המועמדים החדשים ברשימות השונות
שעתיים לפני הצגת הרשימה של ישראל ביתנו בכנס המפלגה באשקלון לפני שבועיים, הודיע לליברמן אלכס פרידמן, יו"ר עמותת "נכה לא חצי בן אדם", שהוא בפנים. התראה כה קצרה, שאפילו את העלייה לבמה לא הספיקו להנגיש עבורו, וחברי הרשימה ירדו ממנה כדי להצטלם איתו צילום קבוצתי. פרידמן הוא לא היחיד שמועמדותו נסגרה ברגע האחרון. בוריס שינדלר, ראש הסניף של ישראל ביתנו בת"א, כתב בפייסבוק לצד אותו צילום: "זהו אחד מהרגעים המרגשים בחיי. התבשרתי הערב (שבו הוכרזה הרשימה) כי אני מועמד במקום ה-17 בנבחרת ישראל ביתנו לכנסת".
שינדלר לפחות כבר היה חבר מפלגה. ליברמן הכיר אותו ודי היה בהגשת קורות חיים וראיון אצל הוועדה המסדרת כדי לשלבו בפנים. פרידמן, לעומתו, ניהל כמעט עד הרגע האחרון משאים-ומתנים עם מפלגות אחרות. עם כולנו, למשל, הוא עוד היה במגעים יום קודם. "דיברתי כמעט עם כל ראשי המפלגות", הוא מספר. "לא עם כאלה שהאידיאולוגיה שלהן שונה בתכלית משלי, אבל כאלה שיכולתי לראות את עצמי אצלן. מה שהיה חשוב לי זו האג’נדה החברתית שאני מוביל. הסיפור המדיני-ביטחוני, יש לי דעה לגביו, אבל הוא לא כזה מעניין אותי כמו מאבק הנכים שחשוב לי לקדם".
במפלגות אהבו את השופינג הזה?
"לא, אבל הוא נראה לי לגיטימי. גם הן עושות אותו - תראי כמה פגישות גנץ קיים בשביל החיבורים. אמרתי לליברמן שאני צריך לדעת איזה מקום אני, כי יש לי אופציות נוספות. דיברנו כמה פעמים במהלך אותו היום, ובסוף סגרנו על המקום ה-12. אחת הסיבות לכך שזה נמשך עד הרגע האחרון היא כי אף אחד לא יכול היה להתחייב לי על מקום. היו כאלה שנרתעו מהמוגבלות שלי או מהנושא שאני דורש לקדם. ידעו שאני לא נכה מחמד שישב בשקט, ולא כל אחד רצה לקחת עליו את כאב הראש הזה".
שובצת במקום לא ריאלי, בהתחשב בזה שישראל ביתנו מדגדגת את אחוז החסימה. אתה מרוצה?
"זה יכול להפוך לריאלי אם נקבל 9 מנדטים וניישם את החוק הנורבגי. חוץ מזה שאצל גנץ, מוץ מטלון שרץ על משבצת הנכים עבר ממקום 23 למקום 39 לאחר האיחוד עם לפיד".
לא במקרה השווה את עצמו פרידמן למטלון, אף שהקפיד גם להדגיש את ההבדלים ביניהם. דרך שיבוץ המועמדים במפלגות ללא פריימריז מחדדת מאוד את פוליטיקת הזהויות. נכה, רוסי, אתיופי, דתי, להט"ב, גנרל, הייטקיסט. המועמדים נבחנים לפי הטיקט שהם מייצגים, בהנחה כמובן שהם גם מביאים את הבולטות התקשורתית הנדרשת. ורק אחר כך נבחנת יותר לעומק המהות.
זה מה שקרה עם אלונה ברקת, ששובצה במקום השלישי בימין החדש על תקן אישה, מצליחנית, מזרחית, עם רקע של אולפנה ובני עקיבא לצד ביקורים במגרש הכדורגל בשבת. אחרי הכול, היא הבעלים של הפועל באר שבע, כך שלמרות מגוריה בצהלה ונישואיה לבן משפחת ברקת העשירה (הונם של אלי ואלונה ברקת מוערך לפי דירוג פורבס ב-460 מיליון שקל), היא עדיין מזוהה עם הפריפריה הדרומית.
