ביהמ"ש: רשימת בעלי הקרקעות בגוש הגדול של שדה דב תיחשף

זה יותר מ-40 שנה שהרשימה נשמרה חסויה • על הפרק מונחת בנייה של אלפי יחידות דיור במקום השדה הקיים שממנו ממריאות עיקר הטיסות לאילת כיום • טרם נקבע מועד לפרסום הרשימה

תוכנית שדה דב / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל
תוכנית שדה דב / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל

רשימת כ-2,000 בעלי קרקעות, המוכרת כ"אנשי הגוש הגדול" (בעלי הקרקעות בשטח שדה דב בתל-אביב), תיחשף - כך לפי המלצה שניתנה היום (א') בבית משפט המחוזי בתל-אביב.

הסיפור החל בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום, שעליה ערערו נאמני הגוש הגדול. היום המליץ הרכב השופטים (שנלר, ורדי ורביד) למנהלי הגוש הגדול לחזור בהם מהערעור ולחשוף את זהות בעלי הקרקעות בגוש הגדול - אחרי יותר מ-40 שנה שהרשימה נשמרה חסויה.

המבקשים ביקשו מבית המשפט תקופת היערכות שבין 90-120 ימים - מה שנשמע תמוה למדי, היות שרשימה כזו קיימת בוודאי בנמצא, מה גם שבחלוף פחות מ-100 ימים יגיע מועד סגירת שדה התעופה - המועד הקבוע כיום: 1.7.19 - ומה גם שבפרק זמן כזה הרשימה עשויה לעבור שינויים, גם אם הם טכניים.

כך או כך, בקרב מי שמנהל מאבק נגד סגירת שדה דב יש הטוענים כי הרשימה הזו תפצח סוד, אפילו נטען שהיא בבחינת "תיבת פנדורה" שתסביר "איך ייתכן שרוב השרים וחברי הכנסת נלחמים להשאיר את השדה על פעילותו האזרחית, בשעה שמופעל לחץ על ראש הממשלה (שמכהן כשר הביטחון) לסגור את השדה האזרחי ב-1 ביולי הקרוב יחד עם סגירת השדה הצבאי". גם מספר בעלי הנכסים לא ברור, והוא ייחשף.

נזכיר כי לרעת מי שנלחם לטובת השארת השדה על המשמעות התיירותית התעופתית והאזרחית לתושבי העיר אילת, ניצב פסק דין של בית המשפט העליון שקיבל את התאריך 1 ביולי 2019 כמועד סגירה. 

על הפרק מונחת בנייה של אלפי יחידות דיור במקום השדה הקיים שממנו ממריאות עיקר הטיסות לאילת כיום. עד כה נטען כי חשיפת השמות תהיה בבחינת פגיעה בפרטיות. עו"ד אליהו מינקוביץ' טען בדיון היום כי ייתכן שחלק מבעלי הזכויות בגוש הגדול אינם מעוניינים שמידע אודות בעלותם בקרקע יהיה חשוף לציבור, ואילו הדבר יתגלה, הם יעדיפו למכור את הקרקע.

בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי מנהלי הגוש הגדול מנהלים את פנקס הזכויות כתחליף לטאבו, ועל כן הוא צריך להיות פתוח לציבור ולכלול גם את שמות בעלי הזכויות, כפי שקיים בטאבו. השופט שנלר שב ושאל ממה מפחדים נאמני אנשי הגוש בהסתרת מידע. עו"ד מינקוביץ' שב והדגיש את עניין הפרטיות וציין גם את הסוגיה המיסויית והזכות להסתרת המידע. "כל בן אדם שיש לו קרקע במדינת ישראל הוא חשוף. זכות הציבור לדעת מי נגד מי", אומר גורם אחר.

ההליך החל בעקבות סכסוך בין המנהלים. בפרוטוקול מצוין עו"ד משה ליפקה, שאומר שהוא אחד מחמשת המנהלים, "אני ניסיתי שנים לקבל את הרשימה ולא הצלחתי... אין סיבה בעולם להסתיר את הרשימה, היא לא סודית". אל העתירה שהוגשה לחשיפת השמות הצטרפה עיריית אילת.

עוד נידונה בקשה לקבל את הפירוט לרבות עסקאות היסטוריות, נושא זה עדיין לא ברור - נאמני הגוש הגדול מתנגדים לעניין זה. בדומה לקנייה של טאבה היסטורית שלמעשה חושפת גלגולי כל נכס, קמה התנגדות לחשיפה של המצב כפי שהוא היום.

בשלב הבא תתקבל החלטה על מועד פרסום הרשימה.