שר החינוך נפתלי בנט כינס מסיבת עיתונאים בתל-אביב שבה הציג נתונים ראשוניים של מספר הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה ב-2018. לאירוע הוזמנו תלמידים ומורים ממקומות שונים בארץ שבהם כלל לא הייתה עד השנים האחרונות אפשרות להיבחן ב-5 יחידות, באופן רשמי בגלל מספר תלמידים נמוך ובפועל בגלל חוסר בדחיפה מצד משרד החינוך, הרשויות המקומיות ובתי הספר.
תלמידים משלומי ומכפר חב"ד סיפרו באירוע על המאמצים שהם עשו כדי להצליח בבחינת הבגרות, על התמיכה ההדדית בין התלמידים והמורים, שיעורי העזר והמוטיבציה הגדולה. "התפישה כי השכל מרוכז במספר מקומות וכל מי שגר בפריפריה מוכשר פחות - התנפצה. הבאנו שינוי דרמטי בדיוק במקומות האלו, צמצמנו פערים והזנקנו את הפריפריה קדימה. זה ללא ספק המהלך החברתי ביותר בשנים האחרונות", אמר אז בנט.
5 יחידות במתמטיקה
התוכנית לעידוד מצוינות במתמטיקה היא תוכנית הדגל של שר החינוך, שהקצה 75 מיליון שקל להגדלת תקנים ולשעות תגבור. במסיבת העיתונאים ביוני בנט בחר בקפידה את המקומות אותם ציין, יישובים בפריפריה שבהם לא היו כלל תלמידים. אי אפשר להתעלם משינוי שעובר כל תלמיד ותלמיד שמקבל ממשרד החינוך הזדמנות, ומרגיש, אולי לראשונה, שלא משאירים אותו מאחור.
ואולם נתונים שהפיק משרד החינוך לבקשת "גלובס" מציגים תמונה כוללת יותר ופחות אופטימית של מפת תלמידי 5 יחידות במתמטיקה. הנתונים מראים אמנם כי נרשם שיפור נאה בפריפריה, וכי יש גידול בשיעור הנבחנים בדרום ובצפון, אך הפערים בין המרכז לפריפריה לא נסגרו. הם ממשיכים להתרחב.
הנתונים שמשרד החינוך סיפק הם לא סופיים, מכיוון שעדיין לא נבדקו חששות לטוהר הבחינות, כך שיכול להיות שהתמונה הסופית תהיה מעט שונה, אך לא באופן קיצוני.
המגמה הזאת היא המשך של מגמה שזוהתה במחקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופורסם בינואר האחרון. המחקר, שבחן את נתוני 2006-2016, הראה כי הפערים בין המרכז לפריפריה מתרחבים, אך אז ציינו במשרד החינוך, בצדק, כי תשתיות ההשקעה בפריפריה נמצאות בבנייה, וכי את פירותיה יקטפו בהמשך.
צריך למשל לפתוח כיתות, להכשיר מורים, לדרבן את התלמידים וכדומה. הנתונים שמוצגים פה לראשונה ושמספקים תמונה מעודכנת - מלמדים כי גם שנתיים לאחר מכן עדיין לא רואים את הפערים מצטמצמים. הדרך לשם עדיין ארוכה.
בפקולטות להנדסה עדיין מחכים
ממעוף הציפור ניתן לראות שיפור משמעותי - מספר הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה עלה בתוך שנה בלבד, בין 2017 ל-2018, ב-15%. במספרים מדובר על גידול של כ-2,350 נבחנים מ-16,085 ב-2017 ל-18,476 ב-2018.
בנט, שעשה את הונו בהייטק, מבין שעבודה בתעשייה מאפשרת מוביליות חברתית, אך מדבר גם על הצד של הביקוש למהנדסים מצד חברות ההייטק: "כל עולם ההייטק נשען על צוואר בקבוק של מהנדסים ואז כל העסק הזה עובר לרומניה, להודו וכו’. חברים שלי מההייטק מספרים לי שמעבירים הכול לחו"ל כי אין מהנדסים".
