על רקע ההסלמה בדרום: מבקר המדינה קובע שפיקוד העורף לא מוכן לתרחיש של פגיעת טילים בלב הערים

דו"ח מבקר המדינה קובע כי שיטות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף לא התעדכנו תקופה ארוכה, והן אינן מתאימות לחילוץ במקרה של פגיעת טילים ברבי-קומות ומגדלים שמאפיינים את הבנייה העכשווית בישראל • ההיערכות של גופי ההצלה נבדקה אל מול האיום שעימות צבאי עתידי יהיה מלווה בירי של אלפי טילים על העורף הישראלי

הבית שעליו נפל טיל במושב בעמק חפר הבוקר / צילום: כב״ה מחוז מרכז
הבית שעליו נפל טיל במושב בעמק חפר הבוקר / צילום: כב״ה מחוז מרכז

על רקע מטחי הטילים שנורו בשבועות האחרונים לעבר ישראל מרוצעת עזה, מותח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, ביקורת חריפה על המוכנות המבצעית של פיקוד העורף לתרחיש של פגיעת טילים ורקטות בלב הערים בישראל. בדוח מיוחד שהוא מפרסם הערב, מזהיר המבקר מפני ליקויים במוכנות המבצעית לתרחיש של פגיעה בגורדי שחקים ובבניינים רבי-קומות. המבקר קובע בדוח, כי הלימוד של טכניקות לחילוץ לכודים ונפגעים מתוך בניינים כאלה במצב חירום, לא הושלם ולא הוטמע על ידי הגורמים המוסמכים לכך.

לפי המבקר, רמת הכשירות המבצעית של גדודי החילוץ וההצלה במילואים נמוכה עד בינונית, באופן שמעורר חשש ליכולת המבצעית שלהם לחלץ ולהציל לכודים מאזורי הרס ובעיקר מאזורי הרס מורכבים, שבהם נפגעו רבי-קומות ומגדלים גבוהים.

במסגרת הדוח מתייחס המבקר לתנופת הבנייה האזרחית המודרנית שניכרת ברחבי הארץ - בנייה רוויית ברזל ובטון, בנייה שכוללת מעטפת זכוכית, תשתיות תת קרקעיות כמו חניונים ומנהור לרכבות ועוד - שמציבה אתגרים חדשים בתחומי החילוץ וההצלה במצבי חירום. בדוח נכתב כי אף שהמענה לחילוץ ממבנים גבוהים עומד על סדר היום של פיקוד העורף זה שנים רבות, הוא לא נמצא בהלימה מספקת אל מול האתגרים שבפניהם ניצבת מדינת ישראל.

עוד מתריע המבקר כי לפיקוד העורף אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות של בניינים ובכמה אתרים בו זמנית. זאת, בין השאר, נוכח האפשרות שהיחידה הארצית לחילוץ והצלה והגדודים הסדירים של הפיקוד יידרשו לחלק בעת חירום את זמנם בין מספר אתרי הרס מורכבים. המבקר מצא כי גדודי המילואים של הפיקוד אינם כשירים למשימות אלה, שכן לא תרגלו תכנים רלוונטיים של חילוץ מגובה.

לפי המבקר, מאז 2009 ועד למועד גמר הביקורת באפריל 2018, פיקוד העורף לא עדכן את השיטה שלפיה הוא פועל לחילוץ של לכודים מהריסות, שיטה שלא מתייחסת למתאר החילוץ ממבנים שמאופיינים בבנייה מודרנית ומגורדי שחקים. המבקר הגדיר את המצב כ"ליקוי מהותי".

הביקורת העלתה עוד כי אתרי ההרס הקבועים שבהם גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף מקיימים את האימונים השוטפים שלהם הפכו עם הזמן למוכרים עבור בעלי התפקידים, כך שאותם אימונים לא מהווים עבורם אתגר מקצועי וכשירותם המקצועית נפגעת.

