קיצוץ התקציב העביר את מערכת הבריאות לסחרור: "אם תהיה התפרצות חצבת 2, לא יהיה לנו כסף לזה"

תקציב משרד הבריאות קוצץ השנה ב-100 מיליון שקל, כש-44 מיליון שקל קוצצו בשבוע שעבר • הקיצוץ הביא לתגובת שרשרת: משרד הבריאות סירב לחתום על הסכמי הייצוב מול קופות החולים ואילו כללית ומאוחדת הודיעו כי לא יעבירו תשלומים לבתי החולים • "אין עוד מאיפה לקצץ. אנחנו על הגחון"

בית החולים סורוקה / צילום: איל יצהר
בית החולים סורוקה / צילום: איל יצהר

ההחלטה על קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בגובה 22 מיליארד שקל בשבוע שעבר, כש-44 מיליון שקל ממנו על חשבון משרד הבריאות, הכניסה את מערכת הבריאות לסחרור, שנכון לכתיבת שורות אלה, עוד ממשיכה להתגלגל ולהתעצם. משרד הבריאות הזדעק כשנודע לו על קיצוץ נוסף בתקציבו, שלישי במספר רק השנה, המגיע לכ-100 מיליון שקל במרוכז, והשתמש ב"נשק יום הדין" - הודעה על כך שלא יחתום על הסכמי הייצוב מול קופות החולים, שהיו כבר בישורת האחרונה.

במסגרת הסכמי הייצוב, הנחתמים לפרק זמן של שלוש שנים, המדינה מכניסה כסף לקופות הגירעוניות, ואילו הן בתמורה מתחייבות לצעדי התייעלות. תגובת הקופות לא איחרה להגיע. ראשונה כללית, שהודיעה על קיצוץ רוחבי של עשרות אחוזים בתשלומים שלהם התחייבה מול כלל בתי החולים, תשלומים שמיועדים לתחילת דצמבר. אחריה הודיע גם מנכ"ל מאוחדת, זאב וורמברנד, כי מאוחדת תשלם כמתוכנן לכל בתי החולים בתחילת דצמבר, לבד מבתי החולים הממשלתיים - כלומר, בתי החולים שמצויים תחת אחריותו של משרד הבריאות. מדובר ב-11 בתי חולים מתוך כ-28 בתי חולים ציבוריים שיש בישראל (שמונה של כללית ועוד תשעה ציבוריים, כמו הדסה עין כרם ושערי צדק). בכך וורמברנד כמו "מעניש" את מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב על החלטתו של לחתום על הסכמי הייצוב - החלטה שלה הוא מתנגד, ואף מכנה אותה "לא מידתית וחצופה".

I4
 I4

במוקד הטלטלה הזו העימות ותחושות של כעס וחוסר אימון בין משרד האוצר - המוציא לפועל של הקיצוץ - לבין משרד הבריאות. תחילתה של הסערה בתחילת השבוע שעבר, עם הפצתו של מכתב מטעם בר סימן טוב למנהלי בתי החולים והקופות, שבו הודיע - לבד מכך שלא יחתום על הסכמי ייצוב - גם על קיצוצים שייאלץ לבצע בשורת תוכניות בריאות קריטיות: התוכנית לשיפור חדרי המיון; לקיצור תורים בהתפתחות הילד; לחיזוק הפגיות; ולמניעת זיהומים. כמו כן, כתב שהמשרד לא יוכל להעביר את כספי הסיוע שלהם התחייב לבתי החולים שערי צדק בירושלים ואסותא אשדוד. באוצר טענו שלמשרד הבריאות יש עודפים במינהל לקצץ מהם, ובוודאי שלא צריך לקצץ בתוכניות בריאות חיוניות - מהלכים שיפגעו אנושות בציבור. אבל מבחינת משרד הבריאות - הגיעו מים עד נפש. "תחשבי שאת בונה בית, ואז את צריכה לקצץ בבנייה. הורדנו מאיפה שרק אפשר. השתמשנו בקרמיקה הכי זולה. השלב הבא זה להוריד עמוד. אין עוד מאיפה לקצץ. אנחנו על הגחון", הסבירו לנו במשרד.

