גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משטראוס ועד גוגל: במגזר העסקי מוותרים על הממשלה ונערכים יחד לשינויים בשוק העבודה

לחברות ענק מארה"ב ומישראל נמאס לחכות שהממשלה תנקוט צעדים כדי להיערך לשינויים הטכנולוגיים שמזעזעים את שוק העבודה ● ביום רביעי האחרון התכנסו בבית יהושע נציגים של גוגל, אינטל, שטראוס, טבע ועוד והשיקו את Outsight - שיתוף-פעולה ל-6 חודשים - שבסופו תצא תוכנית לשילוב צעירים בשוק העבודה הדינמי ● ישראל 2048

מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי, ומנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ארה"ב, עודד רוז / צילום זהר שפירא
מנכ"ל אינטל ישראל יניב גרטי, ומנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ארה"ב, עודד רוז / צילום זהר שפירא

ביום רביעי האחרון התכנסו בבית יהושע קרוב ל-150 איש, נציגים של כ-15 חברות אמריקאיות וישראליות שפועלות בישראל. החיבור בין החברות הוא לא טריוויאלי - היו שם נציגים של גוגל, אינטל, אמדוקס ישראל, סיסקו, טבע, שטראוס, סיטי בנק, תעשייה אווירית ועוד. מה שאיגד את החברות האלו זאת יוזמה חדשה במגזר העסקי להיערכות לשוק העבודה העתידי - שכולל החדרת טכנולוגיות חדשות ויותר תהליכי אוטומציה, לצד היעלמות מקצועות מסורתיים או שינויים משמעותיים באופיים. החברות הללו, בהובלה של לשכת המסחר ישראל-אמריקה, עומדות לגבש תוכנית היערכות, שהם מקווים כי תיושם בישראל, ואף תהווה השראה ליוזמות דומות במדינות אחרות.

יום העיון בשבוע שעבר עסק בסוגיות שונות הקשורות לשוק העבודה, והוא היה גם אירוע ההשקה של התוכנית, שתימשך חצי שנה. בתום התקופה, יגובשו המלצות ותוכנית עבודה סדורה. התהליך יכלול חודש-חודשיים של הבנת הבעיות והאתגרים, ועוד כארבעה חודשים של גיבוש המלצות במגוון תחומים: הכשרה, חינוך וטכנולוגיה, וכן פיתוח של מוצרים, טכנולוגיות ומתודות שעשויים לסייע בהתמודדות עם האתגרים.

כל חברה שלחה 10-15 נציגים, שאוגדו במספר קבוצות חשיבה. לפי הערכות של היוזמים, כל אחד מהעובדים ישקיע כ-20-30 שעות בחודש לטובת העניין. לנציגי החברות יצטרפו גם נציגים של משרד העבודה, משרד החינוך והג’וינט.

לשכת מסחר ישראל-אמריקה היא גוף וולנטרי שעוסק בקידום המסחר בין שתי המדינות. הלשכה כוללת 250 חברות ישראליות ואמריקאיות, שלפי הלשכה, אחראיות לכשליש מהכלכלה הישראלית במונחי תוצר. החברות נהנות מהקשרים של הלשכה ומסיוע מקצועי, והלשכה מקדמת גם נושאים הקשורים לרגולציה בתחומים שונים כדי להגביר את הסחר. מנכ"ל הלשכה הוא עודד רוז, מי שהיה בעבר מנכ"ל פלואו תעשיות לייצור ציוד כבד.

"לפני כשנה הקמנו פורום אחריות תאגידית כדי להרחיב את המודעות והעשייה בתחום הזה, בין השאר מסיבות עסקיות לגמרי", מספר רוז, "אנחנו סוג של גשר בין העסקים בישראל ובארה"ב.

"כשיצרנו את הפורום, גילינו שהתעסוקה העתידית זה נושא שמעסיק את כל החברות. הן מרגישות מחויבות גם בגלל ההשפעה שלהן על העולמות האלו - למשל רכבים אוטונומיים יהפכו את שוטרי התנועה ללא רלוונטיים - וגם כי הן מרגישות אחריות לעובדים ומשפחותיהם, לספקים וללקוחות. ביחד יש סיכוי שנוכל לייצר סדרה של פתרונות, שאפשר יהיה גם לאמץ אצלנו וגם לשלב בהם גופים ציבוריים".