רק אחרי שהוכרז על שיבוצה, התברר שהייתה חברה בתנועת הנשים "שובי", שפעלה לקידום היציאה מעזה, ואף תרמה לה בזמנו עשרת אלפים שקלים. איך זה מסתדר עם האידיאולוגיה שמקדמים נפתלי בנט ואיילת שקד, שמבכים את ההתנתקות ומסרבים לוותר על אף שעל? ברקת טענה שכמו רבים במחנה הלאומי, התפכחה מאז, אבל בבית היהודי - הבית הקודם של שקד ובנט - עדיין חוגגים על מה שנראה כמו מחדל מודיעיני של הימין החדש.
אדם ששוחח עם בנט לאחר אותו שיבוץ, התרשם שהוא לא בדק הרבה בציציותיה של ברקת, שחוזרה על-ידי כמה מפלגות. "בנט ושקד נפגשו עם אלונה, התרשמו, וקדימה הפועל", מחייך אותו גורם. "זה לא שהייתה כאן היכרות מעמיקה. חשוב היה להם לסדר את הרשימה כך שבעשירייה הראשונה יהיה הכול חצי-חצי, דתיים-חילוניים, גברים-נשים, אשכנזים-מזרחים. הייצוגיות מאוד חשובה להם, ואלונה היא חלק מאותה ייצוגיות.
"הם גם שיבצו במקום העשירי את שירלי פינטו שפעלה בעבר לטובת ברית הזוגיות מטעם יש עתיד. כשזה נחשף אצל עמית סגל, הם מצאו דרך לצאת מזה ואמרו ש’כל מי שעושה ויקיפדיה רואה ששירלי הייתה עוזרת של קארין אלהרר וקידמה בכנסת חקיקה למען אנשים עם מוגבלויות’, השאלה מתי הם עשו את החיפוש בוויקיפדיה".
ברקת ופינטו לא הגיבו לפניות G. איילת שקד דווקא כן. "על אלונה לא ידענו את העניין עם שובי, וזה גם לא היה משנה", היא אומרת. "נתניהו וישראל כ"ץ הצביעו גם הם בעד ההתנתקות. אז אלונה חשבה כך, ושינתה את דעתה. על הקשר של שירלי ליש עתיד, דווקא ידענו וזה לא הפריע לנו, גם אם מדובר בברית הזוגיות. זה בסדר שיש דעות שונות במפלגה. מה שעניין אצלנו, שמלבד מתן כהנא, שבנט מכיר מהצבא, כל האנשים שליהקנו היו נשים. התחלנו לחפש גברים כדי לאזן".
איך בדקתם את הרקע שלהם?
"עם כל אחד, נפתלי ואני נפגשנו לחוד, כדי להתרשם עצמאית. ואז חיפשנו ממליצים, וחיפושים בגוגל וברשתות. את קרוליין גליק אנחנו מכירים שנים וזה היה קל. על אורי שכטר, שהכרנו באופן שטחי, ביקשנו המלצות מרבני צוהר. אמרנו גם בפנים לאנשים - אחרי שתיכנסו, יחטטו לכם בחיים, אז אם יש משהו שצריך לדעת, כדאי שתשימו אותו על השולחן עכשיו".
מביך קצת.
"אני לא מובכת מזה, וגם מי שרוצה להיכנס לזירה הפוליטית לא צריך להיות מובך. זו שאלה שחשוב להתמודד איתה".
"מדליפים שמות כבלוני ניסוי"
"כל סמנכ"ל כספים של חברה עסקית או משרד יחסי ציבור שחברה תשכור את שירותיו, ייבחן ביתר קפדנות מהבדיקות שעושות המפלגות הללו למועמדים שלהן", אומר יועץ פוליטי ותיק. "אם הקודקוד רוצה אותך, אתה בפנים. אין בדיקות רציניות. לא של פסיכולוג תעסוקתי (שהוזכר בקרב המרואיינים רק ביש עתיד, ורק בבחירות 2013) ולא של חוקרים פרטיים.
