נפגעתם? נפצעתם? הכירו את המיזם החברתי שיעזור לכם לתבוע את הביטוח

סטודנט מצטיין לשעבר באונ' בר-אילן הגה מיזם בהשראת פרופ' עדי אייל, מומחה לניתוח כלכלי של המשפט מהאוניברסיטה, להקמת קרן "השקעות משפטיות" • מטרתה: סיוע במימון תביעות נזקי גוף, לרבות חוות-דעת רופאים שהנפגע נדרש להגיש • יו"ר הקרן פרופ' אייל והמנכ"ל אסף גרינוולד מסבירים שהרבה מאוד תביעות לא מוגשות בפועל, כי הנפגע אינו יכול לעמוד בעלות ניהול ההליך

פרופ' עדי אייל  / צילום: פאול אורלייב
פרופ' עדי אייל / צילום: פאול אורלייב

אסיר שאיבד את הראייה בשל הזנחה של שירות בתי-הסוהר; אם חד-הורית שעברה בדיקה גנטית לא מעמיקה דיה וילדה תאומים הסובלים מתסמונת קשה; נשים שלו היו נוטלות כדורים בזמן ההיריון יכולות היו ללדת ילדים בריאים - אלה הם רק חלק קטן מעשרות הסיפורים הקשים שאליהם נחשפים מדי יום אנשי קרן "השקעות משפטיות", הידועה גם בשם "קרן ג'אסטיס" (Justice Investments). מטרתה המוצהרת של הקרן שהוקמה לפני כשנתיים, היא לסייע לאנשים פרטיים האוחזים בעילת תביעה ראויה לקבל את יומם בבית המשפט, באמצעות סיוע במימון ההליך. עיקר עיסוקה של הקרן בימים אלה או במימון תביעות נזיקיות, ותביעות בגין נזקי גוף בפרט.

פרופ' עדי אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מומחה לניתוח הכלכלי של המשפט ומי שעומד בראש הדירקטוריון של הקרן, מספר שאת הרעיון להקמתה של "השקעות משפטיות", יזם מי שהיה בעבר תלמידו וכיום מכהן כמנכ"ל הקרן, עו"ד אסף גרינוולד.

מאז הקמתה, מספרים גרינוולד ופרופ' אייל, ליוותה הקרן עשרות תביעות נזיקיות בסכום מצטבר של מאות מיליוני שקלים. עיקר התביעות שהוגשו באמצעות מימון של הקרן הן תביעות בגין נזקי גוף. תחום זה - לפי מחקר מקיף שפרסמה אוניברסיטת הרווארד מוקדם יותר השנה - הוא תחום הסובל מתת-פיצוי משמעותי, כאשר רק אחוזים בודדים ממי שנגרמו להם נזקי גוף תובעים פיצויים עבורו. זאת, בעיקר בשל עלויות הגשת תביעה. 

"אנחנו מלווים הורים לילדים שנפטרו כתוצאה מרשלנות רפואית, מבוגרים שנפטרו בבתי-חולים בשל טיפול לא נכון וילדיהם מבקשים לתבוע, ועוד הרבה מקרים קשים", מספר גרינוולד. "אנחנו מלווים אנשים מכל גווני החברה: ערבים, חרדים, בני העדה האתיופית וגם אנשים מבוססים שפשוט לא רוצים לקחת על עצמם את הסיכון הכלכלי הכבד הכרוך בעצם הגשת התביעה".

