פועל שנהרג הוא "אירוע לא מהותי": הבורסה אינה מחייבת לדווח על תאונות

למרות המגמה בעולם לחייב חברות נסחרות לדווח על תאונות עבודה ואף הגידול העצום במספר ההרוגים השנה, רשות שוק ההון ובורסת תל אביב ממשיכות להתייחס לנושא הנפגעים בתאונות עבודה כאירוע לא מהותי • אלא אם לתאונה יש משמעות כספית. אז זה כבר סיפור אחר

אתר אגירה שאובה סגור לאחר תאונה קטלנית / צילום: איחוד והצלה
אתר אגירה שאובה סגור לאחר תאונה קטלנית / צילום: איחוד והצלה

ב-13 ביולי השנה, יום שישי בבוקר, אירעה תאונה באתר לבניית תחנת הכוח ההידרואלקטרית בגלבוע. בתאונה נהרג אחד העובדים במקום, מוחמד זאידאת, בן 19 מהיישוב מוקייבלה.

מדובר בפרויקט ענקי - 5 שנים של הקמה ו-2 מיליארד שקל עלות. את התחנה בונה חברה משותפת לסולל בונה (מקבוצת שיכון ובינוי), לאלקטרה בנייה ולאלקטרה אנרגיה. מוחמד זאידאת המנוח הוא אחד מבין 38 בני אדם שנהרגו השנה באתרי בנייה - בהם שני עוברי אורח - והיחיד שהתאונה שבה נהרג דווחה לבורסה, למרות שעוד תשעה פועלים נהרגו באתרים הנמצאים באחריות חברות בורסאיות.

קבוצת אורון, החברה המבצעת באתר, היא היחידה מבין החברות הציבוריות הבונות את הפרויקט שפרסמה דיווח בורסאי, וגם זה באיחור של שבועיים, בעקבות ההחלטה לסגור את האתר לחודש ימים לצרכי חקירה וכדי להחזיר את האתר למצב בטיחותי.

"למיטב ידיעתה של החברה, הפסקת העבודות היינה על רקע אירוע במסגרתו התנתק דוד בטון מכבל משאית מנוף בתוך פיר באתר הפרויקט וכתוצאה מכך קיפח את חייו עובד המועסק על ידי קבלן משנה המבצע עבודות עבור החברה בפרויקט, ונפצעו מספר עובדים נוספים", נכתב בדיווח.

בפרויקטים הקשורים לאלקטרה בנייה, למשל, נהרגו עוד שלושה עובדים מתחילת השנה, בהם שניים שנהרגו יחד בקריסת פיגום, אולם החברה לא הוציאה דיווח רשמי לבורסה על כך - כי אם אין מדובר באירוע מהותי לפעילות החברה, אין חובה לדווח עליו.

ליעד אורתר, מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, פועל לשנות המצב, אולם עד כה ללא הצלחה. "אנחנו במכון לאחריות תאגידית מקדמים את הנושא של השקעות אחראיות, ובעיקר קידום דיווחים שקופים. יש מגמה של בורסות בכל העולם להצטרף ל-SSE) Sustainable Stock Exchanges) שמכנס את כל הבורסות לקודקס ליצירת קוד אחריות חברתית של כל החברות שנסחרות בבורסה", הוא אומר.

ל-SSE כבר הצטרפו בין היתר נאסד"ק, הבורסות בלונדון, בניו יורק, בשנחאי, בסידני ועוד עשרות.

"מחויבות לזה כבר 76 בורסות, והאחרונה להצטרף הייתה הבורסה של ירדן בעמאן", מספר אורתר, "זו המתודולוגיה המומלצת כיום. והבורסה בישראל לא הצטרפה - וזה מאוד מצער.

"פנינו למנכ"ל הבורסה איתי בן זאב כבר בפברואר 2017. התשובה שקיבלתי מהבורסה הייתה שהם עוקבים אחרי המיזמים האלה וכעת אין להם כוונה להצטרף. מבחינתם המתודולוגיה שהיא עלה התאנה שלהם היא דירוג מעלה. אבל בדירוג מעלה אין אלמנט של שקיפות. אתה לא יודע את הביצועים של התאגידים עצמם - השאלון עצמו הוא חסוי.

"פנינו ביחד עם עו"ד הדס תגרי גם לרשות ניירות ערך אבל העמדה שלהם כרגע היא שצריך לדווח רק על מה שמשפיע על המשקיעים. לדעתי, המדיניות שקיימת כיום מגנה אך ורק על החברות, לא על המשקיעים - בניגוד למנדט של הממונה שזה להגן על המשקיעים".