"המפלגות האלה מחפשות אנשים ממושמעים, שייראו טוב וישדרו מכובדות", הוא ממשיך. "אם הם מביאים גייסות, כמו שמיוחס למשל לאבי ניסנקורן, זה מצוין, אבל מה שבעיקר חשוב הוא שהם לא יפריעו ליו"ר. האנשים האלה ממילא לא מיועדים לתפקידים בכירים, כי אם אתה רץ לראשות הממשלה, אז את התיקים הבכירים תיתן לחברי הקואליציה. ואם אתה אפילו לא מועמד רציני לראשות הממשלה, ממילא מעמדם יורד עוד יותר".
גם כדי שאדם לא יפריע, צריך לבדוק. שלא תצוץ, נגיד, פרשיית METOO, שתחסל אותו ותפגע במפלגה.
"אז מדליפים שמות כבלוני ניסוי, ומחכים לראות מה קורה. במקרים נדירים, וכשיש זמן, משקיעים בסקרים. רוב האנשים מניחים שאם הם מכירים אותך מהצבא או סומכים על החבר שהביא אותך, אז יהיה בסדר. בדרך כלל את ההזויים, הם יודעים לסנן".
אחת המועמדות שהגיעה לפגישה כזו מספרת: "הרגשתי קצת כמו בדייט. היו"ר נתן הרגשה נחמדה, החמיא לי על דברים שעשיתי, ואמר שהגיע הזמן להעביר את הרעיונות האלה למגרש הפוליטי. באיזשהו שלב, הוא חייך ושאל אם יש לי שלדים בארון שהוא צריך לדעת מהם. צחקתי ואמרתי שאם יסתכל על קורות החיים שלי, ויראה מתי התחתנתי וכמה עמוסים החיים שלי, הוא יבין שלא היה לי זמן להסתבך".
קמפיינר באחת המפלגות הודה גם הוא, "שכשיש זמן וכסף, לוקחים חברת חקירות, שמריצה את שמות המועמדים בכל מיני מאגרים כדי לוודא שלאף אחד אין חובות או תיקים פליליים. מתוך הנחה שאם לא תיקחי חברה כזו, את אותה בדיקה יעשו היריבים שלך אחרי שתפרסמי את הרשימה, וכדאי לדעת את הדברים לפניהם. אבל זה קורה הרבה פחות ממה שנדמה לך".
כמה זה פחות? בחוסן לישראל מינו "תחקירן" שיבדוק את שמות המועמדים. מה כוללת הבדיקה? בדיקה במערכת בתי המשפט "תקדין", כדי לוודא שאין מאחוריהם קופת שרצים משפטית, בהנחה שהדברים הגיעו לכדי פסק דין. בנוסף, כוללת הבדיקה הרצת שמו של האדם בגוגל וברשתות החברתיות - האם העלה פוסטים מביכים לפייסבוק או צייץ אמירות שיביישו את המפלגה בטוויטר.
מצחיק? הבדיקה הזו עוד נחשבת ליסודית ביחס למפלגות אחרות. "אין צורך, אנחנו מכירים אותו מהעבודה המשותפת", הסבירו לי בכולנו את הסיבה לכך שלא ערכו בדיקה מקיפה למועמדים החדשים שלהם. "ואם אנחנו לא מכירים אישית, אז סומכים על מי שחיברו בינינו. ממליצים מבחינתנו, זה הפרמטר הכי משמעותי, כי בראיון עבודה, ממילא כל אחד יגיד מה שאת רוצה לשמוע".
זה לא תמיד מאוד מדויק. יש מפלגות שדווקא מאוד מחשיבים בהן את מה שהמועמד מוכן להשמיע במעמד הראיון. "אחרי שבודקים שהמועמד ‘מכוחותינו’ והעמדות שלו לא סותרות את אלה שלנו, הדבר שהכי מאפיין את עיצוב הרשימות הוא הצהרת הנאמנות לבוס", מעיד אדם שליווה את אחת המפלגות נטולות הפריימריז. "אחרי שראו מה קרה לכחלון עם יואב גלנט שפלרטט עם הליכוד מרבית הקדנציה, מאוד חשוב להבהיר למועמד שהוא בא להיות פיון ולעשות מה שאומרים לו".