לפי מה שקבעו החברות, הפתרונות צריכים להיות ממוקדים בפיתוח המיומנויות והיכולות הנדרשות מקהל היעד להצלחה בשוק העבודה העתידי; להציע פוטנציאל השפעה על לפחות חצי מיליון אנשים בשלוש השנים הקרובות; להתייחס לאתגרים בעשר השנים קרובות, כולל התפתחויות טכנולוגיות, שינויים חברתיים ועוד; להיות ניתנים ליישום על ידי חלק או כל השותפים בתהליך; ולהציע החזר על ההשקעה של פי עשרה בתוך שלוש שנים (במונחי תרומה למשק הישראלי).

כשמחשבים יחליפו את העובדים

"החשש מאוטומציה מתחלף באופטימיות"

שוק העבודה העתידי מעסיק רבים בעולם: מדינות, חוקרים, עסקים, אנשים פרטיים ועוד. התפתחות הטכנולוגיה ותהליכי אוטומציה עלולים, לפי אזהרות של חוקרים, להביא לאובדן של משרות רבות. במקינזי העריכו כי 15% משעות העבודה בעולם יוחלפו בתהליכי אוטומציה עד שנת 2030, ובמדינות מפותחות אף מדובר בשיעור גבוה יותר - כ-23% משעות העבודה. לפי מחקר של ה-OECD מהשנה האחרונה, 14% מהמשרות בעולם נמצאות בסיכון של מעל 70% להיעלם; שליש מהמשרות נמצאות בסיכון של 50%-70% להיעלם או להשתנות באופן משמעותי.

גישה אחרת עוסקת פחות בהיעלמות של משרות, ויותר בשינויים שמתרחשים במקצועות עצמם, למשל מוסכניקים, טכנאים ואנשי שירות לקוחות. בדיקה של מקינזי העלתה כי מאז שנת 2002 נרשמה ירידה בחלקן של המשרות הדורשות מיומנות טכנולוגית נמוכה, כמו טבחים, פועלי בניין ועובדי קו ייצור במפעלים - מ-56% מהמשרות ל-30%. מנגד, היה גידול בשיעור המשרות הדורשות מיומנות טכנולוגית גבוהה - מ-5% ל-23%.

"כשמסתכלים על המהפכות שמתרחשות היום, רבות מהן קשורות לחיבור בין כמויות הדאטה לאוטומציה שלהן. יש הזדמנות לדחוף יותר אנשים קדימה בהיבט של חדשנות. אפשר להסתכל על זה בהיבט של 40% יאבדו את העבודה שלהם, אבל אפשר להסתכל גם הפוך - אנחנו נגרום לאנשים למצות טוב יותר את היכולות שלהם, וכך לתרום יותר לאנושות", אומר יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל.

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, שמשתתפת גם כן ביוזמה, מספר כי בחברה עושים הרבה מחקרים בנושא. אחד מהם העלה כי הכנסת אוטומציה מחוללת שינוי בתוך הארגון - 51% אמרו שבינה מלאכותית תפנה להם יותר זמן למשימות איכות, 31% אמרו שזה יוסיף להם זמן ליצירתיות, ו-30% אמרו שזה יגדיל את שביעות הרצון בעבודה. "החשש מאוטומציה מתחלף באופטימיות גדולה, שיווצרו משרות חדשות. אנחנו לא חוששים שהרובוטים יחליפו אותנו, אלא שיהיה צורך בטאלנט אחר. אותי מטריד איך ייראה עולם התעסוקה במקצועות הטכנולוגיה. נוצרים מקצועות וצריך לחשוב איך מכשירים את האנשים. פרקי הזמן שהידע של העובד נשאר רלוונטי ירדו, צריך כל הזמן להשתנות", אומר שגיא.

