דפני ליף עדיין מאוכזבת: "שר האוצר שם יותר מדי משקל על מחיר למשתכן"

בשבוע שעבר התפטר שר הביטחון אביגדור ליברמן, וייתכן כי בקרוב ישראל תלך שוב לבחירות. בשיחה עם דפני ליף היא מספרת מה נשאר לדעתה ממחאת מעמד הביניים שהיא הובילה, מה השתנה ואיפה הממשלה הנוכחית טועה.

מאז שיצאת לרחובות ופתחת את מחאת האוהלים בקיץ 2011 מה את מרגישה שהשתנה מנקודת מבטם של הצעירים, אם בכלל?
"האוכלוסייה שיצאה לרחובות הייתה מגוונת, הן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית והן מבחינת גיל. את לא מתארת לעצמך כמה אנשים מבוגרים פגשתי באותה תקופה שהיה להם ברק בעיניים ותקווה אמיתית. 2011 הייתה שנה של התעוררות מתרדמת. ההתעוררות הזו הביאה איתה את ההבנה שהחוזה שעליו אנחנו בונים את החיים שלנו מאז שאנחנו קטנים, מופר כל יום עוד קצת. מושגי ההצלחה, החלומות שמוכרים לנו, מוסר העבודה שדרשו מאיתנו, אל מול ההבטחה שאם נהיה אנשים טובים, נעבוד קשה, נהיה סבלניים, בסוף תהייה לנו רווחה ונוכל לעשות את מה שאנחנו חולמים - החוזה הזה נשבר".

משהו נשאר מהמחאה?
"השנים שהגיעו אחר כך הביאו להתפכחות. האלימות שבה פינו את הרחובות, הניסיון להשכיח את ההשפעה של תנועת המחאה ולטשטש את הקשר בין אותו הקיץ לתהליכים רבים ומורכבים שמקודמים היום, כוח הלובי של בעלי ההון הביאו למצב של הכרה שלא מדובר בספרינט אלא במרתון. כוחות השימור של המצב הקיים גדולים מאוד. יש להם הרבה כסף, יש להם הרבה מידע ויש להם זמן. לאדם מן היישוב אין אותו. לא את הזמן ולא את הכסף. לכן מדובר במרתון".

 אוהלים בשדרות רוטשילד בקיץ 2011. "החוזה עם המדינה נשבר" / צילומים: תמר מצפי

האם המדינית של שר האוצר משה כחלון - רכישת דירה בהנחה באמצעות מחיר למשתכן, היא נכונה לדעתך?
"אני חושבת ששר האוצר כחלון שם הרבה יותר מדי משקל רק על התוכנית הזו. היא לא מספיק גדולה, לא מספיק מדברת לאנשים שבכלל לא במשחק של רכישת דירות, והיא גם לא מבטיחה היעדרות של משקיעים בעתיד הבינוני. זו תוכנית שיש לה הרבה ליקויים, אבל אני מעריכה את הניסיון לייצר פתרון. לצערי הרב באקלים הפוליטי והתקשורתי של היום הרבה פעמים נבחרי ציבור מטפסים על עץ והופכים להיות נשואים לתכניות העבודה שלהם במקום ליעד אליו הם רוצים להגיע. בנושא השכירות אגב הוא לא מתבטא כמעט בכלל".

איפה טועים שרי הממשלה?
"אני חושבת שהיום המשחק הפוליטי הוא כל כך לא ענייני, שלא ברור רוב הזמן מה באמת קורה בין כותלי הבניין של הכנסת, המקום שאמור להיות היכל דמוקרטי, ענייני שיש בו בירור דחוף בנוגע לענייני החברה הישראלית.

"תרבות הספין, תרבות ההונאה של הציבור שוב ושוב בנוגע למה שקורה בשביל לשמור על מעמד ועל מיצוב לקראת הבחירות שעוד יגיעו - זו לא טעות. זו בחירה מודעת איפה שמים את תשומת הלב. ותשומת לב רבה הולכת למשחק הפוליטי עצמו. לצערנו הרב המחיר הוא שחיקה מתמדת של האמון ושל המידע האמיתי שמגיע אל הציבור. כשאנשים עסוקים בלשחק שח כל הזמן נעלמת לה החמלה. ההקשבה לציבור ממקום לא פרנואידי. אלא ממקום שמוקיר את חוכמת הרחוב. חוכמת התושבים, האזרחים".

איזה שינוי היית רוצה לראות?
"השפה של המעשה, השפה של הפוליטיקה, חייבת לעבור ממצב של תחרות אלימה למצב של שיתוף פעולה כן בין הגופים ומחזיקי העניין השונים בכל נושא ונושא. גם בהקשר של הנדל"ן, לשינוי השפה הזה יהיו השלכות מיידיות בעיניי על הקצב, הענייניות, היצירתיות וההיקפיות של הפתרונות. ולא פחות חשוב - הכנסת הממד הערכי לכל תכניות העבודה".