אתה לא אומר לו את זה בצורה כל־כך בוטה.
"אתה כן. לפני הפגישה עם היו"ר, יש לך שיחה מקדימה עם יו"ר המטה שלו, שבה הדברים נאמרים על השולחן. מבהירים לו שעליו להבטיח להיות נאמן ליו"ר ולעשות מה שהוא אומר לך. נקודה. זה קריטי. אחרי שאתה מגיע לכנסת, אתה ממילא יכול להתחכם ולמרוד, אבל אם כבר בשלב הזה אתה לא מסוגל להתחייב, זו בעיה. היו"ר הוא זה שמביא את המנדטים, וזכותו לקבל אצבעות ממושמעות. מנהיג של מפלגה שהוקמה בצלמו, לא מעוניין באנשים שיאכילו אותו חרא, כמו שקורה במפלגות עם פריימריז".
הפריימריז קיימים כיום רק בליכוד, העבודה ומרצ.
"מה שאומר שבכנסת הבאה, אם נניח שלמפלגות שהזכרת יהיו יחד 45 מנדטים, אז כשני שליש מהח"כים יהיו בעצם מינוי אישי. זה גם מטורף. יש כאן ממש הפרטה של הפוליטיקה, בפרט כשרוב האנשים שייכנסו באמצעות המפלגות האלה לא מכירים את עבודת הכנסת ויתפקדו כצבא ממושמע של ראשי המפלגות שלהם. ואם הם יהיו בקואליציה, אז בכלל לא תהיה כאן שום הפרדת רשויות בין הכנסת לממשלה".
מי המועמדים שבאים על סמך השיטה הזו?
"אנשים שיכלו באותה מידה להתראיין לתפקיד סמנכ"ל שיווק באיזו חברה. אלה אנשים שלא מאיימים על היו"ר, שבשבילם שכר של 40 אלף פלוס רכב ועוזרים וכבוד, זה שדרוג משמעותי לתנאים שיש להם היום. לא הכרתי אדם שוויתר על שכר דרמטי בשביל להיכנס לפוליטיקה".
אז איך אתה מסביר את הפנייה לפוליטיקה של אנשים כמו ניר ברקת כיום ואראל מרגלית בעבר?
"מרגלית וברקת באו כדי להיות ראשי ממשלה. כשמרגלית ראה שזה לא יקרה, הוא עזב. אנשים עם מחויבות עסקית יהססו מאוד אם להמר על זה. שכירים יקפצו על ההזדמנות יותר בקלות. זו אחת הסיבות שאת רואה הרבה עיתונאים. אצלם, מכל בחינה זה משתלם".
"הרציניים לרוב מסרבים"
את שירותיו של המלהק מורן מרציאנו, מי שעומד מאחורי הליהוק לסדרות ריאליטי דוגמת "הישרדות" ו"המירוץ למיליון", שכרה ב-2015 אחת המפלגות, כדי שיסייע לה ללהק אנשים אטרקטיביים. את שם המפלגה הוא מסרב לחשוף, כיוון שחתם על הסכם סודיות. אבל גם השנה, הוא מספר, נעשו אליו פניות מטעם שתי מפלגות, שלהן סירב משיקולים אישיים. "הימים שבהם חשבו במונחים של לסמן V על אתיופי ורוסי וכו’ נגמרו", הוא מאבחן. "היום, גם כשאתה נותן משקל למגזרים, הקטע הוא לאתר אנשים שמעוררים עניין תקשורתי. יש התייעצויות של המפלגות עם אנשים מתעשיית הטלוויזיה לגבי הרייטינג של אותו בן אדם והתגובות שהוא קיבל על ההופעות בטלוויזיה. בודקים גם את הטוקבקים שרצים עליו".
עם מי אתה ישבת, במסגרת ההתייעצויות?
