בלי מענה למצוקה: הרעות החולות של הרפורמה בבריאות הנפש

אם ניסיתם לקבוע תור לפסיכולוג דרך קופת החולים בזמן האחרון אתם בטח יודעים שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. קחו למשל את סיפורו של ג', מבוטח כללית ותושב המרכז, שניסה לעשות זאת לפני כמה חודשים, אחרי שהתקשה לעמוד בעלויות הטיפול באופן פרטי - מאות שקלים לפגישה. לאור הרפורמה שעבר ענף בריאות הנפש בשנים האחרונות, הוא הניח שזה יהיה יחסית פשוט.

אלא שאז הוא התקשר לעשרות מטפלים, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, הודיעו לו שאין להם תורים פנויים עבורו. "אם קופת החולים הגדולה במדינה לא מסוגלת לספק למבוטחים שלה שירות פסיכולוגי זמין, אז מה שווה הרפורמה הזו? מדובר בכישלון", אמר תגובה. בכללית הסבירו אז שהזמינות היא תלוית מטפל ושהם פועלים "כל העת להגדיל את ההיצע והזמינות". אלא שלא מדובר בבעיה ייחודית לכללית, בוודאי בכל הנוגע להמתנה לטיפול במרפאות הקופות.

נתוני משרד הבריאות שפירסמנו היום מראים בבירור שההמתנה לטיפול נעה בין שבועות לחודשים ארוכים ואף יותר משנה. כתוצאה מכך מטופלים רבים פונים למסלול הפסיכותרפיסטים העצמאים - מסלול שהוא בוודאי זול יותר לקופה בהשוואה למסלול המרפאתי. עבור טיפול כזה משלם המטופל כ-130 שקל, ואילו הקופה מוסיפה עוד כ-100 משלה - סך הכל כ-230 שקל לטיפול בודד. התוצאה: לא רק שהרפורמה בבריאות הנפש לא מצליחה להעניק טיפול נפשי ציבורי, נגיש וללא עלות לאזרחים בישראל בשל התורים הארוכים, אלא שהיא מעודדת את השימוש במסלול ה"חצי פרטי" של הפסיכותרפיסטים העצמאיים. ואפילו בו יש תורים.

כבר כעת כשליש מהפעילות בבריאות הנפש של מכבי ומאוחדת נעשית בהשתתפות עצמית גבוהה - כך כותב משרד הבריאות בעצמו. כששאלנו את משרד הבריאות מה הסיכוי לקבל טיפול אצל מטפל עצמאי אם בודקים פנייה לפסיכותרפיה בלבד - הנתונים הקיימים כוללים טיפולים במרפאות, שבהם מקבלים שלל טיפולים, לא רק פסיכותרפיה - לא קיבלנו נתונים, ויש לשער שהאחוזים היו גבוהים בהרבה.

המשמעות עבור מי שנאלצים לפנות למסלול הפסיכותרפיסטים העצמאיים אחרי שלא הצליחו למצוא תור במרפאות של הקופה, היא הוצאה של כ-500 שקל בחודש. הוצאה כלל לא מבוטלת, שחותרת תחת ההגדרה של השירות כ"ציבורי". ומאחר שגם במסלול זה אין תורים, הרי שמי שהפרוטה מצויה בכיסו, פונה לטיפול באופן פרטי, ומי שלא - נאלץ פשוט לחכות - "המתנה שמשמעותה היא סבל מתמשך", כדבריה של ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן-לוי, שחשפנו היום ב"גלובס". ברגמן-לוי שלחה באחרונה מכתב למנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב שבו פירטה את כשלי הרפורמה.

גם במשרד הבריאות מבינים כיום כי העובדה שהכניסו את מסלול הפסיכותרפיסטים העצמאיים לתוך הרפורמה יצרה בעיה, והם מנסים כיום למזער אותה דרך הפחתת תשלומי ההשתתפות העצמית פר-טיפול. זאת, כדי שיפחת התמריץ של הקופות לדחוף מטופלים למסלול זה - תמריץ שהמשרד מודה בו. בשורה התחתונה, לקופות חסרים היום מאות מטפלים, אך גם אין להן די תקנים כדי לקלוט מטפלים חדשים כשכירים. במצב כזה, הולך ותופח מסלול העצמאים, שטוב לקופה, וטוב הרבה פחות לציבור.

רעה חולה נוספת, ואולי עיקרית ברפורמה, היא העובדה שהתקציב שיועד לה, סכום שנתי עצום של כ-2 מיליארד שקל, הוא כסף לא צבוע. כשזה המצב, וכשהקופות מתמודדות עם צרכים דחופים רבים, אולי דחופים יותר מגיוס עוד מאות פסיכותרפיסטים - חלק ניכר מהכסף שיועד לטיפול בקהילה, "בהיקפים של עשרות אחוזים", כפי שכתבה ברגמן-לוי במכתב, הלך למטרות אחרות. כך שבינתיים, הרפורמה לא מצליחה להשיג את מטרתה - להעניק טיפול נפשי ושווה לכל נפש לאזרחים. מי שיש לו מספיק כסף, ונואש מהתורים - מסתדר. מי שלא, ממשיך לסבול. נראה שרק קביעת סטנדרט המתנה מקסימלי לטיפול נפשי, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם, ומעקב מדוקדק אחר ניצול תקציבי הרפורמה - יוכלו לנתבה לחוף מבטחים.