אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר
בנק מזרחי טפחות סגר את סאגת החקירה שלו בארה"ב במחיר של 917 מיליון שקל (כולל הוצאות משפטיות), אולם נראה כי כעת הוא מתחיל להתמודד עם תוצרי הלוואי בישראל. אתמול הורתה לבנק המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, להקים ועדה בלתי תלויה לבדיקת ההסדר בארה"ב. הוועדה, שבראשה יעמוד שופט בדימוס, תפרסם את מסקנותיה תוך חמישה חודשים.
"הוועדה תבחן את התהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו את העבירות שתוארו בהסדר, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון. הוועדה תקבע מסקנות והמלצות כלליות ואישיות, ככל שנדרש, לרבות בהתייחס להטבות שכר לנושאי המשרה", כך עולה מלשון ההודעה היום.
במילים פשוטות, הבנק יקים ועדה שתבדוק האם בדומה ללאומי, בכירי בבנק יצטרכו להחזיר בונוסים (בלאומי הגיעו החזרי הבונוסים לסך של כ-5 מיליון שקל). בנוסף תבדוק הוועדה האם יש לנקוט בסנקציות אישיות כלפי נושאי משרה, בהם למשל מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר, שכיהן כיו"ר מזרחי שוויץ בתקופה הרלוונטית.
לפי הערכות, במזרחי טפחות התכוונו להקים בכל מקרה ועדה שכזו, על מנת להתמודד עם התביעה הנגזרת שהוגשה נגד הבנק בשל חקירה זו. עוד נציין כי בעוד במקרה של בנק לאומי ביצע בנק ישראל בדיקה משל עצמו בנושא התנהלות הבנק, ופרסם את דוח הבדיקה שלו בנושא. הפעם נראה כי בר מסתפקת בכך שמזרחי טפחות יקים בעצמו ועדה בלתי תלויה לחקירת הנושא.
יו"ר הבנק, משה וידמן, התייחס היום לשאלת אחריות הבכירים לעבירות שביצעו עובדים בבנק במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדוחות לשנת 2018 ואמר כי "החקירה האמריקאית לא העלתה ממצאים על כך שההנהלה ידעה על אותם המעשים. באשר לשאלת אחריות המנהלים, זה יהיה אחד הדברים שהוועדה תבדוק. יחד עם זאת, אם בארגון כה גדול שלושה עובדים זוטרים מתנהלים בניגוד לנהלים, זה דבר שלא תמיד אפשר לדעת אותו".
לפני כשבועיים הגיע הבנק להסדר מול הרשויות בארה"ב בנוגע לחקירה לגבי סיוע של עובדי הבנק ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס. הבנק סיים את החקירה עם קנס בגובה של 195 מיליון דולר (40% פחות מהדרישה המקורית של הרשויות). רוב הסכום כבר הופרש בשנים האחרונות (בעיקר ברבעון השני של 2018). הבנק הפריש עוד 121 מיליון שקל בגין החקירה ברבעון הרביעי, מה שהוביל לתוצאות חלשות ברבעון זה ולרווח של 202 מיליון שקל בלבד. בנוסף דוחות הבנק חושפים כי העלות המשפטית של הבנק בגין החקירה הגיעה לסכום גבוה מאד של 186 מיליון שקל (הוצאות שהופרשו לאורך חמש השנים האחרונות). מדובר בתשלומים לעורכי הדין וכן למשרד KPMG. על אף שמדובר בסכום מאד גבוה, הוא נראה נמוך לעומת ההוצאות המשפטיות בבנק הפועלים, שכבר האמירו לסכום של כ-800 מיליון שקל.
האשראי במגזר העסקי צמח ב-12%
על אף ההפרשות הכבדות בגין החקירה האמריקאית, הצליח הבנק להגיע לרווח נאה של 1.2 מיליארד שקל, ירידה של 10% לעומת רווחי 2017. מלבד סוגיית החקירה העיבו על הבנק גם הוצאות בגובה של 94 מיליון שקל בעקבות הגעה להסכם עם ועד העובדים בגין תנאי שכר היסטוריים.
אולם אם מסתכלים על הפעילות העסקית השוטפת של הבנק, הרי ששנת 2018 התאפיינה בצמיחה חדה באשראי ובנתחי שוק. למעשה, על אף שהבנק חזר לעמוד ביעדי הלימות ההון, וסיים עם החקירה בארה"ב, הוא לא ממהר לחזור לחלק דיבידנד, שכן הוא מעדיף עדיין להתמקד בצמיחה. יחד עם זאת מציינים בבנק כי במהלך שנת 2019 יחזרו למדיניות חלוקת דיבידנד.
מזרחי טפחות מזוהה אמנם עם תחום המשכנתאות, שעדיין מהווה את חלק הארי מתיק האשראי שלו, אולם נראה כי הבנק מתמקד בהגדלת האשראי העסקי. סך האשראי של הבנק במגזר העסקי צמח בשנת 2018 ב-12% ל-43.1 מיליארד שקל. הצמיחה בלטה בעיקר באשראי לעסקים קטנים, שעלה בכ-13.5% לקרוב ל-19 מיליארד שקל.
בניגוד לשאר הבנקים, מזרחי טפחות ממשיך במגמת ההתרחבות המתבטאת הן בפתיחת סניפים והן בגיוס עובדים - מספר העובדים בבנק צמח אשתקד ב-84. ולמרות זאת יחס היעילות של הבנק מוסיף להיות טוב ולעמוד על 63.6%, כאשר בנטרול הוצאות החקירה הוא אף היה מגיע ל-57.2%. "התייעלות היא אירוע חד פעמי. אנו מאמינים ביעילות לאורך זמן, ולמרות שאנחנו מתרחבים בסניפים ובכמות העובדים אנו רק משפרים כל הזמן את היעילות", אמר פרשר.
פרשר, שעלות שכרו הגיעה אשתקד לכ-3.5 מיליון שקל, התייחס בדבריו גם להשפעת חוק שכר הבכירים על המערכת הפיננסית: "חוק שכר הבכירים אינו טוב, יש בו חוליים, וטוב היה לולא חוקק", אמר והוסיף כי "להערכתי הדור הבא שינהל את הבנקים יתדרדר לבינוניות, והדבר האחרון שהיינו רוצים זה שהאנשים שמנהלים את כספינו יהיו בינוניים". פרשר גם התייחס לשאלה האם בכוונתו להישאר בתפקידו ואמר: "מבחינתי השכר לא קובע הכל. אני מאד נהנה ממה שאני עושה בבנק, ולכן אני בינתיים פה".