מה בעצם הציפייה שלך?
"מחברות ציבוריות יש ציפיות יותר גבוהות. אני מצפה שבכל פעם שבחברה נסחרת תתרחש תאונה שכוללת פציעה קשה או מוות, הדבר יחויב על ידי הרגולטור לדווח באופן מיידי לבורסה. אירוע מהותי לפי החוק הוא אירוע שעומד להשפיע על המצב הפיננסי".

זה באמת לא מהותי להם, לפחות מבחינה פיננסית. 
"יש משקיעים שזה כן חשוב להם. יש משקיעים מוסלמים שלא רוצים להשקיע באלכוהול. יש משקיעים שלא ישקיעו בטבק, נשק, פורנו וכו'. למשל, יצאה המלצה של האו"ם לצאת מתעשיית הטבק.

"חוץ מזה, יש פה פרספקטיבה ערכית לגבי תכלית תפקידו של הרגולטור - האם חובת הנאמנות שלו היא אך ורק להסתכל על העולם דרך החור שבגרוש, או על עוולות חברתיות מאספקטים רחבים יותר בתור נציג המדינה.

"הרי ברור שאם בכל פעם שלאלקטרה בנייה תהיה תאונה קשה, הדבר ירצד על מצג האנליסטים, הם יתחילו לשאול שאלות. מי שיהיה מחויב לעמוד בדרישה הזאת יראה שכנראה משהו לא עובד בתאגיד שלו.

"יש פה ראש קטן של הרגולטור שרואה את עצמו כמי שמגן על החוקים ולא מסתכל סביב. בעניין של תאונות עבודה, על כמה מקרים אנחנו מדברים כבר? זה מסר משמעותי יותר מכמותי. לא הכל נמדד בכסף".

איך זה עובד בעולם?
"באיחוד האירופי הבינו כבר לפני שלוש שנים שאי-אפשר לסמוך על הוולונטריות, אלא צריך לעשות חובת דיווח. בשנה שעברה נכנסה לתוקף דירקטיבה לדיווח לא פיננסי והיא דירקטיבה מחייבת, חלק מהדיווח החשבונאי. 6,000 התאגידים הגדולים באירופה. זה כולל מחלות תעסוקתיות, תאונות והיעדרויות שנגרמות כתוצאה מהן. אפשר לקחת סוגיות חברתיות ולמדוד אותן למדדי ביצוע, וצריך לעשות את זה גם כאן.

"בארצות הברית המהלך קצת אחר, SASB, בראשות מייקל בלומברג, פירטו מאות מדדי ביצוע שהולכים להיכנס לדיווח (בינתיים רק בחלק מהענפים, ה.י.). הפרספקטיבה שלהם היא יותר של משקיעים.

"אנחנו משתרכים מאחור. אני רק יכול להצטער על זה. צריך לאמץ את זה באופן אקטיבי ולא לחכות שזה יגיע".

בשוק, אגב, יש מי שאומר שמי שבכלל צריך לקחת את הפיקוח על עצמו הם המשקיעים המוסדיים - כפי שאירע לאחרונה בהקשר אחר בפרשת התחקיר על ההטרדות המיניות של מנכ"ל החברה הציבורית פוקס, הראל ויזל.

הדרישה לחובת דיווח יכולות להיות כרוכה בעלויות ניכרות לחברות.
"זה מהלך שיכול לא רק להגביר את הערך החברתי של תאגידים, אלא גם דרך לייצר הזדמנויות עסקיות. תאגידים ישראלים שמייצאים לאירופה יהיו חייבים לעמוד בדרישות האלה ממילא. כמו תקנות הפרטיות שהתקבלו באירופה - GDPR - שמחייבות גם חברות ישראליות אפילו שלא נסחרות בחו"ל, גם בתקנות בעניין התאונות יצטרכו לעמוד".

מן הבורסה נמסר בתגובה כי "חובת הדיווח חלה על החברות הנסחרות בהתאם לחוק ניירות ערך. רשות ניירות ערך היא הסמכות לקבוע מהן חובות הדיווח של החברות גם במקרים אלו".

מרשות ניירות הערך נמסר כי "נושא תאונות העבודה באתרי בנייה הוא תופעה כואבת, שדורש טיפול רוחבי. חוק ניירות ערך מחייב תאגידים מדווחים לדווח על אירועים מהותיים למשקיע, וככל שתאונת עבודה מהווה אירוע כזה באותו תאגיד אזי הוא כמובן מחויב בדיווח". 

הרשות והבורסה בחרו שלא להתייחס לשאלתנו מדוע הן לא מצטרפות לתקנות ה-SSE.