שוק מימון התביעות בעולם
 שוק מימון התביעות בעולם

תביעה תת-אופטימלית

גרינוולד, בוגר התוכנית לטיפוח מצוינות שהקים אייל באוניברסיטת בר-אילן שבמסגרתה מחויבים הסטודנטים לבצע פעילות התנדבותית בפריפריה, גילה כבר בזמן לימודיו במסגרת התוכנית את מה שניתן להגדיר בנקל "כשל שוק" או ככשל חברתי מהותי. "'השקעות משפטיות' מתמקדת כרגע רק בתחום הנזיקי, והיא מבקשת לפתור כשלי שוק משמעותיים בעולם המשפט, שבו ניזוקים, שבדרך-כלל נחשב לצד החלש, אינם יכולים פעמים רבות להגיש תביעה מטעמם מטעמים של מחסור כלכלי", מסביר גרינוולד. "אפילו כשניזוקים עם אמצעים מוגבלים כן מגישים תביעות, לרוב אין להם מספיק אמצעים כדי לנהל את ההליך באופן המיטבי. המזיקים, המיוצגים לרוב על-ידי חברות הביטוח, הם בעלי אמצעים משמעותיים הרבה יותר".

פרופ' אייל מוסיף את הזווית האקדמית של כשלי השוק שעמם מתמודדת הקרן. "הקרן פותרת שני כשלי שוק משמעותיים: האחד, הרבה מאוד תביעות לא מוגשות בפועל כי התובע אומר 'תעזוב אותי', שכן ניהול ההליך עולה כסף: 100-50 אלף שקל לחוות-דעת מומחים, אגרה וכו'. יש תביעות שלא מוגשות וברמה הסיסטמית זה כשל שוק, ולא רק בעיה ברמה אישית של אדם כזה או אחר: אנשים שמגיע להם כסף לא יקבלו אותו, וזה פוגע בשוק", אומר פרופ' אייל.

אולם הכשל הזה אינו הכשל העיקרי, לדברי פרופ' אייל, שסבור כי קיים כשל מרכזי ובעייתי הרבה יותר. "הכשל השני שבו אנחנו מטפלים נוגע לכך שקיימים הרבה ניזוקים שדווקא כן מגישים תביעה, אבל בשל שיקולים כלכליים תביעתם היא תת-אופטימלית", הוא מציין. "למשל, במקום ללכת למומחה לנוירולוגיה, למומחה לכף יד ולמומחה לכלי דם - הולך התובע לרופא אחד בלבד ומגיש חוות-דעת לא מעמיקה מספיק. בצד השני, שבו בדרך-כלל ניצבות חברות הביטוח, יתייצב מומחה מכל תחום מתך הארסנל המשמעותי שהן משתמשות בו, וכך ונוצר מצב לא מאוזן.

"כתוצאה מכך, רוב התובעים יתפשרו - ויתפשרו לא טוב. מבחינה כמותית, העובדה שקיימים רבים שלא מגישים את התביעה הכי טובה שלהם, ואז נדחקים לפשרה שהיא לא הכי טובה להם, היא כשל השוק העיקרי".

עו"ד אסף גרינוולד / צילום: ליאור מזרחי
 עו"ד אסף גרינוולד / צילום: ליאור מזרחי

איזון בין התובע לנתבע

גרינוולד מדבר על המשולש שהקרן מסייעת להרכיב - כאשר צלע אחת ממנו היא התובע, השנייה היא עורך הדין והשלישית היא הקרן המבקשת לפתור את אותם כשלי שוק. "אנחנו חוליה מקשרת בין תובעים שרוצים לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם, לבין עורכי הדין שמגיעים אליהם אותם אנשים ומבינים שלניזוק הנמצא מולם מגיע הרבה מאוד כסף, אבל שגם צריך סכום לא קטן כדי לממן את תביעתו", מספר גרינוולד.

"בנקודה הזאת אנחנו נמצאים - נכון שעורך דין נזיקי בדרך-כלל עובד על אחוזים, אבל כדי לבסס את התביעה צריך חוות-דעת, ובהרבה מקרים מדובר ביותר מחוות-דעת אחת, כי הנזק הוא רב-מערכתי. ככה מגיעים לסכומים של עשרות אלפי שקלים לתביעה", הוא מוסיף. "גם למי שאינו סובל ביום-יום מקשיים כלכליים, אין תמיד אפשרות לגייס סכום כסף כזה, וגם מי שיכול לגייס סכום כזה לפעמים חושש מכך. כתוצאה מכך נוצר מצב שתביעות לא מוגשות או מוגשות אך לא ממוצות, וסכום הפיצוי נמוך משמעותית ממה שבאמת מגיע לניזוק".

