מועצת העיתונות - כלב השמירה שעדיין בועט

בעידן שבו מתחדדת השאלה מי הוא "עיתונאי", גוברת חשיבותו של ארגון שדואג לאתיקה בתקשורת

עיתונות / צילום: Shutterstock
עיתונות / צילום: Shutterstock

קראתי בעניין רב את הכתבה "כלב השמירה הופקר: לאן נעלמה הביקורת על התקשורת?" (ענת ביין-לובוביץ', "גלובס", 3.5.19) ולא מצאתי אזכור במילה אחת של מועצת העיתונות ופעילותה, השואבת בין היתר מידע מפניות ותלונות הציבור.

בעוד שמדורי הברנז'ה ז"ל היו, בין היתר, גם זירת חיסול חשבונות הדדי, רכילות והעברת מידע בנוסח מי סיים את עבודתו ולמה ומי מתחיל אותה והיכן - אין במועצת העיתונות קליקה שמחפשת מישהו או מבקשת לרומם אחר.

חברות במועצה אינה סולם קידום ואינה כלי לחיסול חשבונות.

זכיתי להתנדב בשורותיה של המועצה מעל 20 שנה כנציג אגודת העיתונאים בירושלים וראיתי מקרוב את הרצון האמיתי בקרב עיתונאיות ועיתונאים מכל גווני הקשת לבחון האם הייתה או לא הייתה עבירה על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

ואכן בעיניי, השמירה על כל סעיף בתקנון הזה, היכולת להגיש תלונה נגד מי שנראה כפוגע באתיקה העיתונאית, ההליך המסודר והמוקפד של ברור התלונה - כל אלה הם כלב שמירה שאינו נופל ממדורי הברנז'ה לדורותיהם.

בעידן הניו-מדיה, הציוצים והפוסטים, התחדדה עוד יותר השאלה מי הוא עיתונאי. והתשובה של המועצה הייתה ברורה: עיתונאי הוא מי שרואה את עצמו מחויב לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

כן, יש חשיבות רבה ללימודי תקשורת באקדמיה. יש חשיבות להתמחות מעשית בכתיבה עיתונאית. אך אלה שעיתונות הייתה ונותרה מקצוע בחירתם, יודעים לזהות מיד מי שכותב ואינו טורח לקבל תגובה. מי שמדווח בלי להצליב מידע או אינו רואה לנגד עיניו את תוצאות הדיווח על האדם שתיאר.

דוקא בעידן הניו-מדיה והיכולת של כל אזרח לדווח מיד ובזווית הנראית לו - גבר הצורך בעיתונאי מקצועי, שמבין את החובה לדווח את תמונת המצב כולה אם הוא אכן בשליחות של דיווח ולא הבעת דעה.

אכן, ניתן תמיד לטשטש את הקו המפריד בין דעות, עובדות, רכילות, פייק ניוז, השמצה. אך יש למי שמוצא את עצמו נפגע כתובת - צוות בתי הדין לאתיקה של המועצה בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר.

החלטות בית הדין של המועצה עדיין מזיזות למי שמוצא את עצמו נילון, והתלונה נמצאת מוצדקת. לו, לקידומו, לעורכיו.

בחודשים האחרונים הלכה והתרחבה בשורות המועצה נוכחותם של כותבים ומדווחים ברשת שהצטרפו, ובהם גם מדווחים מן הדור הצעיר. צוות שהמאחד אותו הוא אכפתיות לעתיד המקצוע הקרוי "עיתונות".

באותה נשימה - אכפתיות לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית וליכולת העיתונות החופשית להצביע לא רק על פגמי אתיקה עיתונאית - גם על אלה המבקשים לסתום את פיה של התקשורת - או לפחות לאלפה ולעשותה צייתנית. 

הכותב הוא חבר נשיאות מועצת העיתונות ויו"ר צוות התגובות שלה. רשימה זאת נכתבה כדעה אישית ולא כתגובת המועצה.