שיטת התוספות החריגות היא פתח לשחיתות

שני הנאשמים המרכזיים בתיק 618, פרשת השוחד לכאורה בחברת נתיבי ישראל (בעבר מעצ), הם המנכ"ל הקודם אלכס ויז'ניצר, איש "ישראל ביתנו" ומקורב לאביגדור ליברמן; ויהודה בוזגלו, בעל חברת "ביבי כבישים". לפי כתבי האישום, בוזגלו שילם לויז'ניצר שוחד בהיקף 1-3 מיליון שקל תמורת אחוז מהפרויקטים אותם ביצע עבור החברה הממשלתית. ויז'ניצר מואשם גם בדרישת שוחד מיואב סרנה, בעל חברת ניהול הפרויקטים א. אפשטיין ובניו, שקיבלה מנתיבי ישראל עבודות בהיקף של 130 מיליון שקל.

הפטנט המרכזי בשחיתות בעבודות התשתית, בעיקר במכרזים של המזמינים המוסדיים הגדולים, הוא פשוט: הקבלן זוכה בעבודות בזכות מחירים נמוכים להפליא שהוא מציע במכרזים, ומיד לאחר תחילת העבודות הוא פותח במסע דרישות לתשלומים בגין עבודות חריגות ונוספות למפרט החוזי, כאלה שכביכול התגלו ב"הפתעה" בשטח או כאלה שמתכנני המזמין לא התייחסו אליהם במפרט העבודות. אנשי המפתח בוועדות החריגים חשופים לפיתויים מסוכנים.

בכל רגע נתון, כך עלה מבדיקה של "גלובס" ב-2015, יש בתחום התשתיות דרישות של קבלנים לתשלומים נוספים וחריגים בגובה של 4-5 מיליארד שקל - החל מנתיבי ישראל, רכבת ישראל, כביש 6, רשות הנמלים, רשות שדות התעופה, חברת החשמל, רשות המים והביוב, נתיבי איילון בתל-אביב, יפה נוף בחיפה ומוריה בירושלים, פרויקטים של בנייה ועוד.

יש כמובן דרישות מוצדקות, למשל גילוי אתר עתיקות בדיוק מתחת למחלף מתוכנן, או שגיאה של מתכנן שהחמיץ צורך לבניית גשרון מעל ערוץ של ואדי, אבל חלק מהדרישות מפוברקות. כאשר הדברים מגיעים לבתי משפט, הקבלנים זוכים רק בכ-15% מהתביעות.

בתחילת 2004, חודשים אחדים אחרי שויז'ניצר מונה למנכ"ל מעצ והתחיל במהלך של הפיכתה לחברה הממשלתית נתיבי ישראל, פורסם ב"גלובס נדל"ן" תחקיר מקיף על 202 מכרזי מעצ שבוצעו בין 1993 ל-2003. המכרזים שנבדקו באותו עשור היו בהיקף של למעלה מ-5.5 מיליארד שקל, ולקבלנים שולמו "תשלומים חריגים" בהיקף של כ-900 מיליון שקל.

בניתוח הנתונים בלט קבלן הביצוע "ביבי כבישים" בשליטת יהודה בוזגלו וישראל בר. ביבי כבישים הייתה אז במגמת צמיחה והתחילה לשחק במגרש של הגדולים. החברה החזיקה בכמה שיאים שנחשפו בתחקיר:

למרות שביצעה רק 9 פרויקטים מתוך 202 שנבדקו, החברה זכתה בכ-130 מיליון שקל בסעיף תשלומים חריגים, קרוב ל-15% מסך התשלומים החריגים ששולמו באותו עשור. שיעור התוספת הממוצעת של תשלומים חריגים בפרויקטים עמד על פחות מ-20% במכרז, ואילו התוספת הממוצעת של תשלומים חריגים במכרזי ביבי כבישים הייתה 48.5%.

מכרז מחלף אשדוד, שאת חלקו הגדול ביצעה ביבי כבישים, החזיק בשיא ה"ניפוח" של מכרז יחיד. השיא העיקרי של ביבי כבישים היה במכרז סלילת הקטע הדרומי של כביש 40 עוקף מזרחי לבאר-שבע. התשלום הסופי לחברה גדל ב-101.9% לעומת המחיר שבו זכתה ביבי כבישים במכרז.

כשפורסם התחקיר, הביע ויז'ניצר עניין רב בנתוני התשלומים החריגים לקבלנים. הוא התחייב שלא יהיו יותר תוספות פרועות לקבלנים כמו ביבי כבישים, ואמר: "שמתי את עצמי בראש כל הוועדות, כולל ועדות החריגים והמכרזים, כדי ללמוד את כל העיוותים ואת כל הטעון תיקון". מכתבי האישום נגד ויז'ניצר ובוזגלו לא ברור מה למד המנכ"ל החדש ואיך יישם את החומר מול הקבלן.

מה עושים נגד התופעה? אפשר להפעיל שיטה של גזר, לפיה קבלנים הממעטים בדרישות לתשלומים חריגים יקבלו ניקוד עודף בהצעותיהם למכרז. משרד האוצר מציע לנתיבי ישראל תשלום בונוס במקרה שהפרויקט נגמר בסכום פחות מההערכה ומהצעת הקבלן, אבל זה נדיר מאוד. אפשר ללכת בגישת הנבוט, לפיה קבלן שנתפס בדרישה פיקטיבית בעליל, יהיה מנוע מהשתתפות במכרזי תשתית של המדינה, זמנית או קבע.

הפתרון הרצוי הוא שילוב של הגזר והנבוט.