"עם הכוורת של היו"ר - דובר, אסטרטג, מנכ"ל. היינו מעלים שמות, וכשהייתה הסכמה על שם ששווה בדיקה, מי שהיה הכי מחובר אליו, היה מזמין אותו לקפה. הרבה פגישות גישוש כאלה היו מתקיימות בלובי של מלון דן או של כפר המכביה. תמיד הצחיק אותי לראות ששלושה שולחנות מאיתנו, מפלגה אחרת עושה את אותן פגישות עם המתמודדים שלה. זה היה כמו עולם מקביל לרמת החייל, שאותה אני מכיר היטב, שם הטאלנטים מדלגים בין הבניינים של קשת ורשת".
ואיך זה היה מתגלגל משם?
"אם זה נראה רציני ויש עניין, היינו יוזמים פגישה עם היו"ר שהייתה מתנהלת כמו דייט. נגיד, היינו מזמינים עיתונאי, אז היה קצת סמול-טוק והיו"ר היה אומר ‘מה שלומך, איזה יופי של כתבה עשית, אני אוהב לקרוא אותך’ - ואז גישושים על אג’נדות ועמדות. ואם יש חיבור משותף, ממשיכים הלאה. מיקי חיימוביץ’, למשל, קיבלה מאיתנו פנייה כבר אז, בגלל הרייטינג שהיא מביאה. אבל היא לא הייתה בעניין. מרים פרץ גם סירבה לנו ואורנה ברביבאי לא יכלה, כי הייתה עדיין בתקופת הצינון.
"הגבולות בין מי שמקבלים פניות מתוכניות ריאליטי למי שמקבלים פניות ממפלגות, הולכים ומיטשטשים. הנה, יהודה לוי קיבל הצעה בבחירות האלה ממפלגת העבודה. ראיתי כבר אדם שהעדיף ברגע האחרון לנסות את הריצה לכנסת, על פני האי הבודד של הישרדות, והוא באמת נכנס לכנסת - אבל בקטע של דלתות מסתובבות, יכולת לראות אותו גם במקום שונה לגמרי".
מה זה אומר על הצפוי לנו?
"אני מאמין שאנחנו נראה יותר ויותר כוכבי פייסבוק וטוויטר שיקבלו הצעות. אני בטוח שאייל ברקוביץ’ מקבל פניות, ושאופירה אסייג בעוד כמה שנים תצטרף. גיא לרר הוא שם שיהיה על הכוונת. להבדיל, זיו שילון, מ"פ גבעתי שנפצע בפעילות מבצעית, מאוד מחוזר. הוא רק צריך להחליט שהוא רץ, והוא יהיה בפנים".
מי שהיה ב"כוורת המגייסת" במפלגה כזו, מתאר גם הוא תהליך דומה. "במפלגה ללא פריימריז, כמות הפניות שאתה מקבל היא מטורפת והשופינג שאנשים מרשים לעצמם לעשות הוא מביך. יש אנשים במערכת הבחירות הזו שבאותו היום התראיינו לכמה מפלגות ועשו ניהול סיכונים. מה מצב המפלגה, איזה קשרים יש לי בה, מה הכימיה שיש לי עם היו"ר - האם הוא פוקר-פייס או מאוד בעדי. ומה כושר המיקוח שלי כדי לקבל טווח מקומות ריאלי, או מלכתחילה שריון טוב, בלי שאצטרך לעבוד קשה".
מה זה נקרא "לעבוד קשה"?
"לבוא הרבה למטה, לקחת על עצמך תפקידים ואחריות. אם אתה לא סופרסטאר, מפלגות לא מציעות לך שריון גבוה למקום ספציפי. הן מציעות לך טווח. מקומות 15-11, מקומות 20-16. רק בסוף הן מסדרות את האנשים בתוך הטווח".
וההבטחות האלה מקוימות?
"משתדלים, אבל אם שמו אותך במקום 15 שנחשב לא ריאלי, ופתאום יש קפיצה בסקרים או איחוד משמעותי, את יכולה למצוא את עצמך נבעטת אחורה, כי המפלגה תרצה למלא את המקומות הריאליים החדשים באנשים אחרים. תראי מה קרה אצל גנץ, אחרי שעשו בשלוש שעות איחוד. רוב האנשים שהם לא בוגי יעלון או יאיר לפיד, לא סגרו את הדברים בכתב, והיו צריכים להתמודד עם השינויים. שמעתי על מישהי אצל גנץ, שהוקפצה מעבודה לערב ההשבעה, כי היו תזוזות ושיבצו אותה ברגע האחרון במקום ריאלי" (גורמים במפלגה מסרו בתגובה כי מדובר ב"הגזמות, ולא היה אדם שידע על המקום שלו רק ביום ההשבעה").