המכתב של בר סימן טוב הוליד מכתב נוסף, הפעם מצד סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אלון מסר. מסר כתב למנהלי הקופות ובתי החולים שתקציב משרד הבריאות בכללותו גדל בשנים האחרונות ולכן "אנו מקווים שתתאפשר העברת תמיכות לתוכניות הלאומיות, על מנת שהשירות לאזרחים לא ייפגע". מנקודה זו ואילך הוסיפו להישלח מכתבים נסערים, כמו זה של מנהל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, מאתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון. רוטשטיין כתב: "הנני פונה אליכם מדם ליבי...ללא מלוא התשלום של קופת החולים הגדולה בישראל (כללית, ה"ו) ייכנסו בתי החולים למצוקה תזרימית, שתפגע אנושות ביכולתם של בתי החולים הציבוריים הלא ממשלתיים לשלם משכורות...מערכת הבריאות הציבורית סובלת ממחסור בתקציבים, ומשברים כאלה מפרקים אותה לחלוטין".

מה שהתסיס כל כך את משרד הבריאות הוא העובדה שהקיצוץ בא על חשבון מה שקרוי "הכסף הגמיש" של המשרד - תוספת של כ-200 מיליון שקל מדי שנה, שבאמצעותו המשרד יכול להיערך לשעת חירום ולהוציא לדרך תוכניות חשובות לשיפור השירות. כמחצית מהכסף הזה כבר קוצץ, ומה שנותר מהכסף הגמיש כבר "צבוע" לתוכניות שונות, ולכן אין ברירה אלא לחתוך מאיפשהו. "זה או שנוותר על תוכנית שלמה - למשל, קיצור תורים בהתפתחות הילד, שתתחיל ב-2019 ותקציבה השנתי 40 מיליון שקל, או שנקצץ מכל אחת קצת, 5-10 מיליון שקל". אגב התפתחות הילד, אם ניסיתם בזמן האחרון לקבוע לילדכם תור עבור אחד המכונים, בוודאי התבשרתם על המתנה לטיפול שנעה בין כמה חודשים ועד שנה.

בשביל מה עוד זקוק המשרד לכסף גמיש? הרחבת חיסונים לאוכלוסיות נוספות; שיפור השירות בטיפות החלב; הרחבת השירותים שמספק המשרד לגנים לילדים אוטיסטים; ושיפור השירות המקוון לאזרח. "אם עכשיו יש התפרצות 'חצבת 2' - אין לנו מקורות לזה", אמרו לנו במשרד, והשורה התחתונה ברורה. במשרד הבריאות אמרו: "עד כאן". אולי באופן מוגזם מעט. אלא שאם כל הסיפור הזה ייגמר בכך שגזירת הקיצוץ תוסר, או תצומצמם משמעותית, כולנו הרווחנו.

קיצוץ רוחבי - על חשבון כולנו

התוכניות הקריטיות בבריאות שמשרד האוצר מתכוון לקצץ

התוכנית לשיפור השירות בחדרי המיון

יצאה לדרך: 2015

תקציב שנתי: 90 מיליון שקל

קיצוץ: 5-10 מיליון שקל

התוכנית לקיצור התורים בהתפתחות הילד

תצא לדרך: 2019

תקציב שנתי: 40 מיליון שקל

קיצוץ: 5-10 מיליון שקל

● התוכנית לחיזוק הפגיות

יצאה לדרך: 2014

תקציב שנתי: 60 מיליון שקל

קיצוץ: 5-10 מיליון שקל

● התוכנית למניעת זיהומים

יצאה לדרך: 2016

תקציב שנתי: 43 מיליון שקל

קיצוץ: 5-10 מיליון שקל