משרדי הממשלה מצטרפים, לא מובילים

המדינה נערכת לשוק העבודה העתידי בעיקר באמצעות ועדת תעסוקה 2030 שהקים משרד העבודה ושבראשה עמד פרופ' צביקה אקשטיין. הוועדה הגישה את המלצותיה לפני מספר חודשים, אך קיימים חילוקי דעות לגבי התקציבים שיוקצו לצורך יישום המלצותיה. כמו כן, הוועדה עוסקת רק בצעדים שהם בסמכויות של משרד העבודה. לעומת זאת, התוכנית הנוכחית נשלטת ברובה על-ידי המגזר העסקי.

"אנחנו אומרים - בואו נשלב כוחות וננסה ביחד. זה אתגר בינלאומי, אפילו לא לאומי. אם לא נעבוד ביחד, התעשייה והממשלה, יהיה מאוד קשה להתמודד עם האתגר. אבל בתעשייה הבינו שאנחנו אחראים, כי אנחנו מפתחים ת הטכנולוגיה - ואנחנו אלה שצריכים להוביל", אומר רוז.

שי לוי, מנהל אמדוקס ישראל, מוסיף כי "לא תמיד צריך לחכות שהממשלה תפתור את הבעיות. אנחנו מתמודדים עם זה, וכשיהיו פתרונות, אנחנו מאמינים שהממשלה תאמץ אותם. אנחנו חושבים שיהיה דיאלוג מפרה". גרטי מצידו מוסיף כי "אני לא חושב שיש פה מסע שהוא רק של המגזר העסקי. זאת לא המטרה שלנו. העובדה שיש פה היענות גם ממשרד העבודה וגם ממשרד החינוך זאת נקודת התחלה מצוינת".

קהל היעד: צעירים עד גיל 25

העובדה כי חלק גדול מהחברות מגיעות מעולם הטכנולוגיה, לצד חלק מדברי המרואיינים, מעלה חשש כי המטרה של החברות היא לדאוג למחסור בעובדים בהייטק בלבד.
בישראל יש מחסור במתכנתים, ולפי רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל, יש כיום כ-15 אלף משרות פתוחות בהייטק. למרות זאת, בוגרי מכללות לא מוצאים עבודה. בתעשייה קיים חשש כי המחסור יחמיר וייפגע בחוסנה, וכך בכלכלה הישראלית כולה.

"אפילו הפער בין האוניברסיטה לשוק העבודה הוא מאוד גדול. אם אנחנו לא מצליחים להכשיר את העובדים לאורך תקופת התעסוקה, הם פשוט לא מצליחים אצלנו. החלטנו בפרויקט להתמקד בגילאים צעירים - תיכון עד 25, כדי לוודא שההכשרה הפורמלית שהמדינה נותנת היא מתאימה. אנחנו רוצים לוודא שתקופת ההתאמה בשוק העבודה תהיה קצרה יותר", אומר לוי מאמדוקס, שמציין כי הם בדקו גם מה ההבדל בצרכים ובהגדרת הבעיה אם מגדילים את קבוצת הגיל ל-40. "גם הם מרגישים שהם לא מעודכנים. להערכתנו, הכלים שנפתח יתאימו גם לקבוצות גיל יותר מבוגרות".

"אנחנו נדבר על עולם התעסוקה הישראלי כולו", אומר שגיא. "ואולם מכיוון שתעשיית ההייטק כל כך חשובה בישראל, צריך לוודא שהתלמידים יהיו מתאימים לעבוד בה. כ-70% מהמקצועות העתידיים של התלמידים בביה"ס עדיין לא קיימים. נושא התעסוקה העתידית רלוונטי להרבה מאוד מקצועות, אך בעולם הטכנולוגי קצב השינוי הוא הרבה יותר גדול. השינוי בתעשייה המסורתית לוקח עשר שנים, אבל בחברות הטכנולוגיה הוא לוקח שנתיים-שלוש. לכן אנחנו צריכים לוודא שיש לנו עובדים עם כישורים מתאימים", הוא מוסיף. 

עוד כתבות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

שי דורון

הישראלית הראשונה ב־WNBA שעברה להון-סיכון: "בסוף אלה החלטות מהירות תחת לחץ, בדיוק כמו בספורט"

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי