עולם הרפואה קרוב היום מתמיד לנקודת מפנה. חוקרים כבר מדפיסים איברים, אינטליגנציה מלאכותית תהפוך לחלק אינטגרלי בטיפול וסוגים חדשים של תרופות יסייעו ברפואה של מחלות מסכנות חיים. במקביל לשיפור איכות החיים של מטופלים והתארכות תוחלת החיים של בני אדם, פריצות הדרך האלו ישנו גם את מקצועות הרפואה. האם עדיין נזדקק לרופא משפחה אם צמיד יד ינטר את הגוף שלנו בכל רגע נתון ויאותת במקרה של מחלה?
בזמן שכמה מהמקצועות עשויים להיעלם, מקצועות אחרים יצטרכו להסתגל ולהתפתח, ובעיקר לפתח מערכת יחסים סימביוזית עם הטכנולוגיות המשנות את עולם הרפואה. בין המקצועות הללו אנחנו מציגים כאן שישה בולטים במיוחד. כבר היום רואים ניצנים שלהם, ובעתיד הם רק ילכו ויתפתחו.
מהנדסי ננו-רפואה: דמיינו עולם בלי כימותרפיה
ננו-רפואה עשויה לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על טיפול במחלות. היום פיתוחים של ננו-טכנולוגיה לרפואה משמשים לאבחון מחלות, לייצור התקנים זעירים המוליכים תרופות לתוך הגוף ולייצור חיישנים, אך העתיד מבטיח יישומים רבים נוספים.
בהנדסת ננו-רפואה מבצעים מניפולציות על חלקיקים זעירים במיוחד (1-1000 ננומטר) לשימושים רפואיים, בעיקר לצורך יצירת סוגים חדשים של תרופות. כבר היום יש תרופות מבוססות ננוטכנולוגיה שמשמשות לטיפול בסרטן, אך התחום הזה צפוי להתרחב ולהפוך ליעיל יותר. דמיינו עולם שאין בו צורך בכימותרפיה.
שוק הננו-רפואה שווה היום מאות מיליארדי דולרים והוא רק מתחיל לממש את הפוטנציאל שלו. ב-2016 העריכה חברת המחקר Allied Market Research את שווי השוק ב-111.9 מיליארד דולר, ולפי הצפי שלה, עד סוף 2023 הוא יזנק ל-261 מיליארד דולר.
המהנדסים החוקרים את התחום ובונים את ההתקנים הזעירים, המורכבים מחומרים סינתטיים וביולוגיים, נדרשים לתואר בהנדסת ננו-חומרים, אבל גם להשכלה בתחום המדעים המדוייקים, כמו רפואה, ביולוגיה או כימיה. כדי לבנות התקן שיהיה מסוגל לעבור את המסע עד היעד שלו, נחוצה הבנה עמוקה של גוף האדם ושל התהליכים הביולוגיים שקורים בו. בישראל ניתן למצוא תוכניות לימודים במסלולים ישירים עד דוקטורט המשלבים בין לימודי ננו-טכנולוגיה ולימודי כימיה או מדעי התרופות.
מנהלי מחלה: אנשי סיעוד עם כישורים של עובדים סוציאליים
לנתח או לא לנתח? לקחת כדורים או לא לקחת כדורים? בעידן הנוכחי, מטופלים נדרשים לקבל החלטות הנוגעות לטיפול שלהם יחד עם רופאיהם, ולא תמיד יש להם הכלים לעשות זאת. תוסיפו לזה את הביורוקרטיה של מערכת הבריאות ואת חוסר הוודאות הנלווה למחלות סבוכות, וקיבלתם עוד סיבות לבריאות רופפת.
מנהל מחלה, תפקיד חדש יחסית בעולם הרפואה, אמור להקל את המסע אל ההחלמה ולגשר על פערי הידע והביורוקרטיה בין המטופל לגורמים השונים במערכת. היום, השירות הזה מוצע לחולים במחלות קשות בעיקר במסגרת ביטוחי בריאות פרטיים, אבל בעתיד הוא צפוי להפוך שכיח יותר ולחלק אינטגרלי מהטיפול.
מנהל מחלה אינו מציע טיפול רפואי או אבחון בעצמו, אבל הוא מפקח על תוכניות הטיפול של החולה ומוודא שהרופאים עושים את עבודתם כראוי. הוא מכיר את מערכת הרפואית על בוריה, ומאחר שהוא מטפל במספר מצומצם של חולים, הוא גם מכיר את מצבו הרפואי של כל אחד מהם ויכול לייעץ ולעזור להם לקבל החלטות ברגעים קשים.
