גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפלגות נוהרות לפייסבוק: למי פונים הפוליטיקאים ברשת ולמה?

מיזם חדש ששמו "מטורגטים" עוקב אחרי המודעות של גופים פוליטיקאים ומנסה לפצח את הסוד השמור של פייסבוק - למי מיועדת כל מודעה ● חוקרת האינטרנט ד"ר ענת בן-דוד: "לקהלים של כחלון וציפי לבני מתייחסים כאל סוג של נדל"ן - קהל יעד שעכשיו כולם לוטשים אליו עיניים, כי הם אספו עוקבים שנים"

פרסום מטורגט / אילוסטרציה: Shutterstock
פרסום מטורגט / אילוסטרציה: Shutterstock

מערכת הבחירות שנכנסת לישורת האחרונה שלה מתנהלת בצל חששות כבדים מהפצת מידע כוזב, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות. גופים פוליטיים - וגם חברות מסחריות - מודעים לכך שהחשיפה הטבעית שלהם (אורגנית) נמוכה ולכן הם משקיעים סכומים גדולים בפרסום מפולח שנקרא גם "טירגוט". פרויקט חדש של חוקרת האינטרנט, ד"ר ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, מנסה להתחקות אחרי המודעות, לרכז את המידע ולחלץ ממנו מידע ותובנות על האופן שבו מטרגטים המפרסמים את הגולשים.

הפרויקט שקיבל את השם "מטורגטים" ומתפרסם בטוויטר, מכיל מאות צילומי מסך שמתעדים את האופן שבו מפרסמים, בעיקר בעלי זיקה פוליטית, מפרסמים מודעות ותכנים ממומנים לגולשים בפייסבוק. אחד מצילומי המסך מצביע על כך שבני גנץ מטרגט "תושבי ישראל בגילאים 18 ומעלה שמתעניינים בבידור", "הדף הימין החדש מטרגט תושבי תל-אביב בגילאים 57-19", "הדף בנימין נתניהו מטרגט תושבי ישראל בגילאים 18 ומעלה שדומים ללקוחות שלהם" ובנוסף "העמוד משה כחלון מטרגט תושבי ישראל בגילאי 20 עד 60 שמתעניינים בבנימין נתניהו".

צילומי המסך מגיעים כאמור מהגולשים עצמם שמתבקשים לצלם שני צילומי מסך - אחד של המודעה הפוליטית הממומנת, וצילום מסך שני - של המידע שמופיע לאחר שלוחצים על הכפתור ליד המודעה שבו כתוב " "why am i seeing this ad. צילומי המסך מתפרסמים בעמוד הטוויטר "מטורגטים" ללא סימנים מזהים, מבטיחים המארגנים. "יחד נוכל ליצור ארכיון מודעות ממומנות ציבורי ושקוף", כותבים בעמוד של המיזם. לדברי ד"ר בן-דוד, המיזם מתפרסם בטוויטר, "בגלל החשש שפייסבוק היו סוגרים עמוד כזה".

בחודשים האחרונים פייסבוק יצאה מאדישותה בכל הנוגע לשיח ההשפעה על הבחירות. ברשת החברתית מודעים לדאגה שמעוררים הפייקים והבוטים, שמפיצים פייק ניוז כמו גם מפוסטים פוליטיים בתשלום ומודעות ממומנות שמשמשים כלי נשק עיקרי במלחמה על תודעת הציבור. לאחרונה הודיעה גוגל כי לא תאפשר פרסום מודעות פוליטיות לקראת הבחירות. מיד לאחריה הודיעה פייסבוק על רפורמה שמטרתה לעודד שקיפות במשולש היחסים שבין הגולשים, הרשת החברתית והמפרסמים.

לחשוף את הזהות

עם זאת, השינוי המרכזי שהבטיחה פייסבוק להחיל, נוגע בעיקר בהתנהלות בציר בינה לבין המפרסמים. המדיניות החדשה תחייב את מפרסמי המודעות לחשוף את זהותם המלאה בפני פייסבוק, באמצעות אמצעי זיהוי רשמי ישראלי הכולל תמונה. מי שאינו אזרח ישראלי לא יוכל לפרסם מודעות פוליטיות והנתונים הללו יהיו חשופים לעיני הציבור.

