פרופ' בוריס יופה (72), כירורג כלי דם, היה אמור לצאת לפנסיה לפני כשנתיים מבית החולים ברזילי באשקלון, אחרי שכיהן במשך כ-20 שנה כמנהל המערך הכירורגי בבית החולים. למעשה, הוא היה אמור לפרוש שלוש שנים קודם לכן, בגיל 67 - גיל הפרישה הרשמי בישראל - אבל הקדנציה שלו הוארכה בשלוש שנים. אלא שאז ביקש ממנו בית החולים להמשיך ולעבוד בחצי משרה כמנתח, פשוט כי אין לו מספיק מנתחים. יופה שמח להמשיך לעבוד, והוא היום אחד מ-160 רופאים שעובדים בבתי החולים הממשלתיים בישראל אחרי גיל פרישה - מספר שגדל פי חמישה בשש השנים האחרונות. "כל עוד כוחי במותניי, אני ממשיך. אני מנתח, אפילו ניתוחים מסובכים וחדשניים, ועושה כוננויות (הרופא נדרש להיות זמין ובסמיכות לבית החולים, במקרה שיוקפץ, ה"ו). 10 כוננויות בחודש. זה המון", אומר יופה, שעלה לישראל מליטא בסוף שנות ה-70, והתמחה בכירורגיה בישראל.

פרישת עולי מדינות בריה"מ לשעבר לפנסיה בשנים האחרונות היא בגדר טלטלה של ממש עבור מערכת הבריאות, ויש לה גלי הדף גם בתחומים נוספים שבהם העולים היו שחקנים דומיננטיים, כמו הנדסה והוראת מוזיקה ומקצועות המתמטיקה. העולים, שעלו בשנות ה-70 ובשנות ה-90, היו ברובם בעלי מקצועות חופשיים והשתלבו במגזר הציבורי. במשך שנים הם היוו רוב בבתי החולים ובמרפאות, בהוראת מוזיקה בקונסרבטוריונים וכמהנדסים במשרדים הממשלתיים. פרישתם הקרבה יוצרת ואקום ענק, שישראל לא השכילה להיערך לו. בשבועות הקרובים נצא בסדרת כתבות שתציב את המחסור המתהווה בתחומים שבהם הפכו העולים לחזית המקצוע.

 פרופסור בוריס יופה/ צילום: דוד אביעוז, בית חולים ברזילי

אחד מכל שלושה רופאים

יותר ממיליון איש הגיעו לכאן בגלי העלייה לישראל ממדינות חבר העמים, בעיקר בשנות ה-90, ובהם אלפי רופאים. אלא שבמשך שנים ישראל לא ראתה את הצונאמי שמתקרב אליה כעת, כאשר רבים מהרופאים שמילאו אז את שורות והצילו את מערכת הבריאות - פורשים או על סף פרישה לגמלאות. לפי משרד הבריאות, כיום כמחצית מהרופאים המבוגרים בישראל, בני 55 פלוס (נכון ל-2015), למדו במזרח אירופה (כ-8,000 רופאים) - כלומר, רבים מהם עולים לשעבר. בסך הכול, רופאים שלמדו במדינות בריה"מ לשעבר הם כשליש מכלל הרופאים בישראל. במילים אחרות, קרוב לאחד מכל שלושה רופאים פעילים בישראל הוא עולה לשעבר. נתח עצום.

 כשליש מהרופאים בישראל

השורה התחתונה: מאחר שלאורך השנים ישראל לא הכשירה מספיק רופאים צעירים כדי להחליף את הוותיקים בבוא העת, והתעוררה באיחור, הרי שכיום היא שיאנית OECD (אחרי איטליה), ברופאים בני 55 ומעלה. כמעט 50% מכלל הרופאים בישראל קרובים לפרישה. דור הרופאים המומחים, שהיה אמור להחליף את דור הרופאים שפורש, מכונה במערכת "דור המדבר".

