המגזר העסקי נגד הממשלה: "כל גוף ציבורי מקים לו מערכת שאנחנו 'שבויים' שלה"

חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים שהטמיעו מערכות דיגיטליות להתקשרויות עם ספקים דורשים מהם להשתתף במימון הפיתוח של מערכות אלה וגובים מהם אגרות בגובה של עשרות שקלים לכל התקשרות - כך לטענת איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, פנו בימים האחרונים למנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, ודרשו שיורה על הפסקת ההעמסה של עלויות אלה על המגזר העסקי.

על פי תיקון לחוק עסקאות גופים ציבוריים מ-2016, כל עסקה למכירת נכס או למתן שירות בין המדינה או גוף שהיא מתקצבת לבין ספקים - חייבת את העברת המסמכים הקשורים אליה בדרך דיגיטלית.

אלא שלטענת לין וברוש, מאז שתיקון החוק נכנס לתוקף, חלק מהחברות הממשלתיות החלו לחייב את הספקים שלהן, שרבים מהם עסקים קטנים ובינוניים, להתקשר איתן באמצעות מערכות דיגיטליות. בחלק מן המקרים הם גם נדרשים לשלם אגרות כהשתתפות בעלויות הפיתוח של אותן המערכות: "מדובר בנטל נוסף על ספקים, שהצטברות העלויות מקשה עליהם לשמור את הראש מעל המים", מזהיר לין בפנייה לקוינט: "מעבר לכך, קיימת כאן בעיה עקרונית של הטלת עלויות נוספות על המגזר העסקי בדרך ישירה או עקיפה - ובלי כל הצדקה עניינית".

פנייה ברוח דומה עשה בימים האחרונים גם ברוש, וטען כי "אין זה מן העניין שבעלי עסקים קטנים ובינוניים ייאלצו לשאת בעלויות של ההתקדמות הטכנולוגית. השתת עלות נוספת זו מתווספת לעלויות הרגולציה הרבות והכבדות שבהן נושא המגזר העסקי כולו".

ברוש הוסיף כי "עלויות אלה עשויות להקשות עוד יותר על קלות עשיית העסקים בישראל", והזהיר כי הן עלולות להוות חסם נוסף עבור עסקים קטנים ובינוניים המבקשים להתנהל אל מול גופים ציבוריים במסגרת מכרזים שהם מפרסמים באופן שוטף.

נוסף על תשלומים שנגבים מהספקים של גופים ציבוריים במסגרת השימוש שהם עושים במערכות הדיגיטליות שהטמיעו - במגזר העסקי נשמעות באחרונה גם תלונות רבות על ריבוי של מערכות באופן שמאלץ עסקים רבים להתמודד עם סוגים שונים של תוכנות: רכבת ישראל מחייבת ספקים לקיים את התקשורת איתה באמצעות מערכת שנקראת "סטורנקסט"; התעשייה האווירית עובדת באמצעות המערכת "ניפנדו" ואילו משרד הביטחון דורש שספקיו יתקשרו איתו באמצעות המערכת "סיגמנט": "לכל מערכת יש נוהל עבודה שונה, עלויות וסיסמאות שונות", אומר בעל עסק קטן שפועל אל מול כמה חברות ממשלתיות: "אני ממילא נאבק מדי יום עם קשיי השוק, עם העלויות שגדלות ועם התחרות הגוברת וגם צריך לממן שלוש מערכות נפרדות, להתמודד עם נוהלי עבודה שונים בכל מערכת ולבזבז כמויות אדירות משאבים. כל גוף ציבורי מקים לו מערכת משלו, אנחנו 'שבויים' של אותה מערכת ואין לנו אלא להיכנע לתכתיבים שאנחנו מקבלים בנושא או לוותר על הלקוח".

רשות החברות הממשלתיות מסרה ל"גלובס" בתגובה כי "בדיונים הפנימיים שהתקיימו לפני מספר חודשים הרשות התריעה בפני הגורמים הרלוונטיים על הפגיעה הצפויה של החוק בספקים קטנים ובחברות הפרטיות לנוכח העלויות שיושתו עליהם.

"רשות החברות לא מתערבת בהתנהלות של החברות מול ספקיהן בהקשר זה ויצוין כי החברות הממשלתיות מחויבות לפעול על פי שיקולים עסקיים. למיטב ידיעתנו, זה זמן רב ספקים שפועלים מול משרדי הממשלה נושאים בעלויות של התקנת מערכת או השמה לפורטל ספקים כדי להגיש מסמכים בצורה מקוונת. עם זאת, ככל שניתן לצמצם את הפגיעה בספקים - הרשות תפעל בתיאום עם החברות הממשלתיות כדי לעשות זאת".