זו אמנם יוזמה מבורכת של פייסבוק, שלא חוסכת במאמצים לשכנע שהיא לוקחת ברצינות את הביקורת נגדה, אולם עיקר חסרונה הוא מה שאין בה - שקיפות מוחלטת בנוגע לאופן שבו מטרגטים המפרסמים, את קהל היעד שלהם. אפשר להבין אותה. בגוגל הפרסום מבוסס על מילות החיפוש שאנו מקלידים במנוע החיפוש. בפייסבוק, לעומת זאת, הפרסום מבוסס על המידע שאנו מזינים על עצמנו בפרופיל ועל ניתוח ההתנהגות המקוונת שלנו. המידע הזה הוא בעצם המוצר של פייסבוק אותו היא מוכרת למפרסמים. בעזרתו הם מטרגטים קהלים שונים. בתקופה של בחירות השירות שפייסבוק מקדמת הוא למעשה הנעת בוחרים לפעולה.

את המידע הזה, שלא ממש מעשי לצפות מפייסבוק לפרסם ברבים, מנסים ארגוני חברה אזרחית לקצור בעצמם. ואולם, מסתבר שאף על-פי שמדובר במידע גלוי (כאמור, כל גולש יכול לראות דיווח חלקי על הטירגוט שגרם לכך שהוא רואה את המודעה), פייסבוק חסמה תוספים לדפדפן שניסו לאסוף את המידע. תוספי הקוד פתוח הללו אפשרו למשתמשי פייסבוק שהתקינו אותם לאסוף את כל המודעות שנחשפו אליהן בזמן שגללו בפיד, באופן אוטומטי. את החסימה הצדיקה פייסבוק כחלק מצעד גורף לחסימת תוספים שעלולים דווקא להפר את פרטיות הגולשים, כלקח מפרשת קיימברידג' אנליטיקה. התוספים המרכזיים שנחסמו היו מבית היוצר של פרופבליקה, מוזילה ו-" Who Targets Me".

ד"ר בן-דוד, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת ושותפה להקמת OMILab - המעבדה למדיה ולמידע של האוניברסיטה הפתוחה, מסבירה את הרציונל בבסיס הפרויקט: "פייסבוק השיקה ארכיון מודעות פוליטיות ובנוסף תפעיל מגנון שיאשר פרסומות פוליטיות לפני הבחירות. אולם הטענה של אנשים בתחום השקיפות, כמו גם שלי כחוקרת, היא שפייסבוק מתיימרת להגדיר עבור עצמה מהי שקיפות, בעוד שבמקביל היא חוסמת אפשרויות של חוקרים ויוזמות אזרחיות אחרות לנטר את המודעות הפוליטיות. אז נכון שהיא תשיק בישראל את הכלי שכבר פועל בארה"ב וברזיל, ונכון שהכלי הזה יאפשר לראות את המודעה ומי מימן אותה, אבל מהצד של הציבור כל מה שתראה הוא משהו מאוד גס ואגרגטיבי".

ד"ר בן-דוד מדגימה - "כל מה שנראה יהיה למשל שהמודעה רצה 5 ימים, עלתה 50-100 דולר וצפו בה 5,000-10,000 בני אדם, 60 אחוז מהם גברים". הבעיה, היא מסבירה, היא "שכאשר רוצים לבדוק מניפולציה פוליטית, המידע הזה לא נותן הרבה, כי הוא לא מכיל פירוט אמיתי של קהל היעד שמנהלי הדף רצו להגיע אליו. פייסבוק לא באמת תספר מי הקהל שטורגט, כי זה יפגע לה במודל העסקי. זה הכוח האדיר שלה - שהיא יכולה ליצור את הקטגוריות האלה כדי להגיע לקהלים מאוד ממוקדים. מצד שני אם פייסבוק לא מספרת מי הקהל שטורגט, אז אין שקיפות באמת".