בכך אכן נרשמה הצלחה - פוטנציאל הסטודנטים שיתחילו ללמוד הנדסה בעוד 5-6 שנים (או פחות, אם מדובר בסטודנטים מהחברה הערבית) הוא גדול, ויסייע לתעשיית ההייטק המקומית.
במקביל הוגדרה בתוכנית משימה נוספת, כמו שבנט בעצמו הצהיר - לתת הזדמנות שווה לתלמידים נוספים, באופן מנותק מהיישוב שבו הם גדלו. בכך כאמור נרשמה גם כן הצלחה לא קטנה - לפי רשימת הרשויות שהעביר משרד החינוך, רק במספר חד ספרתי מהן לא היו כלל תלמידים ל-5 יחידות - חלקן רשויות חרדיות.
מהנתונים עולה כי עיקר הגידול (באחוזים) במספר הנבחנים היה ברשויות שב-2017 שיעור הנבחנים בהן היה כמעט אפסי, בין 0% ל-10%. מבחינת מספרים אבסולוטיים, עיקר הגידול היה ברשויות ששיעור הנבחנים בהן עמד על בין 10% ל-20%. כדי לקבל סדר גודל, ברשויות חזקות, כמו רעננה למשל, שיעור הנבחנים עומד על 30% ומעלה.
המשימה השלישית - צמצום פערים בין הפריפריה למרכז, גם כדי שיהיה שוויון הזדמנויות אמיתי וכן כדי לשפר את החוסן החברתי - עדיין רחוקה מלהיות מוכתרת כהצלחה. כך, הגידול של מספר הנבחנים ב-5 יחידות לעומת 2017 עומד על 17% במחוז מרכז ו-15% בתל-אביב. זאת לעומת 12% במחוז צפון, 10% במחוז חיפה ו-14% במחוז דרום. במחוז ירושלים נרשמה העלייה המשמעותית ביותר - 19% - אך המחוז כולל גם את מודיעין-מכבים-רעות, יישוב שבו היה גידול חד.
שלוש שנים לאחר הקמת התוכנית הלאומית, ניתן לראות כי במרכז ובתל-אביב יש שיעור גדול יותר של תלמידי 5 יחידות ביחס לכלל הנבחנים, 20.6% ו-19% בהתאמה. בצפון שיעורם עומד על 13.8%, בירושלים 12.3%, בחיפה שיעור גבוה יחסית של 15.3% ובדרום - 11.8% בלבד.
השוואה לנתונים של 2016 משלימה את התמונה - בעוד שבתל-אביב נרשם שיפור מינורי ובירושלים לא היה שיפור כלל, בדרום היה שיפור של 140 נקודות בסיס (כלומר מ-10.4% ל-11.8%), בצפון של 230 נקודות, בחיפה של 250 נקודות, ובמרכז נרשם השיפור המשמעותי ביותר - 430 נקודות בסיס.
"התוכנית הלאומית כוללת כמה פעולות לחיזוק הפריפריה: כל התקציבים שאנחנו מעבירים דרך התוכניות הלאומיות הם דיפרנציאליים, על סמך מצב סוציו-אקונומי; פתחנו תוכניות להרחבת ההסמכה של המורים בכל הארץ, כדי להביא מורים יותר איכותיים ללימוד המקצוע; פתחנו כ-185 מגמות חדשות בבתי ספר שלא היה בהם אפילו תלמיד אחד ל-5 יחידות, רובן בפריפריה, אומר ל"גלובס" מונא פארס, מי שאחראי על התוכניות הלאומיות במשרד החינוך.
פארס מוסיף כי "איפה שלא הייתה אופציה לפתוח כיתה של 5 יחידות, חיזקנו מאוד את התיכון הווירטואלי, פלטפורמה שמחברת בין תלמידים למורה במרכז והוא מלמד אותם. יש לנו בערך 500 תלמידים כאלו. רוב התלמידים האלו הם מהמגזר הערבי". לדבריו, "יש עלייה מאוד יפה בפריפריה, אבל הפערים עדיין לא נסגרו. הסיבה היא בין השאר מכיוון שבין 2006 ל-2013 הייתה ירידה בכל הארץ, גם בערים גדולות כמו חיפה ורעננה, והעלייה כעת במספר הנבחנים בהן היא טבעית.