במרבית המקרים, מסבירים אייל וגרינוולד, נדרש סכום של עשרות אלפי שקלים כדי להכין חוות-דעת מקיפות דיין שיבטיחו פיצוי הולם לניזוק. "לא לכולם יש 70-40 אלף שקל בבנק", מציין גרינוולד. "אנחנו מאפשרים לתובעים שיהיה להם את יומם בבית המשפט: ממנים את חוות-הדעת, את עלויות איסוף החומר, תשלום האגרות, חוות-הדעת המשלימות ועוד. התובע לא מוציא שקל מהכיס, והוא נותר ללא שום סיכון. ככה אנחנו מאזנים את הכוחות בין התובע החלש לבין הנתבע החזק- לרוב, חברות הביטוח", הוא מוסיף.

לדברי פרופ' אייל, "מעבר לעניין החברתי והערכי החשוב שיש במתן עזרה לאנשים שלא מקבלים את יומם בבית המשפט, צריך לזכור שמערכת המשפט עבור תובעים כאלה היא מערכת קשה. חברות ביטוח הן נתבעות מיומנות, והן יודעות גם למשוך את ההליך ולעשות לניזוק חיים קשים. במקרה כזה, הסיכוי שהניזוק יוותר על התביעה או יסכים לפשרה שפחות טובה לו בעולם אידיאלי - עולה משמעותית.

"אנחנו לא מבקרים את חברות הביטוח, יש להן תפקיד חשוב, וההתנהלות שלהן מובנת - כשמגישים נגדך 100 תביעות ביום ורק מחציתן מוצדקות, אתה מתנהל בצורה מסוימת. מכאן התפקיד המשמעותי של הקרן - לחזק את הקטן שתביעתו מוצדקת".

פרופ' אייל, שהינו גם מומחה ליישומה של תורת המשחקים בשדה המשפט, מציין כי "ברור שיש מקום לקרנות מהסוג הזה שמעניקות גב כלכלי ואוויר לנשימה למי שאין לו. זה קצת כמו תורת המשחקים - אם לשני הצדדים יש מספיק אוויר לנשימה ואף אחד לא לחוץ לסיים את ההליך מהר, מגיעים לתוצאות טובות יותר".

באשר למומחים שאליהם פונה הקרן כדי לקבל חוות-דעת, מבהיר גרינוולד כי "אין לנו רשימות מומחים משלנו. אנחנו רק נותנים את הכסף, לא גוזרים קופונים בדרך. עורך הדין שמטפל במקרה הוא גם זה שינהל מו"מ עם מומחה כזה או אחר ויסגור איתו את תנאי התשלום".

עוד מציין גרינוולד כי בהסכם שנכרת בין עורך הדין, התובע והקרן, לא ניתנת לאחרונה זכות וטו, והיא אינה יכולה לדרבן את הצדדים להגיע לפשרה. "אנחנו לא מתערבים בהליך עצמו בשום שלב, מה שפחות מקובל בעולם. אנחנו לא מחליטים על השאלה אם לקבל פשרה ואם להגיש ערעור. אנחנו מתמקדים בעיקר במימון חוות-הדעת, ולא מבקשים לנהל את ההליך במקום עורך הדין", אומר גרינוולד.

עוד עיניים על התיק

עיקר עבודתה של קרן "השקעות משפטיות" נעשה מול עורכי דין המקבלים לידם תיקים שלדעתם מצדיקים השקעה וטיפול, ופונים לקרן יחד עם הלקוח. "אנחנו מאפשרים לעורכי הדין להגיש תביעות של ניזוקים שפונים אליהם, ולדעת עורכי הדין יש להם 'קייס' חזק, אך כזה שדורש גם השקעה כספית. רוב עורכי הדין שפונים אלינו הם לקוחות חוזרים, יש כאלה שגם עושים זאת על-בסיס שבועי", מציין גרינוולד.