איך מגיעים לשמות כדי למלא רשימה מאפס?
"נכנסים לרשימת המשפיעים של גלובס, לגיליון הארבעים שאתם עושים, עוברים על המון דירוגים בעיתונים, ואחרי שמאתרים כמה פוטנציאלים, שולחים שליחים לגשש. היו"ר, לרוב, לא יעשה את זה בעצמו, כדי לא להתבזות בתקשורת אם הסיפור יודלף על רקע תשובה שלילית. תכלס, אין אדם ברשימה שלא חייב למישהו את מינויו, בעיקר אם הוא זה שיזם את הפנייה. אנשים שרוצים לרוץ, מפעילים חמ"ל, בודקים מי נמצאים ליד האוזן של היו"ר ותוקפים מכמה כיוונים. קבע איתי פגישה אדם מוכר, חשבתי שזה בעניין מקצועי. בסוף הבנתי שהוא רוצה שאעזור לו להיכנס לכנסת. הוא ביקש שנמפה את האפשרויות, והתברר שהוא רץ על כמה מגרשים".
מרציאנו סיפר שמתייעצים עם גורמים בתעשייה. גם אתה עשית את זה?
"כן, מדברים עם עורכים של תוכניות טלוויזיה, עם חברות הפקה שמתעסקות בליהוק, לקבל רעיונות או אינפוט על מועמדים. נשים בולטות מקבלות הרבה מאוד פניות. המון אנשים עם כוונות טובות גם שולחים הצעות. לפעמים, רק כדי להשתיק אותם, אתה אומר להם יופי, תשלחו עוד שמות, ובסוף עוברים עליהם, ומישהו נהיה ח"כ.
"אל הרציניים אתה זה שפונה, ולרוב הם מסרבים, אבל תמיד יהיו אלה שיגידו לך, ‘השתגעת, מה פתאום שאני אלך לפוליטיקה’. ואחרי חצי שעה הם יתקשרו ויגידו שהם מוכנים לבוא לשמוע. אין אדם שלא נחמד לו להשתעשע ברעיון הזה".
מוכרות לפני הכול
בחוסן לישראל, המפלגה החדשה בשכונה (לפני שאוחדה עם יש עתיד והפכה ל"כחול לבן"), חלק מהמועמדים היו לקוחות עבר של בן-חורין אלכסנדרוביץ, משרד הייעוץ האסטרטגי שמלווה את המפלגה. אורית פרקש הכהן הייתה יו"ר רשות החשמל - בתקופה שהמשרד סיפק לרשות שירותי ייעוץ תקשורתי. את מיכאל ביטון הם הריצו לראשות עיריית ירוחם. גבי אשכנזי נמנה גם הוא עם לקוחות המשרד בימי פרשת הרפז, אם כי במקרה שלו ושל יו"ר ההסתדרות ניסנקורן - שרץ איתם לראשות ההסתדרות ונעזר בהם גם היום, לא היה צריך את משרד היח"צ כדי לחשוב על חיבור בינם לבין המפלגה.
לעומת זאת, איתן גינזבורג, לשעבר ראש עיריית רעננה ומי שהקים עם בן חורין ב-2002 את מפלגת "ישראל אחרת", הגיע לפי פרסומים בעיתונות בהמלצתו הישירה של איתי בן חורין. גם רון פרוסאור, ראש הקתדרה לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי, הוזכר כמועמד, אבל החליט שלא להתמודד מסיבות אישיות. הקתדרה היא לקוחה של המשרד.
