קלינטק / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קריאייטיב
סייבר. פינטק. AI. ביג דאטה. IoT. בלוקצ'יין. את מילות הבאזז האלה כולנו מכירים. כל כמה ימים מפציעה מילה חדשה שצמחה בעמק הסיליקון, וכובשת בן-לילה את השיח העסקי, בדרך לדיווח על האקזיט הבא. פעם, לפני למעלה מעשור, אחת ממילות הבאזז הלוהטות ביותר הייתה הקלינטק - אותן טכנולוגיות שחותרות להפחית סיכונים סביבתיים ולמזער את השימוש במשאבי טבע בתהליכי ייצור של אנרגיה ומוצרים שונים.
בסרטו הדוקומנטרי "אמת מטרידה" מ-2006 סיפר אל גור לעולם על משמעותם של המושגים הערטילאיים "התחממות גלובלית" ו"שינויי אקלים", ותרם לשינוי תודעה נרחב בעולם ביחס להשלכות החמורות של אורח חיים עתיר אנרגיה פוסילית. נראה היה שכל הדרכים מובילות להשקעות בקלינטק, אשר אמורות היו להציל את האנושות מעצמה.
ואז הגיעה 2008 עם משבר פיננסי מהדהד, ובשנים שאחרי, נדמה היה שגורל הקלינטק יהיה כגורלו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, מנוחתו עדן. "מרחץ דמים" כינה MIT ב-2016 את ביצועי קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברות קלינטק.
אבל לא רק המשבר הפיננסי אשם. קרנות הון סיכון מצפות לאקזיטים מהירים בתוך שנים אחדות - לא הקצב המאפיין את הקלינטק, המצריך יותר זמן וסבלנות. למקורות המימון האחרים, כמו גופים מוסדיים, יש גם כסף וגם סבלנות, אבל הרבה פחות סובלנות לסיכון הטכנולוגי שכרוך במיזמים חדשניים.
וכך, השקעות בקלינטק יצאו מהאופנה. מה שלא יצא מהאופנה הוא הלחץ העצום על משאבי הטבע, שלא פחת כתוצאה משינוי מדיניות ההשקעות של קרנות הון הסיכון, וגם לא כתוצאה מפרישתה של ארה"ב מהסכם האקלים הבינלאומי מ-2015.
מאחר שאין לנו בשלב זה אפשרות "לעשות אקזיט" מכדור הארץ ולהגר למקום אחר עם משאבים אינסופיים, אין לנו ברירה אלא להתמודד עם האתגרים ולפתח מיזמים חדשניים ויצירתיים של טכנולוגיות סביבה. ולכן, לא מפתיע לגלות ששוקי טכנולוגיות הסביבה צפויים להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות.
על-פי מחקר שוק מקיף שערכה חברת הייעוץ האסטרטגי רולנד ברגר עבור המשרד להגנת הסביבה הגרמני, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות סביבה עמד על יותר מ-3 טריליון אירו בשנת 2016, והוא צומח בקצב מהיר של כ-7% לשנה. בשנת 2025 היקף השוק של טכנולוגיות סביבה בעולם צפוי להגיע ל-5.9 טריליון אירו.
כיום, כ-67% משוקי הקלינטק בעולם משויכים למגזרי המים והאנרגיה. סקטורים אלה צפויים להמשיך ולצמוח, אך יחד עם זאת, לפי נתוני רולנד ברגר, מבין תחומי טכנולוגיות הסביבה, הצמיחה השנתית המהירה ביותר צפויה דווקא במגזר התחבורה החכמה (צמיחה שנתית ממוצעת של כ-10% עד לשנת 2025) ובמגזר הייצור המתקדם (כ-9% בממוצע לשנה). מים ואנרגיה ימשיכו להיות התחומים העיקריים, אך חלקם ירד בהדרגה וב-2025 יהווה כ-60% מכלל הקלינטק העולמי.
כאן נכנסות גם הממשלות לתמונה: המאמר של MIT שהוזכר קודם, מסתיים בקריאה לממשלות להתגייס ולתמוך במיזמי קלינטק. בישראל אנחנו כבר מיישמים: בחודש יוני השנה, המשרד להגנת הסביבה ורשות החדשנות השיקו תוכנית משותפת חדשה לתמיכה כספית ורגולטורית במיזמי טכנולוגיות סביבה בשלב הבטא - כלומר, בשלב הוכחת היתכנות בקנה-מידה מסחרי.
לסבב התמיכה הראשון הוגשו יותר מ-50 פרויקטים ממגוון תחומים סביבתיים, בתקציב כולל של כ-150 מיליון שקל. בימים אלה הבקשות נמצאות בהליך שיפוט, וזוכים יוכרזו לקראת סוף השנה. קולות קוראים נוספים מתוכננים על-מנת להמשיך ולתמוך בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות סביבה ישראליות וחדשניות.
ומהיכן יגיעו מילות הבאזז החדשות? על-פי המחקר הגרמני, למגה-טרנד העולמי של הדיגיטל יש פוטנציאל להוסיף עוד 20 מיליארד אירו לשווי הכולל של טכנולוגיות סביבה בעולם. הן יגיעו מחברות והשקעות בתחומי ביג דאטה, אוטומציה, ממשקי משתמשים דיגיטליים וקישוריות בין משתמשים - תחומים שיש להם פוטנציאל השפעה משמעותי במיוחד על צריכת אנרגיה, רשתות חשמל חכמות, תחבורה, מרחב עירוני ותהליכי ייצור מתקדמים.
■ הכותבת היא מנהלת תחום כלכלה באשכול תכנון, מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה.