טעמתם את הבירה שעשויה משיבולי החיטה של שדות עוטף עזה?

מבשלת אלכסנדר השיקה מהדורה מיוחדת של בירה, העשויה משיבולי החיטה של שדות עוטף עזה • בשבחי המקומיות

צילום: מנחם רייס
צילום: מנחם רייס

קוראיו של מדור זה מכירים אולי את חיבתו של הכותב למבשלת הבוטיק המקומית אלכסנדר, שלא רק שמייצרת לטעמי את הבירות הטובות ביותר בישראל (שששש…. אל תספרו לגולדסטאר אהובתי), אלא גם זכתה למספר האזכורים הגבוה ביותר כאן.

אבל לא זו בלבד שמגיע לה לאלכסנדר וליוצרה אורי שגיא, אלא שהפעם הצליחה המבשלה הקטנה מעמק חפר לעורר שוב את תשומת ליבי. הפעם לא רק בשל איכות הבירות שלה, אלא גם בגלל מעשה שגם ציניקנים גמורים יתקשו להתנגד לו.

שגיא הוציא לשוק לפני כמה שבועות בירה העשויה משיבולי החיטה של שדות עוטף עזה. כן, אותם שדות שבערו חודשים ארוכים עד שבאו הגשם, ההסדרה, הפסקת האש או איך שלא קוראים לזה והשכיחו אותם ואת חקלאיהם מלב, כנהוג במקומנו המכור לחדשות ועוד עסוק עכשיו בבחירות, מה שבכלל לא מותיר סיכוי לשום נושא אחר.

אבל שגיא לא שכח. גם בימים כתיקונם הוא רוכש את החיטה שהוא משתמש בה אצל חקלאים מקומיים. הפעם הגדיל לעשות ורכש את כולה משדות העוטף, ואת הכנסות המהדורה המיוחדת הוא מקדיש לשיקום השדות החרוכים של החקלאים אצילי הנפש האלה.

מכיוון שלא ארצה לעסוק שוב בעלילותיה של מבשלת אלכסנדר, אקדיש את שאר המדור לא לצעד ההומני היפה הזה, אלא למה שהוא יכול לסמל לא רק מבחינה אנושית אלא גם מבחינה חקלאית ויצרנית. מה שכבר הפך מזמן לנושא שגור ומוכר מאין כמוהו בעולם היין, גם אם לא לגמרי בזה המקומי, והוא התשובה (המעורפלת עדיין בלא מעט יינות) לשאלה מהיכן הגיעו הענבים לבקבוק שלפנינו, הוא עדיין שאלה שאף אחד לא שואל כשמדובר בבירה.

דווקא בתחום שמן הזית עבר לפני כמה שבועות חוק המחייב את יצרניו לציין על הבקבוק האם יוצר מזיתים מקומיים, וזו החלטה חשובה ומבורכת, לא רק ליצרנים אלא גם לצרכנים. ביין יש אומנם לא מעט יקבים המציינים מהיכן הגיעו הענבים ליינות שלהם, אבל יש גם אחרים שלא, וחבל.

תקינה חקלאית היא לא רק עניין עקרוני ברמה החוקית, היא מוסיפה עניין ועומק לכל תעשיית יין רצינית. אולי לא מיותר להזכיר שוב שיין המכונה "בורדו" מגיע מ...בורדו, קיאנטי מחבל קיאנטי שבטוסקנה וריוחה מ...טוב, הבנתם. גם בקליפורניה או אוסטרליה, המייצרות יין לפי מפתח זני (קברנה, שרדונה, מרלו וכן הלאה), יותר ויותר יצרנים מציינים בכל זאת מהיכן הגיעו הענבים, עד לרמת הכרם הבודד. גם אצלנו, כאמור, זה כבר קורה, אבל לא מספיק ולא בצורה מעוגנת בחוק יין מקומי.

לפיכך, המהלך, ולו גם החד פעמי, של שגיא, גם אם נעשה מטעמים הומניטריים, ראוי לכל שבח. שותה הבירה הממוצע, אודה ואתוודה שגם אני כזה, אינו מתעניין בדרך כלל מהיכן הגיע חומר הגלם למשקה האהוב שלו. וחבל. חשוב רק לציין שבעצם אי אפשר לייצר בירת שעורה (רוב הבירות עשויות משעורה ולא מחיטה) מקומית, וזאת מכיוון שאין בישראל מלתתה, כלומר מפעל ההופך את השעורה ללתת, חומר הגלם של בירה, ובכלל, השעורה המקומית אינה מתאימה לבירה. גם חיטה צריך ללתת, ושגיא עשה מאמץ גדול וייצר בירה מחיטה לא מלותתת.

איני יודע אם המהלך היפה הזה יוביל לשינוי פני הדברים. סביר שלא. ובכל זאת, בעידן שבו הדיבור על אוכל מקומי וגם על יין מקומי, תופס תאוצה, ויש אפילו מזקקות כאלה, יהיה נחמד אם גם הבירה שלנו תעשה מהלכים בכיוון. 

טעימה | בירות חדשות מאלכסנדר

• אלכסנדר עוטף עזה. בירת חיטה שהחיטה שלה מגיעה כאמור משדות עוטף עזה. איני חובב גדול של בירות חיטה, אבל להגנתי אומר שגם בעבר, עוד לפני המיזם היפה הנ"ל, כתבתי בחיבה על בירת החיטה של אלכסנדר, שהיא לא רק פחות חמוצה ומוזרה מבירות חיטה אחרות, אלא ממש נעימה וטעימה גם לנודניק כמוני. 5% אלכוהול, 10 שקלים בשופרסל

• הולי פרוט Holy Fruit 15. שיתוף פעולה נוסף בין שגיא למבשלת מיקלר הדנית, שעל המיזם המשותף הקודם שלהם כבר כתבתי כאן. הפעם זו בירה בסגנון New England Double IPA, ז'אנר אמריקאי שזו לו הופעת הבכורה המקומית. שגיא ומיקל בורג הדני יצרו כאן בירה פירותית מאוד, עכורה וטעימה לאללה - שוב, אפילו לשונא ידוע של בירות כאלה, כלומר אני. 8% אלכוהול 15 שקלים

• בארלי ויין. בירה חגיגית לציון שנת העשור למבשלה. הבירה יוצרה בסגנון אנגלי קדום המוכר עוד מהמאה ה-15, והיא מתיישנת זמן רב לפני היציאה לשוק, ממש כמו יין, וכמוהו יכולה להמשיך ולהתיישן בבקבוק עוד זמן רב. צבעה עמוק וטעמיה עשירים ומורכבים, מזכירים ברנדי, קרמל, קליפות הדר, אגוזים ועוד. זו ממש לא בירה למתחילים, וגם ותיקים בתחום כמוני לא תמיד יתחברו אליה, אבל אין ספק שמדובר באחת הבירות המקומיות, וגם לא מקומיות, הכי מרתקות שטעמתי. 11.2% (!) אלכוהול, 27 שקלים