התיקים שמפנים עורכי הדין ולגביהם מתבקש מימון, נידונים בפני ועדת ההשקעות של הקרן, המורכבת, בין היתר, משופטת בית משפט השלום בדימוס, ד"ר בלהה כהנא, הנחשבת למומחית בדיני נזיקין; ומעו"ד יונתן דיוויס, עורך דין מוביל בתחום הרשלנות הרפואית ומי שערך את כתב העת "רפואה ומשפט". בדירקטוריון החברה בראשו עומד פרופ' אייל, וחברים גם, בנוסף לשופטת כהנא ולעו"ד דייויס, ד"ר אסף כהן, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד גיזה-אבן-זינגר; עו"ד שלומי תורג'מן, מנכ"ל חברת BTB; ועו"ד טלי מרינברג.

גרינוולד מציין שעצם הרכב ועדת ההשקעות של הקרן מסיע לעורכי הדין שפונים אליה ומביאים בפניה את המקרים שלגביהם מתבקש המימון. לדבריו, "יש עוד עיניים שמסתכלות על התיק. בוועדת ההשקעות יושבים שופטים בדימוס, עורכי דין בכירים, וחוות-הדעת שלהם מאוד חשובה וגם יכולה לכוון גם את עורך הדין שמנהל את התביעה". 

מודל הרווח של הקרן: לא גובים אחוזים מהפיצוי שנפסק אלא רק החזר ההשקעה בתוספת ריבית

אחת השאלות המעניינות ביותר ביחס לאופן עבודתה של קרן "השקעות משפטיות" נוגע לשאלת המודל הכלכלי שעומד בבסיסה. אמנם, לפי פרופ' עדי אייל ועו"ד אסף גרינוולד מדובר ב"עסק חברתי". אולם ברור שלא מדובר במיזם פילנתרופי לשם שמיים.

לדברי גרינוולד, "אנחנו לא מבקשים מהתובע אחוז מהרווחים שיפיק אם תתקבל תביעתו. יש לנו נוסחה מיוחדת שבאמצעותה אנחנו מחשבים מלכתחילה כמה נכון יהיה לנו להשקיע בתיק. לא ניתן לתובע יותר ממה שתראה הנוסחה, ונבקש בחזרה את ההשקעה שנתנו בתוספת ריבית. לכן, לנו זה לא משנה אם התובע זכה ב-10 או ב-30 מיליון שקל. לעורכי הדין בתחום הנזיקין זה כמובן כן משנה, שכן לרוב עורכי הדין שעובדים איתנו, מקבלים 25% מהפיצוי שנפסק".

כיסוי העלויות והסיכון

פרופ' אייל מספק גם הוא הצצה למודל הרווח של הקרן. לדבריו, "ברור שזה הכל משחק של איזונים. עשינו מחקר שוק מאוד מקיף ומשמעותי, ואנחנו יודעים להגיד כמה צריך לגבות בחזרה מתובע שתביעתו התקבלה, כדי לכסות לא רק את העלויות שלנו אלא גם את הסיכון. אנחנו לא לוקחים אחוז מהתביעה, אנחנו גובים מהתובע בחזרה את מה שנתנו לו בתוספת פרמיה, שמשתנה ממקרה למקרה.

"יהיו, למשל, מקרים שתובע קיבל מהקרן 30 אלף שקל ויתבקש להחזיר 60 אלף שקל, אם תביעתו תתקבל כעבור כמה שנים. יהיו גם מקרים עם פרמיה נמוכה יותר. אנחנו בונים על זה שיהיה יותר הצלחות מכישלונות, ושהתביעות שיצליחו יממנו גם את אלה שייכשלו".