"הבנו שרשויות חזקות מצליחות יותר בגלל קיומן של תשתיות מקומיות, למשל אדם שתפקידו לחזק את המצוינות בעיר. לכן בנינו תוכנית שנקראת פיתוח מצוינות בפריפריה ומטרתה לחזק את היישוב, למפות את המצב הקיים ולתכנן תוכנית לשיפורו, כולל חיזוק המנהלים ובתי הספר".
הורים עשירים משפרים את הסיכויים
במסיבת העיתונאים ביוני אמר בנט כי "חייבים לנתק את הקשר ההדוק בין רמת ההכנסה של ההורים לסיכויי הילד להצליח בחיים, לא על ידי פגיעה בחזקים אלא על ידי חיזוק השכבות החלשות. אנחנו בחצי הדרך לשם, אבל חייבים להתמיד בה". משרד החינוך גם פועל בכיוון - בשלוש השנים האחרונות נפתחו כיתות חדשות ב-185 בתי ספר, מתוכם 107 באשכולות 1-5.
כיתת המצוינות בביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה / צילום: אנדריי קרוצ'ינין
ואולם פילוח הנתונים לפי אשכולות סוציו-אקונומיים מעלה תמונה מורכבת - באשכול 1 הייתה אמנם עלייה חדה של כ-80% אבל מדובר בגידול של 38 תלמידים בלבד. גידול נאה נרשם באשכולות 3 (18%) ו-4 (15%), אבל גם באשכולות 7 (23%) ו-8 (17%). באשכולות 9 ו-10 נרשמה יציבות, אבל מדובר גם ככה במספר יישובים ותלמידים קטן.
אם בוחנים מאיפה הגיעו 2,350 התלמידים החדשים ב-5 יחידות, מגלים שקרוב למחצית (46%) מהם מגיעים מאשכולות 7 ו-8. 16% מהם מגיעים מאשכולות 1-3, וקרוב ל-40% מאשכולות 4-6. כלומר, הזדמנות ניתנת גם לאשכולות הנמוכים, אבל הפערים בין האשכולות לא נסגרים.
"ציפיתי שתהיה עלייה במספר הנבחנים, כמו שאכן הייתה, אבל הופתעתי מרמת הקושי. יש סיבות שגורמות לכך שקשה לפעול בפריפריה, סיבות שלא מוצאים במקומות חזקים. להערכתי זה קשור למרחק הפיזי - מרחק ממוקדי ההשכלה, ממרכזי התרבות השונים", אומר פארס ומוסיף. "הבנו שחיזוק הציר האקדמי, כלומר מורים ותקציבים, צריך להיות במקביל לחיזוק הציר המנטלי, ששם דגש על הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של התלמידים. יש גם סיבות נוספות כמו מחסור במורים, וקשיים כלכליים ברשות שמובילים להתמקדות קודם כל בטיפול במשפחות קשות יום".
המהלכים שביצע משרד החינוך היו בשני כיוונים: הראשון, כאמור, היה לתגבר יישובים חלשים, שבחלקם לא היו כלל כיתות ל-5 יחידות. השני, העלאת המוטיבציה ללמוד 5 יחידות על ידי מתן תמריץ לתלמידים, למשל שינוי השיטה כך שכישלון בבחינת הבגרות ל-5 יחידות לא תותיר את התלמיד עם בגרות ב-3 יחידות, אלא בציון מסוים גם תספק לו בגרות ברמה של 4 יחידות. בנוסף, ניתן בונוס גדול יותר בציון הבגרות לתלמידי 5 יחידות. כל התוכנית גם לוותה בקמפיין פרסומי נרחב.