"יש מחסור גדול ברופאים בכלל, וגם בכירורגיה. אף שזה מקצוע שמוגדר במצוקה - לא נוהרים אליו", אומר פרופ' יופה. "בשנות ה-90, אחרי גלי העלייה, המצב היה טוב. אנשים מילאו את התקנים ועבדו במרץ. אבל עכשיו הם פורשים. זו בעיה. ואין יותר עולים חדשים בכמויות ההן".
רק בבתי החולים הממשלתיים - אלה שבבעלות המדינה, שלא כמו בתי החולים של "כללית" ועוד אחרים - חסרים כיום 100 פסיכיאטרים, 60 פנימאים, 30 גריאטרים, ועוד עשרות רופאים בתחומים כמו כירורגיה כללית, הרדמה, רפואה דחופה והמטואונקולוגיה. ב"כללית" מדברים על מחסור של מאות רופאים במרפאות ובבתי החולים, ברפואת משפחה, ילדים ופנימית וכן הרדמה וגריאטריה.

 אין רופא באולם

"התפתח חוסר קבוע ברופאים, וקובעי המדיניות לא שמו לב", אומר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, פרופ' אהוד דודסון. "בשום מקום בעולם לא קיימת תופעה שבה אלפי רופאים פורשים יחד, בבת אחת. העולים הצילו את מערכת הבריאות בשנות ה-90. הם נכנסו למקצועות שהרופאים הישראלים לא מעוניינים בהם, כמו הרדמה. זה מקצוע פחות מבוקש, כי אין בו הילה. המנתח הציל את חייך, ולא המרדים".

"מקצוע הרפואה היה פתוח ליהודים במדינות בריה"מ לשעבר. לכן בגלי העלייה לישראל הגיעו המון רופאים", אומרת פרופ' אורנה בלונדהיים, מנהלת בית החולים העמק בעפולה. "זה יפה, אבל זה הרדים את המערכת. נרדמו כאן בשמירה, ובפריפריה המצב גרוע בהרבה". "יש לפחות 4-3 רופאים שיוצאים לפנסיה מדי שנה מבית החולים, ואני לא מצליח לגייס במקומם", מודה מנהל המרכז הרפואי פוריה בטבריה, ד"ר ארז און. "יש כירורג שד שפרש, ואין לו מחליף. אין מספיק מומחים צעירים".

המחסור החריף ברופאים מומחים במקצועות מסוימים עולה בבירור גם מדוח של מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. הדוח מפרט שורת מקצועות שבהם חלה ירידה בשיעור המומחים לאלף נפש ב-2015-2008. בין המקצועות כירורגיה כללית (ירידה של 4%), פסיכיאטריה (3%), יילוד וגניקולוגיה (4%) ופסיכיאטרים ערבים (כלומר שיכולים לתקשר עם מטופלים ערבים בשפת אמם - ירידה של 17%). מאחר שמדובר בשיעור הרופאים יחסית לאוכלוסייה, הירידה מייצגת את העובדה שלא נכנסו למקצועות האלה מספיק רופאים כדי להדביק את גידול האוכלוסייה.

לגייס רופאים גמלאים בכל גיל

מספר הרופאים שממשיכים לעבוד אחרי גיל פרישה בבתי החולים הממשלתיים בישראל זינק בשש השנים האחרונות יותר מפי חמישה, מ-30 רופאים ב-2012 ל-160 כיום - כך לפי נתונים של נציבות שירות המדינה, שהגיעו לידי "גלובס". הסיבה לכך - כמובן - היא המחסור ההולך וגדל בישראל ברופאים מומחים, והצורך של הנציבות ומשרד הבריאות לפעול ביצירתיות כדי למלא את השורות עד כמה שניתן.

 אין רופאים

הבעיה כל-כך אקוטית, עד שלפני כמה חודשים הודיעה נציבות שירות המדינה למנהלי בתי החולים הממשלתיים, שהם יכולים לגייס לשורותיהם רופאים גמלאים בכל גיל, למשך חמש שנים ובחצי משרה. עד אז, יכלו המנהלים רק להאריך שירותם של רופאים עד גיל 70, אך לא יכלו לגייס גמלאים שכבר פרשו.