עם זאת, מודה פרופ' אייל, "בסופו של דבר, אנחנו משמשים כגורם מתווך בין התובע לבין המשקיעים של הקרן. אני צריך לתת דין וחשבון לאנשים ששמו כסף, ועם כל הרצון הטוב והתכלית החברתית, ברור שגם הם רוצים לקבל רווח, ועוד כזה שמופק שלא מתוך השקעה סטנדרטית - כך שברור שהרווח צריך להיות גבוה יותר מזה שמתקבל מהשקעות סטנדרטיות. הדבר החשוב ביותר מבחינתנו הוא לייצר רצף מספיק של תביעות שצריך לממן במקביל ליצירת רצף של משקיעים".

אפיק למחפשי השקעה

ומי הם אותם משקיעים בקרן? לדברי פרופ' אייל ההשקעה בקרן החלה מהשקעה של חברים ובני משפחה, קרובים של מייסדי הקרן, אך עד מהרה התפשטה גם מעבר לכך. "יש לנו משקיעים שהגיעו אלינו דרך יועצי השקעות לצד אנשים פרטיים שאהבו את הרעיון וחיפשו השקעה אלטרנטיבית. לאחרונה התחלנו לעבוד גם עם סוכן השקעות שעובד עבורנו כמעין מפיץ ומדבר עם יועצי השקעות משמעותיים".

לדברי גרינוולד, "המשקיעים שלנו כיום הם אנשים פרטיים שמחפשים איפה להשקיע את הכסף שלהם. הם היו יכולים לקנות מניות או נדל"ן, אבל הם בחרו בנו, בתור חלופה לאפיקי ההשקעה המקובלים, כזאת שלא נתונה ל'שיגעונות' של הבורסה. עולם המשפט נתפס כתחום יציב יחסית להשקעה. על-בסיס ההערכות שלנו, אנחנו צופים שהתשואה שתפיק השקעה בקרן לא תיפול מאפיקי השקעה אחרים ואולי אף תעלה עליהם".

עם זאת, גם גרינוולד מודה שהמשקיעים הישראלים לא נהרו בהמוניהם להשקיע בקרן עם הקמתה. "זה נכון שהיה קושי עצום בהתחלה לגייס משקיעים. אף אדם נורמלי לא היה שם את הכסף שלו על תביעות משפטיות. אדם נורמלי לא רוצה להיכנס לבית המשפט, ומעדיף לעשות דברים אחרים", הוא אומר. "ובאמת, המשקיעים הביאו דרישות לא פשוטות להתמודדות, אבל מצאנו פתרונות לזה. בוא נגיד ככה - מעולם לא קרה שאישרנו השקעה בתביעה ולא היה לנו איך לממן אותה. מצאנו את הדרך להסתדר". 

מימון הליכים משפטיים: תחום צומח בעולם, עדיין לא נפוץ בישראל

עולם מימון ההליכים המשפטיים (TPLF - Third Party Litigation Funding) הוא תחום חדש יחסית. לדברי פרופ' עדי אייל, מדובר בתחום שהחל לצמוח באוסטרליה בסוף שנות ה-80, ומשם הגיע למערב אירופה ולארה"ב. בשנים האחרונות נכנס התחום גם למדינות, כמו סינגפור והונג-קונג.

במהלך 15 השנים האחרונות מוכפל שווי השוק של הכלי הזה מדי שלוש שנים. כך, למשל, באוסטרליה, צמח השוק בכ-400% בין השנים 2016-2012: משוק שגלגל כ-600 מילון דולר הגיע השוק לשווי של כ-2.5 מילארד דולר; בארה"ב צמח השוק בין השנים 2017-2013 בשיעור זהה, ושווי השוק שלו עלה מ-1.2 מיליארד דולר לכ-5 מיליארד דולר.