אלי הורביץ, שעומד בראש קרן טראמפ, שחרתה על דגלה קידום לימודים ברמה של 5 יחידות, אומר כי "אחד הנתונים הכי משמעותיים בתחילת הדרך היה כי בין 30 ל-35 אחוז שהתחילו בכיתה י’ 5 יחידות מתמטיקה לא סיימו. אלו תלמידים ותלמידות שנמצאו מתאימים, יש כבר מורה והכל אבל הם נשרו כי זה להתמודד עם קושי, להשקיע, להיכשל לפעמים. המאמץ הראשון היה קודם כל מולם. זאת קבוצה גדולה והיה צריך לעשות הרבה עבודת הוראה, וזה עבד מצוין".
הפתרון: תוכנית נפרדת ליישובים חלשים
משרד החינוך מודע כמובן לכך שהפערים בין העשירונים אינם מצטמצמים. המשרד ביצע מיפוי ומצא כי עיקר הפערים מצוי ב-36 יישובים מאשכולות 1-5, שבהם שיעור הניגשים ל-5 יחידות במתמטיקה עומד על 8% ב-2017, בעוד שהממוצע הארצי עומד על 14%.
לכן החליט בנט לפתוח בתוכנית לצמצום פערים שתוטמע באופן הדרגתי על פני שלוש שנים - השנה היא פועלת ב-14 רשויות, בשנה הבאה תורחב ל-26 רשויות ובעוד שנתיים תוחל על כל 36 היישובים. עלות התוכנית בשנה הראשונה היא 15 מיליון שקל, והמימון יגדל עם הרחבת התוכנית. הסכום לכל רשות יוקצה באופן דיפרנציאלי, כשהוא ינוע בין 700 אלף שקל למיליון שקל.
לפי משרד החינוך, עבודת המיפוי כללה גם בדיקה מקיפה של מפת המשאבים הקיימת בכל רשות כדי לייצר יעילות ניהולית לשם קידום היעדים החדשים. בדיקה זו העלתה כי בכמה מן היישובים פועלות זה מכבר כ-100 תכניות שונות מטעם גופי חוץ. במשרד מציינים כי הרצון מצד גורמים רבים לקדם את הפריפריה הוא ראוי ומבורך, אך המספר הרב של התוכניות יוצר כפילויות, חוסר תיאום ותת-אפקטיביות ניהולית.
חלק מהתוכנית כולל חיזוק לימודי המתמטיקה כבר בכיתה ח’, בעוד שבשאר הארץ החלו לחזק את הלימודים מכיתה ט’ (לעומת כיתה י’, עם השקת התוכנית לפני שלוש שנים). ואולם מחקרים מראים כי קיים קשר גם בין הצטיינות במתמטיקה בבית הספר היסודי לבגרות ב-5 יחידות. השקעה בבית הספר היסודי היא כמובן ארוכת טווח יותר, אך נשאלת השאלה למה לא לעשות את זה במקביל.
"הרבה שנים הזניחו את בתי הספר העל-יסודיים בגלל הגישה הזאת, שצריך ללכת אחורה לבית הספר היסודי, לגן, ולגיל הרך, אבל אז אתה מגיע למצב ששליש מהתלמידים נושרים מלימודי 5 יחידות במתמטיקה ולא שמים לב לזה", אומר הורביץ. "התחלנו להשקיע בכיתה י’ ולאט לאט הולכים אחורה, כדי לבנות את הרצף בין חטיבת הביניים לתיכון. גם מגלים שרוב בתי הספר הם שש-שנתיים, אבל הם מתנהלים בנפרד. בשנתיים-שלוש האחרונות מנסים לשפר יותר את הקשר וזה תהליך סיזיפי, גם במרכז וגם בפריפריה, למשל על ידי שיתוף פעולה בין המורים, בהמשך יתקדמו לגילאים קטנים יותר", הוא מוסיף.
