רעות נגר

נפלנו לשליטה הפטריארכלית

המאבק

"הפנתרות הוורודות - תנועת שטח שהקמנו ביולי האחרון מתוך הבנה שצריך לצאת לשטח, לחסום כבישים, לרתום את הקהילה למחאות כדי שהקול שלנו יישמע.
"המיקוד שלנו הוא דווקא בתמיכה בנשים בתוך הקהילה. קהילה שדוגלת בשוויון, לא בהכרח מיישמת את השוויון בתוכה. לצערי, גם כאן נפלנו לשליטה הפטריארכלית, בייחוד במוקדי הכסף והכוח. המובילים הם בעיקר גברים הומואים. במיינסטרים התקשורתי יש סיקור רק כאשר אנשים נרצחים או מצעדי גאווה. כך נוצר הרושם החברתי שכל מה שמעניין אותנו זה סקס ואלימות.
"יש בקהילה שלנו נשים וגברים עם סיכון גבוה לעיסוק בזנות. אנשים נזרקים מהבית בגלל הנטיות, משפחות מפנות עורף, והדרך לרחוב ולזנות היא לעתים הפתרון הזמין ביותר. אחוזי האובדנות בקרב בני נוער גדולים פי 6 בקהילה. אנשים נמצאים בשלב זה בחייהם שהם עסוקים בקבלת הזהות וההשתייכות החברתית והם מזניחים את הלימודים ואת הקריירה. זאת הישרדות בפני עצמה".

הטריגר

"בזמן שעלה חוק הפונדקאות ביבי, שאמר שהוא בעד, בסוף הצביע נגד. הבנו שמורחים אותנו, שגוזרים עלינו קופון ושיש ניתוק בין המנגנון לשטח. זה הוביל להפגנה, והגיעו 5,000 איש, מה שגרם לאגודה למען הלהט"ב להצטרף. אבל התכנים היו די ריקים, אנשים לא דיברו על הנושאים שכואבים לנו. נושא ההורות חשוב, אבל יש אנשים שהקושי שלהם הוא בהישרדות יומיומית. הבנו שאין ברירה, צריך לחסום כבישים ולעשות רעש.
בבוקר חסימת הכבישים הראשונה קמתי עם חרדות עצומות. מעולם לא עשיתי דבר כזה. הגענו 15 נשים מפוחדות, עם מגפון ושלטים, לא יודעות איך להתחיל. החזקנו ידיים והתקדמנו לכביש כדי לחסום אותו. התנועה נעצרה. אנשים כעסו וצעקו עלינו. וכך, החרדה נעלמה והתחלפה לזעם, כי הבנתי שאנחנו חייבות להוציא את האנשים מהטייס האוטומטי וחוסר האכפתיות".

המהלך האפקטיבי

"בחסימות אחר כך, הגיעו 30 אנשים, ואז 50, ואז 150 וככה עלתה המודעות בקהילה, מה שהוביל בסופו של דבר לאיחוד כוחות בתוך הקהילה. לחסימה הגדולה באיילון כבר הגיעו כל כך הרבה אנשים, שלא יכולנו בכלל לשלוט בנעשה. מאות ארגונים וחברות תמכו ואפשרו לעובדיהם לקחת חלק במאבק ובשביתה, שהייתה יוצאת דופן ותקדים גם ברמה העולמית. זה כבר נהיה יותר גדול מאתנו. המהלך שהדליק את הגפרור".
נקודת המשבר. "זה כל הזמן. המאבק הוא גם בתוך הקהילה".

רלוונטיות דיגיטלית

"ההתפתחות הטכנולוגית הצליחה לערער את הסדר הקיים - חוק הג׳ונגל, לפיו החזק שורד, ונוצר סדר חדש ובו החכמה שורדת, היצירתית שורדת, החרוצה שורדת.
כך המאבק הפמיניסטי, הלהט״בי, המאבק בגזענות, מצליחים להתפתח ולשים בפרונט מגוון גדול יותר של דמויות בעמדות מפתח. מתחדדת ההבנה שריבוי קולות זה יתרון ולא חיסרון. מה שנתפס פעם כ'כאב ראש' - דעות, ביקורת והשקפות שונות - הוא יתרון אדיר. מנהיגות משותפת מפרקת את המבנים ההיררכיים הקיימים. אני לא רק בורג במערכת, אני חלק משמעותי ממקום העבודה שלי. בהייטק זה ממש ניכר. המבנים ההיררכיים הם תוצר לוואי מעכב של אותה פטריארכיה שכולנו פועלות לפרק".