נכון להיום, בעולם מושקעים כמה מיליארדי דולרים בודדים בחברות ובקרנות למימון הליכים משפטיים, אבל לפי כל ההערכות מדובר רק בקצה קצהו של הקרחון. לדברי עו"ד אסף גרינוולד, בשנים הקרובות צפויה להתרחש מהפכה אדירה בעולם המשפט ושוק מימון ההליכים המשפטים, שיגיע לשווי של מאות מיליארדי דולרים.

רכישת זכויות תביעה

שתי חברות מימון ההליכים המשפטיים הגדולות בעולם, Burford Capital ו-GKC הן חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. בשנים האחרונות, במסגרת שורה של פסקי דין, אישרו בתי המשפט המדינתיים ברחבי ארה"ב כי תחום מימון הליכים משפטיים הינו בגדר השקעה ולא הלוואה.

המודל של מימון הליכים משפטיים ליחידים החל לתפוס תאוצה בארה"ב לקראת שלהי שנות ה-90 של המאה ה-20, ומאז נמצאר בצמיחה מתמדת, אך עדיין נחשב נדיר יחסית. רוב החברות והקרנות למימון הליכים משפטיים מבוססות על מודל של השקעה בתביעות ענק של חברות מסחריות או בתביעות ייצוגיות על סכומי-עתק. בארה"ב ובאירופה מקובל כי חברות ענק קונות מחברות שנקלעו לקשיים כלכליים זכויות תביעה, ובכך מעבירות לעצמן את הסיכון, אך גם מקבלות הזדמנות לרווחי-עתק.

מגמה נוספת שניתן לשים לב אליה, נוגעת למספר חברות גדולות שבמקום לטפח מחלקה משפטית שתטפל בעניינן, הן משתמשות בחברות למימון הליכים משפטיים. בכך, חוסכות החברות סכומים ניכרים, משפרות את מאזניהן ונותרות עם יותר כסף פנוי להשקעה במוצריהן.

עוד קרנות בישראל

קרן "השקעות משפטיות" אינה הקרן היחידה שמציעה מימון הליכים משפטיים בישראל, אם כי המיקוד שלה בתביעות נזיקיות ובמימון חוות-הדעת בכל זאת מהווה סממן ייחודי. אחת מהקרנות הבולטות ביותר בישראל המציעה מימון להליכים משפטיים היא קרן ליברה (First Libra Fund), המממנת תביעות בעלות סיכויי הצלחה גבוהים הנעדרות יכולת מימון, או תביעות המוגשות על-ידי חברות המעוניינות לגדר את הסיכונים הכלכליים שלהן.

מודל הרווח של קרן ליברה הוא חלוקת רווחים יחד עם התובעים. בוועדת ההשקעות של קרן ליברה שבראשה עומד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט סלים ג'ובראן, נמצאים גם שופטת המחוזי בדימוס דרורה פלפל, פרופ' ציפורה כהן, ועוד.

בנוסף לקרן ליברה, פועלת בישראל גם קרן למימון הליכים משפטיים מטעם קבוצת EMY בראשות משה אייל, ולצדה פועלות קרנות נוספות. 

תעודת זהות: עדי אייל

אישי: פרופ' עדי אייל (49), נולד בחולון ומתגורר במושב יעד שבתחומי המועצה האזורית משגב בגליל. נשוי +3

השכלה: ד''ר למשפטים (מאוניברסיטת בר-אילן) וד''ר לכלכלה (אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה)

קריירה אקדמית: מרצה בתחומי הניתוח הכלכלי של המשפט, הגבלים עסקיים, דיני חברות, כלכלה ופסיכולוגיה, רגולציה ותחרות בשוקי תקשורת, תורת המשחקים; מוביל תוכנית המצטיינים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן

קריירה עסקית: דירקטור וראש תחום כלכלת רשת בחברת BTB , חברת הלוואות חברתיות (הלוואות המעניקים אנשים פרטיים לבעלי עסקים קטנים)

עוד משהו: כתב ספר בתחום ההגבלים העסקיים בהוצאת אוניברסיטת אוקספור