ממשרד החינוך נמסר: "לאחר שנים של דשדוש, הציב שר החינוך נפתלי בנט את לימודי המתמטיקה כיעד לאומי, ויצא לדרך עם התוכנית לעידוד 5 יחידות מתמטיקה. המשרד ביצע ניטור של הנתונים ומצא שהעלייה בשיעור הניגשים חלה ברוב מכריע של היישובים, מרכז ופריפריה. יחד עם זאת, נמצא כי באופן טבעי נרשמו שיעורי צמיחה גבוהים גם בעשירונים הגבוהים. המשרד בדק ומצא כי עיקר הפער נמצא ב-36 יישובים בפריפריה הנמצאים בעשירונים 1-5.
"לכן, השר הנחה את גורמי המקצוע במשרד לגבש תוכנית עבודה לצמצום הפערים ביישובים אלו, ונקבע יעד של הכפלת שיעור הניגשים ל-5 יחידות מ-8% כיום ל-14% בשנת 2022. התוכנית כוללת מינוי רכז מצוינות, גיבוש מתווה לניהול משאבים והכשרות ייעודיות למורים. ברמת התלמיד, בציר הלימודי תלמידי כיתות ח'-י"ב יעברו מכינות קיץ, מרתונים מיוחדים ותגבורים לימודיים לקראת הבגרויות. בציר המנטלי יעסקו בתי הספר בחיזוק המוטיבציה והאמונה העצמית אצל הורים, מורים ותלמידים".
בגרות במתמטיקה / צילום: shutterstock
נורת אזהרה למקבלי ההחלטות
הגדלת מספר הנבחנים ב-5 יחידות במתמטיקה פועלת כבר שלוש שנים, אך הנתונים המעודכנים משקפים את אחת הבעיות הגדולות של המדינה - הקושי לחזק את האוכלוסיות המוחלשות ולצמצם פערים חברתיים, כלכליים ולימודיים.
התוכנית, שנחשבת לתוכנית הדגל של בנט, היא הצלחה אם מסתכלים על השורה העליונה - גידול מרשים של 15% במספר הנבחנים בתוך שנה. ואולם ירידה לפרטים מספרת סיפור אחר - יותר קל לחזק את רעננה, ת"א ומכבים-רעות מאשר את לוד, עפולה ובית שאן. נכון, באחוזים הגידול נראה מרשים, אבל אם רוצים לבנות את בסיס העובדים העתידי של תעשיית ההייטק, בדרך זו הוא ימשיך להגיע מהמקומות החזקים.
ברשויות איתנות מבחינה פיננסית, נוהגים להילחם בתקצוב הדיפרנציאלי. אין להם בעיה עם ההבדלים בתקצוב, הם חושבים שצריך להגדיל את העוגה, ולא לפגוע בתקציב הקיים. קשה להתווכח עם הטענה הזאת, אבל המקרה של המתמטיקה הוא עוד הוכחה לכך שכן צריך תקצוב דיפרנציאלי עמוק בשביל שינוי.
יחד עם זאת, תקצוב דיפרנציאלי לבדו אינו הפיתרון - צריך לקחת את הכסף ולהשקיע אותו בצעדים נוספים, שכוללים בין השאר את ההיבט המנטלי, כמו יצירת מודלים לחיקוי, חשיפה למדע וכו’. משרד החינוך הבין זאת והשיק תוכנית, מצומצמת יש לומר (בינתיים היקף של 15 מיליון שקל), לחיזוק יישובים בפריפריה. אך כדי להצליח צריך להשקיע סכומי כסף גדולים יותר, שיאפשרו שינוי מקיף ומהיר יותר; וכן עוד לערב משרדי ממשלה.
הכלכלה הישראלית מורכבת משתי כלכלות - תעשיית ההייטק והתעשייה המסורתית. גם הגדלת מספר בוגרי 5 יחידות בפריפריה, תוכנית שנחשבת להצלחה, לא תשפר את המצב הזה. לכן התוצאות האלו צריכות להיות נורת אזהרה למקבלי ההחלטות - דרושים צעדים יותר אגרסיביים ויותר מהירים. לא קל לצמצם פערים, אבל כל יום שעובר הם רק מתרחבים.
מי באמת לומד 5 יחידות מתימטיקה?