מבן-חורין אלכסנדרוביץ נמסר בתגובה כי "בני גנץ הרכיב את הרשימה באמצעות צוות פוליטי שאנחנו לא חלק ממנו". תשובה מעט מוזרה לאור העובדה שבמפלגות אחרות לא רואים בעיה בהצעות שהגיעו אליהם מיועצי התקשורת שלהם. "כל אחד בכוורת מביא הצעות מהעולמות שהוא בא מהם", אומר פוליטיקאי עם רקורד תקשורתי. "גם אני נכנסתי לפוליטיקה דרך אנשים שהכירו אותי מהעשייה הקודמת שלי והרגישו נוח לפנות אליי באופן לא מחייב. לקמפיינרים יש תפקיד חשוב בגישושים האלה, כי הם יודעים להגיד אילו בעיות עלו בהקשר של אותו מועמד בעבר, ואיך הוא עובר תקשורתית".
מה זה אומר "עובר תקשורתית"?
"הפרמטר הכי חשוב כיום הוא המוכרות הטלוויזיונית. אתה יכול להיות עסקן מסור עשרים שנה, ולא תגיע למיקום שאדם עם נוכחות טלוויזיונית יקבל בקלות. למה? כי איש הטלוויזיה מביא איתו זמן מסך עתיר רייטינג שהעסקן בחיים לא יקבל. וזמן מסך זו תעמולה נטו. אנשים גם מעריכים את מי שמופיע בטלוויזיה. הם חושבים שיש לו יותר שכל ויותר סמכות מאשר לאחרים".
בחוסן לישראל מעדיפים להדגיש כי גנץ הביא חלק מהמועמדים בעצמו, כדי להראות מן הסתם שלא נווט על-ידי יועציו. אמירה מתגוננת, שכנראה צפתה את השימוש שיעשה נתניהו במידע, כשאמר לנבחרת הליכוד השבוע, בנאום פתיחת הקמפיין "אתם לא חבורה שנבחרה באקראי על-ידי כמה יחצנים ממשרד פרסום".
כך, למשל, הם מדגישים כי את אלון שוסטר מכיר גנץ מהצבא, וליזהר שי ההייטקיסט, שגם עודד אותו לרוץ, התוודע מפעילות משותפת בנושא חדשנות והייטק. הילה שי וזאן, דוברת השלטון במקומי שמשובצת במקום ה-42, היא חברה של מעין ישראלי, הרל"שית שלו; רות וסרמן לנדה, גם היא מהמרכז לשלטון מקומי, הגיעה דרך חבר של גנץ; ואת עו"ד עומר ינקלביץ החרדית הוא מכיר מאיזה מפגש; אל רדיר מריח, מגישת החדשות הדרוזית, הגיע דרך אמאל אסעד, שסייע למפלגה בחיפושיה אחר אישה ודרוזית. אותו אסעד, ממובילי המאבק לתיקון חוק הלאום, נמנה עם הדרוזים שהגיעו לביתו של גנץ והרימו לו להנחתה את ההתבטאות הציבורית הראשונה שלו.
התמהיל ב"חוסן" ברור. המחצית הראשונה היא של פנים מוכרות, בעוד המחצית השנייה היא של אנשים שיבואו לתת עבודה - כמו חברי הרשימה של כולנו, שם ויתר כחלון על הבאת כוכבים לטובת אנשים שהוכיחו את עצמם ואת נאמנותם בקדנציה האחרונה. לא כולם צריכים להיות מנהיגים, משוכנעים בחוסן. האיחוד עם לפיד הבליט עוד יותר את הפער בין חלקי הרשימה. האגואים והגברים מסתופפים בעשירייה הפותחת. ככל שהולכים אחורה יש יותר נכונות לעבוד קשה ויותר נשים.
לפיד נשאל השבוע על הייצוג הלא מספק של נשים בכחול לבן. הוא ביקש בתגובה להציג את אורנה ברביבאי, אלופה במיל’ ולשעבר ראש אכ"א, ומשזו לא נעמדה לבקשתו, אמר בבדיחות ש"גם מעט הנשים שיש, לא ממושמעות". מאוחר יותר התנצל על האמירה, וכשהוא מצולם עם ברביבאי, צייץ "גאה לעבוד עם נשים חזקות שלא עושות מה שאומרים להן, אלא מה שהן חושבות שנכון". זה יפה, אבל כל מי שמכיר את יש עתיד יודע כמה מקפיד לפיד על משמעת.