"המטרה בהנחיה החדשה היא להפחית רגולציה וביורוקרטיה מבתי החולים, כך שיוכלו לקלוט רופאים פנסיונרים ככל שהם צריכים, בעיקר למקצועות במצוקה כמו פסיכיאטריה וגריאטריה", מסביר הממונה על מערכת הבריאות בנציבות שירות המדינה, יוני דוקן.

מעבר לעצם המחסור ברופאים, בעיה נוספת נוגעת לכך שהמדינה לא הצליחה עד כה לתמרץ בחירה בהתמחות במקצועות במצוקה, כמו הרדמה, פתולוגיה, שיקום, רפואה פנימית ואחרים, כמו גם לעבור לפריפריה. תמריצים כספיים - מענקים ותוספות שכר - פשוט לא מספיקים כדי לשכנע רופאים להעתיק מקום מגורים או לבחור במקצוע פחות רצוי. דוקן סבור שצריך ללמוד לשווק את המקצועות במצוקה כאטרקטיביים יותר. "כפי שצה"ל למד לשווק ולכוון מתגייסים למקצועות שבעבר נחשבו אפורים, כך צריך לעשות ברפואה. אם לא תהיה חשיבה מחודשת בעניין, התקנים הריקים ימשיכו לעמוד כמו מצבות".

 ישראל עם הכי הרבה רופאים מבוגרים

הזדקנות האוכלוסייה תגדיל את המחסור

אז מה יהיה? בעתיד המצב צפוי ככל הנראה להשתפר, בעיקר נוכח העובדה שבעשור האחרון מספר מקבלי הרישיון ברפואה כמעט שולש, מכ-600 מקבלי רישיון ב-2008 לכ-1,700 ב-2018. זה קרה בין השאר בזכות הגדלת מכסות לסטודנטים בפקולטות לרפואה (מגמה שצפויה להמשיך בשנים הקרובות), ופתיחת פקולטה חדשה לרפואה בצפת.

לצד זאת, גם נבלמה בשנים האחרונות הירידה בשיעור הרופאים לאלף נפש בישראל, וכיום מדובר ב-3.2 רופאים לאלף נפש, בדומה לממוצע OECD. מאחר שיש מחסור בתקנים (משרות) למתמחים בבתי חולים, משרד הבריאות אף הודיע באחרונה שיוסיף עוד 600 תקנים לרופאים בבתי חולים ובקופות בשנים הקרובות. אלא שעד שהמתמחים יוכשרו כמומחים וימלאו את השורות - יעברו עוד כמה שנים, מה גם שלא ברור עד כמה תצליח המדינה לתמרץ אותם לפנות למקצועות החסרים.

ויש עוד עניין שצריך להביא בחשבון כשמסתכלים אל פני ההעתיד: גידול והזדקנות האוכלוסייה. מחישוב של משרד הבריאות עצמו, ב-2030 מספר הרופאים שייכנסו למערכת יהיה גדול ב-7,000 אנשים בהשוואה למספר הפורשים, אבל כדי להדביק את קצב גידול והזדקנות האוכלוסייה - הצורך האמיתי הוא בעוד 3,000 רופאים "נכנסים". "היום סוף סוף יש רופאים בקנה, הכשירו מספיק בשנים האחרונות", מודה ד"ר און, "אבל עד שנראה את פירות הההכשרה שלהם, יעברו לפחות עוד 8-6 שנים". 

תגובת משרד הבריאות: "אנו תומכים בהגדלת הפקולטות הקיימות לרפואה, וגם בפתיחת פקולטה חדשה. לאחרונה מונה צוות לצורך קביעת מתווה להגדלה של מספר הסטודנטים החדשים לרפואה ל-950 מדי שנה. בנוסף, המשרד ימשיך לפעול למול כלל הגורמים הרלוונטים להמשך הגדלת מספר הרופאים בישראל