הביטוחים הפרטיים בישראל מציעים כיום בעיקר רופאים כמנהלי מחלה, אך ברחבי העולם מדובר בתפקיד שלרוב מבוצע על ידי אחים ואחיות. בנוסף, לצד הידע הרפואי נדרשות מהם מיומנויות של עובדים סוציאלים, כמו יכולת הקשבה וליווי נפשי, וכושר ארגון. בארה"ב יש תוכניות הכשרה ייעודית לתפקיד.
מנתחים מרחוק: גישה גם לחיילים בשדה הקרב
בעתיד יד אנוש לא תיקח חלק ממשי בהשתלת לב מודפס לחולה או בביצוע ניתוחים מורכבים אחרים, אלא תהיה זו זרוע רובוטית שתבצע את הפרוצדורות העדינות, תחת פיקוח של עין אנושית מרחוק.
ניתוח באמצעות רובוט הוא פרקטיקה זמינה למדי כבר היום. מערכות רובוטיות כמו "דה וינצ'י" מבצעות מדי יום ניתוחים זעיר פולשניים המחייבים דיוק מרבי. הרובוט מופעל על ידי רופא, שהוכשר לשם כך במיוחד, נמצא בקרבת מקום ומפקח על התהליך בעזרת מצלמות.
במקביל, יש כבר רופאים שמתפעלים את המערכות האלה ממרחק רב. הניתוח הטרנס-אטלנטי הראשון בוצע ב-2001: רופאים בניו יורק ניתחו חולה בצרפת בעזרת מערכת רובוטית. עם זאת, עדיין יש מקום לשיפור במצלמות של המערכת, בצמצום השיהויי בשידור בין מיקום הרופא למיקום הניתוח ובשליטה עצמה. בנוסף, כיום עדיין יש צורך ברופאים במקום הניתוח במקרה של ניתוק קשר.
ככל שהטכנולוגיה תתפתח ותתקדם, הפעלה מרחוק תהפוך לנורמה. אפילו גופים ממשלתיים כבר לוקחים חלק בתהליך הפיתוח. משרד ההגנה האמריקאי, למשל, מפתח בשנים האחרונות מערכת שתאפשר לרופאים לנתח חיילים שנמצאים בשדה הקרב (Trauma Pod). הצפי הוא שהמערכת תיכנס לשימוש עד 2025.
ההתפתחות הזאת תדרוש ממנתחים לאמץ כישורים נוספים כמו שליטה במכונות והבנה טכנולוגית. שני הפרמטרים האלה יהיו משמעותיים לא רק לטיפול עצמו, אלא גם לאפשרויות הקידום והפרנסה של הרופאים.
לא רק תהליך הניתוח ישתנה בעתיד, אלא גם ההכנה אליו. כבר היום יש כמה בתי חולים שמשתמשים במציאות מדומה כדי להתכונן לניתוחים מסובכים, ובמקביל יותר ויותר אוניברסיטאות משתמשות בטכנולוגיה הזאת כדי להכשיר תלמידי רפואה. צילומי CT או MRI אמנם מראים את המוח, אבל בעזרת מציאות מדומה אפשר לראות אותו בתלת-ממד. בעתיד יידרשו יותר ויותר אנשים שיודעים לתכנן מערכות מציאות מדומה או רבודה לשימושים רפואיים. עם זאת, לא מדובר במקצוע שידרוש רופאים, אלא בעיקר מהנדסי תוכנה ומתכנתים.
מדפיסי איברים: שוק של 4 מיליארד דולר מחכה למהנדסי ביוטכנולוגיה
הדפסת איברים במדפסות תלת-ממד היא כנראה אחת הבשורות הגדולות של המאה ה-21. היום מדפיסים בעיקר רקמות למחקרים ולניסויים, תותבים מיוחדים, אביזרים לטיפולי שיניים או שתלי עצמות כמו לסתות, אך השמים הם הגבול, והיום שבו נוכל להדפיס איברים ולהשתיל אותם בחולים נראה לא כל כך רחוק.
רק באפריל האחרון נעשתה קפיצת דרך, כשחוקרים מאוניברסיטת תל אביב - הדוקטורנט נדב נור וד"ר אסף שפירא ממעבדתו של פרופ' טל דביר - הצליחו להדגים הדפסה של לב חי. לפי הערכות של פרופ' דביר, יחלוף לפחות עשור עד שיהיו מדפסות תלת-ממד בבתי החולים.