כיום, לדברי ד"ר בן-דוד, כל משתמש שלוחץ על כפתור ליד המודעה יקבל תשובה למה הוא ראה אותה אבל התשובה הזאת משתנה ממשתמש למשתמש, ובלי היכולת לבדוק מדוע אותה מודעה הגיעה למשתמשים שונים, ולהצליב את המידע הזה, "אין לנו דרך אחרת להתחקות במבט-על על הכוונות הרחבות יותר של מנהלי העמודים. אז אני באה ואומרת - אם אי-אפשר לעשות את זה אוטומטית, נלך אחורה טכנולוגית, ונבקש מהמשתמשים צילום מסך, שזה משהו שליוזר יש עדיין אוטונומיה לגביו, ונהפוך את הסיבה להצגת המודעה ממשהו שכל אחד נחשף אליו למשהו ציבורי. כך נייצר ייצר שיחה ציבורית על מה פייסבוק מנסים לעשות. זה מעניין גם מחוץ להקשר הפוליטי הישיר, במקרים שבהם חברות או ארגונים משתמשים בפילוח הפוליטי כדי להגיע לקהל היעד שלהם".

קופיקס ומפלגת העבודה

ואכן, בעמוד 'מטורגטים' מופיעות גם מודעות מסחריות שמכוונות לקהל "פוליטי", כמו למשל "הדף רשת קופיקס מטרגט תושבי ישראל בגילאים 18 ומעלה שמתעניינים ב"מפלגת העבודה", ואילו עמותת עזר מציון פונה לקהל של הבית היהודי בקמפיין תרומות.

"המטרה של מטורגטים היא שאפשר יהיה לחשוב על הפרסום הפוליטי דרך הקטגוריות של הקהלים, ולא דרך הטקסט של הפוסט של המודעה, כי הרבה מהסאבטקסט לא נמצא בטקסט עצמו, על אחת כמה וכמה היום שחלק גדול מהמודעות היום הן בכלל סרטונים", אומרת ד"ר בן-דוד.

עד כה, חודש בלבד מאז נפתח, מכיל העמוד מאות רבות של צילומי מסך. לדברי ד"ר בן-דוד עולים כבר כמה ממצאים מעניינים. "יש התחלה של תובנות לגבי גבולות הגזרה של הקהלים שמפלגות ופוליטיקאים לוטשים אליהם עיניים", אומרת ד"ר בן-דוד, "מימין, כולם לוטשים עיניים לקהל של נתניהו. העבודה פונה לקהלים של עצמה, או של ח"כ שלי יחימוביץ' או של יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי או של ח"כ איציק שמולי; אצל גנץ וחוסן לישראל יורים לכל הכיוונים, מטרגטים אוכלוסיות מאוד רחבות. רק אתמול ראינו שאת אותה מודעה הם הפנו גם לקטגוריית 'בידור', גם ל'שופרסל' וגם למתעניינים ב'קומיקאי' או ב'בחירות'; נתניהו והליכוד, בשונה מהמפלגות האחרות, מטרגטים עם דאטה שהם מכניסים לפייסבוק על המשתמשים ומבקשים או להגיע לקהל הזה או להגיע לקהל שדומה לו".

עוד תופעה שד"ר בן-דוד שמה לב אליה, הוא טירגוט מגדרי. "חברות כנסת מטרגטות נשים: ח"כ אורלי לוי אבקסיס עושה את זה וכך גם הרבה וח"כיות אחרות. הן גם מטרגטות קהלים של ח"כיות ממפלגות אחרות; לקהלים של השר משה כחלון וח"כ ציפי לבני מתייחסים כאל סוג של נדל"ן - קהל יעד שעכשיו כולם לוטשים אליו עיניים, כי הם אספו עוקבים שנים. ייתכן שהתפיסה שלהם הוא שללבני יש קהל מאופיין, שאפשר לכוון אליו מסרים פוליטיים כדי להזיזו לאן שרוצים. כמעט כל המפלגות מטרגטות את הקהל של ציפי לבני".

"בכל מקרה, אנו נבדוק כל הזמן אם יהיו שינויים בשיטות הטירגוט", אומרת ד"ר בן-דוד ומבטיחה - "שככל שנתקרב למועד הבחירות, כך יהיה יותר מעניין". 

עוד כתבות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בירידות שערים ● הדולר מזנק מול השקל בעקבות ההתחממות בדרום ● מיטב: הצריכה הפרטית עלתה והקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בחסר עמוק" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גורם ישראלי בכיר לניו יורק טיימס: היינו קרובים לעסקה, ההצהרות של נתניהו הקשיחו עמדות בחמאס

ישראל החלה הבוקר בפינוי אוכלוסייה אזרחית מאזור רפיח ●  3 לוחמים נפלו במטח שנורה אתמול מאזור רפיח לכרם שלום ● צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • כל העדכונים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?