יעל שרר

אמשיך עד יום מותי

המאבק

"עד לאחרונה, נשים וגברים שהיו מגיעים לחדרי מיון בעקבות פגיעה מינית נשלחו הביתה בטענה שאין יכולת לטפל במצבם. כבר 7 שנים אני עוסקת בקליטה הראשונית של הנפגעות והנפגעים בחדרי מיון ובחדרים אקוטיים בבתי חולים, שהיום כבר מתחילים לטפל במקרים מיד לאחר האירוע. הטיפול הוא פסיכולוגי, איסוף הראיות, תרופות נגד זיהומים, הפניה למרפאות איידס ועוד.
"במושב הכנסת האחרון סיימנו בהצלחה את המאבק נגד משרד הבריאות, שעד היום השמיד ערכות אונס, ולמעשה השמיד ראיות בתיקי עבירות מין. גם העברנו חוק שעברייני מין לא יוכלו לשנות את שמם. המשטרה הייתה עוצרת שוב ושוב את אותם אנשים, רק בשמות שונים. את כל הדרך אני עושה לבד מול משרדי הממשלה. אני עוסקת רק בזה ולא מקבלת שכר על המאבקים. יש אנשים שדואגים לי אישית כדי שאמשיך את העשייה כאדם פרטי בלי משאבים. זה מאמץ משותף של קהילה, אי אפשר לבד".

הטריגר

"נפגעתי בילדותי מאבא שלי. עשיתי סרט שמתעד את המאבק המשפטי שניהלתי מולו, ואני מופיעה בסרט בפנים גלויות. גם אבי וכל המשפחה. כדי לעשות זאת הייתי צריכה לעתור נגד המדינה, כי היה אסור לחשוף את זהותן של נפגעות מינית בילדות.
"בעקבות הסרט זרמו אליי פניות רבות מנשים, גברים ובני נוער. הבנתי שהסרט לא מתעד רק את הסיפור שלי, אלא של כלל הנפגעות והנפגעים. זהו סיפור שגדול ממני.
"כסטודנטית לקולנוע, הבנתי שאם אצלם ואתעד את זה, לא יוכלו לומר שאני משקרת, כי אני חשופה לגמרי.
"הסרט תיעד את המציאות מול מערכת המשפט. כשעומדים מול המכונה הענקית, ואני בורג קטן שמחפש צדק. זה רומס וקשה".

המהלך האפקטיבי

"השינוי שקורה היום יכול להיחשב כגל הרביעי של הפמיניזם. נשים מדברות על הנושא ונוצרות קהילות. ישראל אכן מקדימה את העולם בתחום".

נקודת המשבר

"אין ולא יהיה לי משבר. אני עקשנית ומתמידה. אני עושה כל יום. קשה מאוד לייאש אותי. כבר הודיעו לי במשרדי ממשלה שאין סיכוי שהתהליכים שאני מובילה יקרו, אבל אני אמשיך ואדחוף. "הדבר היחיד שיוריד אותי מהגב של משרדי הממשלה יהיה יום מותי".