שווי שוק הדפסות תלת-ממד של חומרים ביולוגיים (Bioprinting) צפוי לעמוד על 4.1 מיליארד דולר עד 2026, לפי הערכות חברת הייעוץ האמריקאית Grand View Research. בשנה שעברה, לפי אותה חברה, עמד שווי השוק על 965 מיליון דולר. בחברת הייעוץ מעריכים שהשווי עוד יגדל ככל שהטכנולוגיה תתקדם ותהפוך לזמינה יותר. וכשיש בתעשייה יותר כסף, יש צורך באנשי מקצוע רבים יותר.
בעתיד, מדפיס איברים יהיה האדם האחראי על עיצוב האיבר, ההתאמה שלו לחולה וגם להדפסה שלו והכנתו להשתלה. הכישורים שיידרשו ממנו הם הבנה של מבנה גוף האדם וידע טכנולוגי ועיצובי מתקדם.
מומחים בהדפסת תלת-ממד אינם חייבים להיות רופאים. סביר יותר להניח שהמקצוע ידרוש תואר בהנדסת ביוטכנולוגיה.
סייבר-פסיכולוגים: איפה הבינה המלאכותית פוגשת אותך?
הפיכתו של האינטרנט לכלי בלתי נפרד מהיומיום שלנו הביא להולדתו של מקצוע חדש בתחום הפסיכולוגיה - סייבר-פסיכולוגיה. תחום המחקר הזה מתמקד בניסיון להבין איך התרבות הטכנולוגית והקשר בין אדם למכונה משפיעים על המוח, על התודעה ועל ההתנהגות האנושית.
הזרמים המרכזיים בתחום המחקר הזה עוסקים בסוגיות כמו מערכות יחסים וירטואליות, זהויות וירטואליות והתמכרויות למחשבים ולאינטרנט, בעוד שהזרמים העתידניים יותר מתמקדים בנושאים כמו ההשלכות הפסיכולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית, סייבורגים ומציאות מדומה.
מחקרים שונים מצאו כי שימוש ממושך ברשתות חברתיות עשוי לגרום, בין השאר, לביטחון עצמי נמוך, לדיכאון, לבידוד חברתי ולהתמכרות. גם למשחקי מחשב עלולות להיות השפעות שליליות על המשתמש, ובשנה האחרונה היו לא מעט דיווחים על ילדים שנשלחו למוסדות גמילה בעקבות התמכרות לפורטנייט - משחק רשת שמאפשר להתחרות בעד 99 משתתפים אחרים בקרבות ירי בשדה קרב. במציאות כזאת, נראה שיש שוק גדול מאוד למטפלים שמתמחים רק בסוגיות האלו.
לא רק נושאי הטיפול משתנים, גם אופי הטיפול. כבר היום מפגש עם פסיכולוג לא חייב להתבצע פנים מול פנים, אלא יכול להתקיים גם באופן מקוון. בית החולים הפיני, אחד הגדולים באירופה, הוא מהחלוצים במתן טיפול בדיכאון קל, בהפניית רופא, דרך הרשת ובעזרת כלים של בינה מלאכותית.
רוקחים תרופות מותאמות אישית: הרובוט יעבוד, הרוקח יפקח
לאורך שנים נעשו ניסויים בתרופות מתוך הנחה שבדקת קבוצת גברים, בדקת את כל בני האדם. כלומר, כולנו מגיבים אותו דבר לחומרים שונים, ללא הבדלי מין, גזע וגנטיקה. אלא שלאט לאט חלחלה לעולם הרפואה ההבנה שזה לא בדיוק עובד כך, ובשורת התרופות המותאמות אישית מבטיחה שינוי רדיקלי באופן שבו אנחנו מטופלים. כך, אם תזדקקו לאנטיביוטיקה, לדוגמה, תקבלו תרופה שמותאמת לאופי המחלה ולמאפיינים אישיים כמו גנטיקה ומהירות פירוק התרופה בגוף שלכם.
כבר היום יש תרופות מותאמות אישית, בעיקר לחולי סרטן, אך הפוטנציאל עוד רחוק ממימוש. ייצור המוני של אותה תרופה יהיה כמעט מיותר. שינוי בעולם התרופות יוביל גם לשינוי בתפקיד הרוקחים.
לפי חברת המחקר Frost & Sullivan, רוקחי העתיד יצטרכו לפקח על הרובוטים שיכינו את התרופות המתאימות, הם יהיו אחראים להזין את הנתונים המדויקים לתוכם ולבצע בקרת איכות על העבודה שלהם. שימוש בטכנולוגיה יהיה חלק בלתי מבוטל מתהליכי ההכשרה של הרוקחים.