם שהושג אז היה טעות מרה. מחינו, הפגנו, עד שגרוננו ניחר, אך כאשר הרוצח שלח ידו, הרגשנו הלם, כאב עמוק, זעם עצום. באותו לילה חשבתי אם הייתי מצליח לזנק בין הרוצח לבין הכדור ולהגן על ראש הממשלה.״

בימין הגיבו הערב רבים בביקורת לקריאות הבוז שהושמעו נגד הנגבי. השרה גילה גמליאל אמרה: ״מחזות מבישים הערב בכיכר רבין. חבורת צעקנים אנטי דמוקרטית שלא מכבדת שר נבחר בממשלה. ואחרי זה מטיפים לנו על פילוג וסובלנות".

שר החינוך נפתלי בנט אמר: "הפגנת שמאל מבישה, קריאות בוז נגד הנגבי. לא הימין רצח את רבין אלא יגאל עמיר. כמנהיג הימין שמתנגד למדינה פלסטינית נמאס לי מהאשמות השווא השנתיות של השמאל. ימנים לא צריכים לבוא להפגנה שמטרתה הוקעת הימין".

גבאי: "הנהגה שאין לה קשר לחיים שלנו" 

בעצרת נאם גם יו״ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, שאמר: "נמצאים כאן דור שנולד וגדל ולא זכה להכיר את רבין. בכם אני רוצה להתמקד הערב, לא הכרתם ראש ממשלה שהיה לו אכפת מן החיים שלנו. הפוליטיקה לא היתה אצלו המטרה אלא אמצעי לעשות שינוי. לא הכרתם ראש ממשלה שהעמיד את הביטחון מעל לכל, אבל חתר לעשות שלום. אתם מכירים הנהגה שבמקום לפתור בעיות, מצטלמת, הנהגה שאין לה קשר לחיים שלנו".

 אבי גבאי וצחי הנגבי בעצרת 23 שנה לרצח רבין / צילום: שלומי יוסף

עוד אמר גבאי: ״השלטון הזה בישראל הוא לא גזירת שמיים, אנחנו יכולים לנצח. אני אומר לכם, רוחות השינוי נושבות בכל רחבי הארץ. אל תאמינו למייאשים ומתאיישים. תושבי בית שמש, נהריה, חיפה הוכיחו שאפשר לנצח כוח משחית. הרוב בישראל רוצה שינוי, אפשר לנצח ולאחד את עם ישראל ולחזור לדרך רבין״.

איש העסקים והיזם קובי ריכטר, מארגן העצרת, נאם בפתח האירוע ואמר: "בחודשים האחרונים פעלנו כדי להפוך את המפגש הערב למשמעותי, כך שכל ישראלי יוכל למצוא בו את מקומו. כשאני רואה פה המונים שפה, חלקם בפעם הראשונה, אני יודע שהצלחנו״.

ההכנות לעצרת, שהופקה השנה על-ידי ארגון 'דרכנו', לוו בטונים צורמים ובוויכוחים בנוגע לזהות הנואמים, כחלק מוויכוח עמוק יותר בנוגע לאופי הזיכרון. האם מדובר באירוע שנתי, אשר מטרתו להביא ללכידות בקרב קבוצות שונות בישראל, או שמא נועדה העצרת להזכיר את הסכנה המרחפת עלינו בשל הרצח הפוליטי הכואב ביותר בהיסטוריה של ישראל, שבו איש המושפע מאג'נדות שנאה והסתה מן הימין רצח ראש ממשלה מכהן, והביא בפועל לחיסול תהליך השלום.