"ביש עתיד אין אפילו מראית עין של דמוקרטיה", אומרים גורמים פוליטיים שעבדו בצמידות למפלגה. "את יודעת איך היו קוראים לעפר שלח בקדנציה הראשונה שלו בכנסת? הקאפו, בגלל הסדר שהיה משליט. מאז הזובור שעשו שם לעדי קול, יש משמעת ברזל. המנדטים הצייתנים שלפיד מביא משפיעים על ההתנהלות של כל המערכת. לזכותו של לפיד ייאמר שבתרבות הארגונית שהוא עיצב יש תחושת שותפות, אנשים לא מלכלכים אחד על השני, ולא מעזים לחתור תחת השני".
איך הוא השיג את זה?
"תשמעי סיפור. היה פעם מועמד שחשב שמגיע לו להיות משובץ לפני ח"כ מיקי לוי. כשהוא אמר את זה ללפיד, יאיר הבהיר לו שהפגישה שלהם נגמרה, וגם הקשר שלו עם המפלגה הסתיים. המסר מהסיפור הזה עבר לכולם".
הצוות שמטפל עבור לפיד בליהוק האנשים מורכב מאנשים שלחלקם ניסיון טלוויזיוני - דפנה שפיגלמן, שערכה את תוכנית האירוח שלו בערוץ 2, הייתה האחראית על הליהוק כשהקים את הרשימה. מלבדה השפיע גם דני וסלי, מפיק בכיר שעבד עם לפיד והלל קוברינסקי, ראש המטה של יש עתיד. "כשהוקמה המפלגה", מספר פעיל, "הניחו ש-25 המקומות הראשונים הם ריאליים, אחריהם פשוט שיבצו פעילים שרצו. למי שרצו לתת יותר כבוד, נתנו מיקום יותר טוב".
רגע מתאים, רגע כבר לא
ולפעמים צריך להיות בזמן הנכון, במקום הנכון. רינה פרנקל, סגנית מנהל מחוז צפון בשירות התעסוקה שיצאה לפנסיה מוקדמת, התקשרה ב-2013 למטה יש עתיד כדי להתנדב, ומצאה עצמה משובצת ברשימה לכנסת, ואפילו כיהנה כח"כית במשך קדנציה אחת.
"לא העליתי בדעתי שישבצו אותי", מספרת פרנקל, "התקשרתי כדי לתרום כפעילה והתאמתי למשבצת שהיו צריכים אז - אישה, פריפריה, קול רוסי. אני לא יודעת מה היו השיקולים האחרים בשיבוץ שלי, כמו שאני לא יודעת מה היו השיקולים שהביאו להוצאתי מהרשימה. קשה לי להגיד איך זה עובד שם. ניתנה לי הזכות להיות בכנסת, ואני מעריכה עד היום את ההזדמנות. מצד שני, אני מרגישה שעבדתי קשה, ובכל זאת יואל רוזבוזוב, שבא גם הוא על משבצת הקול הרוסי, היה זה שנשאר. היו לו יותר שעות עם לפיד. הוא גם אימן את לפיד בג’ודו, וזה כנראה תרם להיכרות ביניהם".
"בסוף זה שילוב של טרנדים ושל הקירבה שלך ליו"ר ולפמלייתו", אומר פעיל במטה. "עכשיו הלהט"בים באופנה, וכל מפלגה מתהדרת באחד כזה. בבחירות הבאות יהיה משהו אחר. זה גם עניין של תזמון. רם בן-ברק, המשנה לראש המוסד, הובא ככוכב, וסייע בזמנו לשכך את הפרישה של יעקב פרי, שפגעה במפלגה. עכשיו בן-ברק נחשב לסחורה פחות לוהטת, בטח בהשוואה לרמטכ"לים. לא במקרה הוא נדחק למקום ה-26".
גם ח"כ עליזה לביא, שנשאלה לאחרונה בראיון למרקר על דחיקתה למקום לא ריאלי ביש עתיד, אמרה כי "זה נעשה ללא הסבר. ככל הנראה, ללפיד הספיק מועמד אחד עם הטיקט של הדתי. כמו בשוק העבודה - רגע אתה מתאים ורגע כבר לא. זו לא מפלגה שמתלבטת יחד".