ניצחון לתנובה? היועמ"ש יעצור תוכנית באב"ד לבלום התייקרויות במוצרי החלב לפני הבחירות

למרות פיזור הכנסת, במשרד האוצר עדיין לא הרימו ידיים במאבק על בג"ץ תנובה וממשיכים לנסות ולמנוע את ייקור מחירי החלב המפוקחים באמצעות הליך חקיקה מואץ דרך ועדת ההסכמות - זאת בניגוד לעמדתה של המשנה ליועץ המשפטי של האוצר

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד / צילום: תמר מצפי

צמרת האוצר ממשיכה לנסות לבלום את ייקור מחירי מוצרי החלב שנמצאים תחת פיקוח לפני קיום הבחירות, אך לפי שעה מסתמן שלא יהיה מנוס מלייקר אותם. למרות פיזור הכנסת, במשרד האוצר עדיין לא הרימו ידיים במאבק על בג"ץ תנובה וממשיכים לנסות ולמנוע את ייקור מחירי החלב המפוקחים באמצעות הליך חקיקה מואץ דרך ועדת ההסכמות - זאת, בניגוד לעמדתה של המשנה ליועץ המשפטי של האוצר.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, פועל לגייס לשם כך גם את האופוזיציה, ובמסגרת זו נעשתה לאחרונה פנייה לח"כ איציק שמולי, שלפי הערכות שוקל להסכים למהלך. מטעמו של שמולי נמסר כי "עמדתו האישית של ח"כ שמולי אינה רלוונטית, ואילו עמדתן של סיעות האופוזיציה בכלל וזו של העבודה בפרט עדיין בדיון". גם במקרה שתהיה הסכמה, תיקון החקיקה עדיין יצטרך לעבור את ועדת הכלכלה.

עם זאת, ל"גלובס" נודע כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט כבר הודיע לאוצר על הליכה לצו מוחלט, כלומר קבלת העתירה שהגישה תנובה. עם זאת, לבקשת מנכ"ל האוצר, אשר קיווה להביא להסכמה רחבה של האופוזיציה והקואליציה שתאפשר להעביר את המתווה בוועדת ההסכמות, ביועמ"ש איפשרו לבאב"ד לבצע בדיקת היתכנות עד יום ראשון הקרוב בלבד. אלא, שגם אם באב"ד ישיג את ההסכמה המבוקשת, ביועמ"ש עלולים לדחות אותה בשל תקופת הבחירות.

הצעדים הללו מנוגדים גם לדברים שכתבה מוקדם יותר החודש לבאב"ד עו"ד מיכל עקביה, המשנה ליועץ המשפטי באוצר. לידי "גלובס" הגיע נייר עמדה ששלחה לאחרונה עקביה למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ושאותה הגדירה כ"עמדה מעודכנת" בעניין תשובת המדינה לעתירת תנובה לקראת הדיון עם היועמ"ש.

נזכיר, כי תנובה עתרה בקיץ האחרון לבג"ץ על רקע סירובו של כחלון לחתום על ייקור מוצרי החלב שבפיקוח, בהם גבינה צהובה, חלב טרי וחמאה. הסירוב נעשה על אף המלצה של ועדת המחירים - ועדה מקצועית משותפת למשרדי האוצר והחקלאות - לייקר את מוצרי החלב המפוקחים ב-3.4%. מאז הוועדה המלצה נוספת לפיה שיעור ההתייקרות צפוי להגיע לכ-6%.

כך, בין העיקרים בנייר העמדה כותבת עקביה כי משהתפזרה הכנסת ה-20 לא מתקיימים בה הליכי חקיקה ראשית, למעט בהסכמת "ועדת ההסכמות", שלפי דבריה, "מטבע הדברים אינה רלוונטית לרפורמה מעין זו שהצעת החוק בעניינה טרם הונחה בכנסת". עוד היא מוסיפה כי "לכך נוסיף את חובתה של הממשלה היוצאת לפועל בתקופה זו בריסון ובאיפוק בכל הנוגע ליוזמות חקיקה".

על כן, נשמט הבסיס תחת לוח הזמנים שנמסר לביהמ"ש, שלפיו הצפי הוא שישנה היתכנות להשלמת הליך חקיקה ליישום מתווה החלב בתוך כ-3 חודשים. עקביה מפרטת כי מתווה החלב הוא החלטה של שרי האוצר והחקלאות הנוכחיים, וכי השרים בממשלה הבאה יידרשו לדיון בנושא מחדש. עוד היא מציינת, כי הממשלה הבאה תתחיל למשול בעוד יותר מחצי שנה מהיום ולא ניתן לדעת האם מתווה החלב יהיה הנושא הראשון שיעמוד על סדר יומה.

כך שלדבריה, גם אם הממשלה הבאה תאמץ בתחילת כהונתה את המתווה כלשונו, ייקח זמן ארוך וממושך עד שיושלמו הליכי החקיקה. כך שלא ניתן להעריך מתי, אם בכלל, תושלם החקיקה ליישום מתווה החלב, אך "ברור כי היא לא תושלם בחודשים הקרובים ואולי אף לא בשנה הקרובה".

משכך, כותבת עקביה, "השתנתה באופן מהותי המסגרת העובדתית שעמדה בבסיס עמדת השרים ושעל בסיסה הוחלט להמתין לחקיקת יישום המתווה לפני שתתקבל החלטה על מחירי מוצרי החלב המפוקחים". לפיכך, "השרים נדרשים לקבל כעת את החלטתם בעניין קבלתה או אי-קבלתה של המלצת ועדת המחירים. משאין עוד תוקף לנימוקים שהוצגו שלא לקבל את המלצת ועדת המחירים, ולטעמנו משלא הוצגה הנמקה אחרת, מחויבים השרים לאמץ את המלצת ועדת המחירים".

עקביה מפרטת כי טרם נמסרה לה עמדתו המעודכנת של כחלון, ושהיא תוצג בעל פה בדיון בראשות היועמ"ש. עם זאת כאמור, באב"ד, יד ימינו של השר, פועל להעביר הליך מהיר יותר באמצעות שכנוע ועדת ההסכמות.

לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי גורמים במשרד המשפטים פנו לגורמים באגף התקציבים באוצר בנוגע לבג"ץ תנובה עם מסר ברור: לא צריך להגיע עד לדיון בסוף פברואר - למדינה ברור היום שאין מתווה שיסדיר את משק החלב ויאפשר לה להתייחס לעתירה בנוגע לייקור מוצרי החלב המפוקחים.

מתווה החלב שאותו מנסה באב"ד לאשר עתה אמור להסדיר את התכנון במשק החלב, להביא להפחתה מדורגת במחיר החלב הגולמי, לפתוח את היבוא למוצרי חלב פטורים ממכס גם כן בצורה מדורגת במהלך שש השנים הבאות, ולהביא להתייעלות ולסגירה של רפתות קטנות. המתווה, שאמור היה להיכנס לתוקף כבר השנה, תוקצב בסכום של כ-450 מיליון שקל.