"עורכי הדין דרשו שנחריג אותם מחוק צמצום השימוש במזומן"

"הייתה דרישה מאיתנו להחריג את עורכי הדין שרצו שנחריג אותם מהחוק. שאלתי למה, והם השיבו שבעולם הפלילי הרבה פעמים משלמים במזומן. אמרתי להם: לא הבנתי. הם בעצם ביקשו להחריג את אותו אדם שבשבילו חוקק החוק. חלק גדול ממטרת החוק היא בדיוק כדי להקשות על כאלה שכספי המזומן שלהם מגיעים ממקורות שונים ועלומים" - כך אמר הבוקר (ה') מנהל רשות המסים, ערן יעקב, בכנס שקיימו איגוד לשכות המסחר ומשרד עורכי הדין מ. פירון ושות', בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן בעסקים ובתחילת יישום מנגנון הסטת אחריות בתשלום בבתי עסק (EMV). הכנס התקיים במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך.

יעקב פתח את הכנס בתגובות לתלונות הרבות שעלו נגד החוקר המגביל את השימוש במזומן והדרישות לדחות את תחולתו. "יצאנו בקמפיין רחב בכל מדיה. אנו נמצאים בכל מקום עם הסברים מפורטים, קיימנו דרך העיתונות מענה לפניות ציבור, ונתנו שאלות ותשובות. אני לא מכיר הרבה חוקים שהיה בהם התהליך הזה, כך שאני בטוח שרוב הציבור יודע; וגם מי שיעשה הפרה ב-9 חודשים הראשונים לא יזכה לשום סנקציה, ולכן אין שום משמעות לתלונות על זמן נוסף להפנמה או לדחייה של יישום החוק. ניתן מספיק זמן להפנמה, ואנו לא נאפשר עוד דחיות".

יעקב הוסיף כי "בכל העולם שימוש במזומן הולך ופוחת, זו המגמה אפילו בסין. החידוש המשמעותי בחוק הוא שאנו כבר לא מתנהלים רק מול הנישום, מול העוסק, אלא שהעברנו חלק מהאחריות למשלם עצמו - לאדם הפרטי. אם מי שהיה אחראי עד היום זה העוסק - עכשיו גם המשלם עצמו, יש לו חובה ואחריות' ואם הוא יעבור על החוק' הוא צפוי לסנקציה - וזה שינוי משמעותי מאוד ואפילו שינוי פרדיגמה".

יעקב סיכם את דבריו ואמר כי מי שלא מבין משהו לגבי החוק, מוזמן להיכנס לאתר rרשות המסים, שם יש כתובת ייעודית לפניות, ו"מי שלא יקבל שם תשובה - מוזמן לפנות אליי אישית".

"החוק יצר אנרלמוסיה"

חוק צמצום השימוש מזומן, שנכנס לתוקפו ב-1 בינואר השנה, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת, ואמור לשנות את הרגלי הצריכה של כולנו, במובן זה שהוא מנסה לעודד את הציבור לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד לחלוטין את המזומן. החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן, כאשר קרובי משפחה יוחרגו מהחוק.

הכנס עסק בהיערכות נדרשת של העסקים בישראל לחקיקה החדשה, ובכלל זה: הצגת ההוראות החדשות בדבר תשלום במזומן בבתי עסק, ובכלל זה מגבלות בנוגע לתשלום חלקי או מקדמה לעסק; איך לטפל בצ'קים מוסבים לטובת העסק, ועל מה יש להקפיד לפי החקיקה החדשה, בכדי שהצ'ק לא יחזור; כיצד על עסקים לפעול מול לקוחות שאין בידיהם חשבון בנק לביצוע העברות כספיות ו/או צ'קים לתשלום; איך עסקים יכולים לשלם חובות לגביה במזומן; מהו מנגנון הסטת האחריות על בתי עסק; וכיצד על עסק לפעול בכדי למנוע מקרי הונאה בכרטיסי חיוב.

עו"ד עודד אופק, שותף במשרד מ. פירון ושות', השיב לדברי ראש רשות המסים ואמר כי "אף שהתכלית של חוק היא לעשות סדר, בפועל החוק יצר אנדרלמוסיה. על רשות המסים לדאוג לכך שחוק שמטרתו טובה לא יוביל לקריסה של עסקים. כבר עכשיו החוק מעורר שאלות רבות שאין להן מענה. למשל, מה הכלל לגבי רכישה מרוכזת עבור מספר אנשים שנעשית על-ידי אדם אחד? האם עסקה אחת או מספר עסקאות? האם עוסק שהוזיל את מחירי העסקאות ל-11,000 שקל כדי להמשיך למכור, ייחשב כמי שביצע מעשה מרמה? מה יעשה בעל אולם שמחות כדי לגבות את שכרו כשאינו יכול לקבל תשלום מזומן ואם קיבל צ'קים "בלנקו" מהחוגגים? איך מתייחסים לחוב מעל 11,000 שקל שנצבר ממספר רב של עסקאות בסכומים נמוכים? האם לחוק יש תחולה אקס-טריטוריאלית על עסקאות שמבוצעות על-ידי חברה ישראלית בחו"ל? ועוד. בשורה התחתונה: נוכח חוסר הוודאות הממשי שהחוק יצר, אנו מבקשים מהרשות לגלות גמישות באכיפת החוק ולשלב ידיים עם השחקנים בשוק כדי לתת מענה לשאלות הרבות שהחוק מציף ושכיום אין עליהן תשובה".

"לא ניתן ביום אחד לגדוע את השימוש במזומן"

בהמשך הכנס דיבר עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, שאמר כי "איגוד לשכות המסחר תמך לאורך כל הליך החקיקה בצמצום ההון השחור במדינת ישראל. למרות זאת, החוק לצמצום השימוש במזומן חייב להיות משולב עם חינוך הציבור, ולא ניתן ביום אחד לגדוע את השימוש במזומן. לא ניתן לחנך את הציבור בישראל, רק דרך קנסות. אמנם החוק קובע שבתשעת החודשים הראשונים לא יוטלו קנסות, אולם מדובר בתקופה קצרה מאוד לחוק מאוד מורכב.

"עוד יותר חמור, שעד כה לא ניתן מענה לציבור רחב שנאלץ להשתמש במזומן, שמנוע מפתיחת חשבונות בנק מסיבות שונות. לא ברור כיצד ישלמו אותם האנשים, שאין להם פתרונות חלופיים. כרטיסי הדביט וכרטיסים נטענים שמציע בנק ישראל אינם פתרון שהציבור יודע עליו, וגם אינם נותן מענה לכל הבעיות, שכן חלק מהעסקים לא מכבדים כרטיסי דביט או כרטיס נטען. על חברי הכנסת ורשות המסים להאריך את תקופת אי-מתן הקנסות לשנה וחצי, ובזמן הזה להתמקד בחינוך השוק ובמתן פתרונות לכלל הבעיות".

בעיה נוספת, לדבריו, היא "עלות מימון פרויקט החלפת המסופים בבתי העסק. סוכם עם משרד הכלכלה כי הם יבחנו הקמת קרן למימון החלפת המסופים, שכן מדובר באינטרס לאומי שיביא עוד גורמים מחו"ל לפעילות בישראל, כדי להוזיל עלויות, ואסור להפיל את העול של קידום התחרות וכניסת שחקנים חדשים בישראל, על העסקים הקטנים והבינוניים. על משרד הכלכלה להקים בדחיפות קרן למימון החלפת מסופי האשראי, בייחוד עבור עסקים קטנים ובינוניים".