עוד נמצא כי לפיקוד העורף אין מענה מלא להעמדת ציוד מכני הנדסי שישמש את גדודי החילוץ שלו בחירום בעת טיפול באתרי הרס מורכבים. בנוסף, המבקר מתריע כי לפיקוד העורף עומדים רק 8% ממספר האמבולנסים הדרושים לו בהתאם לפקודות. "עקב המחסור באמבולנסים בפיקוד העורף והמחסור במד"א בצוותים רפואיים שיפעילו אמבולנסים בעת חירום, לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס", נכתב בדוח המבקר.

ההיערכות של גופי ההצלה והחילוץ לאירועי חירום נבדקה בידי המבקר אל מול איום שעימות צבאי עתידי יהיה מלווה בירי של אלפי טילים על העורף הישראלי מצד מדינות ומצד ארגוני טרור במשך זמן ממושך, תוך פגיעה בנפש, במבנים ובתשתיות.

במסגרת הביקורת המבקר מצא כי ב-2016 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר לפיקוד העורף תרחיש ייחוס שלא כולל את מלוא המשמעויות הנדרשות ממנו כדי להיערך לתרחיש המלחמתי הצפוי.

הביקורת מצאה כי משנת 1992 לא נעשה ניתוח של היקף גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף בהתאם לתרחיש הייחוס ובשל כך לא ניתן לקבוע אם ההיקף הנוכחי של גדודים אלה גדול מההיקף הנדרש - או קטן ממנו.

על רקע ממצאים אלה, המבקר המליץ לצה"ל לנתח את הצרכים הדרושים לחילוץ ולהצלה ולבחון את התאמת כוחות פיקוד העורף לתרחיש הרלוונטי עוד במסגרת ההכנות לקראת התוכנית הרב שנתית הבאה של הצבא. הוא המליץ לפיקוד העורף ולשירותי הכבאות לפעול במשותף ובהקדם למיפוי המבנים הגבוהים ברחבי הארץ, ולהעמיד לכוחותיהם את היכולת לבצע פעולות חילוץ ממבנים אלה בהתאם לצורך. 

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי. אשר לממצאים בנושא מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום, נדגיש כי האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום הם רבים ומגוונים. פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדר העדיפויות כפי שנקבעים ע"י צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון.

"נוסיף כי מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום. אשר לתרחיש הייחוס-סוגיית התרחיש נדונה בין הפיקוד לגורמים העוסקים בנושא מזה זמן רב. התרחיש נמצא בתהליך עדכון בו באות לידי ביטוי הערות פיקוד העורף כפי ששוקפו בממצאי הביקורת.

"אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים-ממצאי הביקורת נכונים אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסיה בשעת הצורך. זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים.

"בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן מספר פעמים לרבות בחודשים האחרונים. בנוסף, ההערות באשר לעדכון תורת החילוץ- טופלו. בימים אלו, מצוי פיקוד העורף בתהליכי ההתאמה ועדכון של ככל התוכניות האופרטיביות. הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים. במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא.

"מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים. להרחבת התמונה נסביר כי האמצעים המוקצים לפיקוד העורף ולשאר הגופים בצה״ל, מסווגים לשלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה. כך, במצב מלחמה, צה״ל מסתמך על אמצעים מהמשק האזרחי, נוסף על האמצעים הקיימים בשורות הצבא.

"לאחרונה הוסדר מול מד״א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד״א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים. יש לציין כי צה״ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה״ל רכש אמבולנסים נוספים ממד״א אשר יחולקו לאחר השבחתם.

"אשר להספקת ציוד מכני הנדסי לפיקוד העורף, בנושא זה מתבצעת עבודת מטה בשיתוף מספר גופים בצה"ל. כמו כן, נמצאה התאמה מלאה בין תוכנית הניוד של פיקוד העורף לבין זו של המטה הכללי. המענה בכלי הרכב הקלים עומד על כ-70% במצב חירום ועל 100% בזמן מלחמה. פיקוד העורף ימשיך בעשייה מתמדת על מנת לעמוד במשימתו - הגנה על עורף מדינת ישראל - בכל עת שיידרש לכך".