היועמ"ש אביחי מנדלבליט בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: ליאב פלד
"עילת הסבירות היא כלי עבודה משפטי המאפשר לתקן ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות של השלטון מול האזרח. משמעות ביטולה היא פגיעה ישירה באזרחי המדינה, שייוותרו חשופים לאפשרות שיהיו החלטות שרירותיות של השלטון. לא תהיה לאזרח כל הגנה מפני פעולה של הרשות, שאולי נעשתה בסמכות, אך מתעלמת בצורה קיצונית מזכויותיו ובכך פוגעת בו שלא כדין" - כך אמר היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט, בנאומו בטקס הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין השנתי, הנערך השבוע באילת.
הדברים נאמרו על רקע הכוונה לחוקק את "פסקת ההתגברות", שנועדה להגביל את כוחו של בית המשפט העליון לבטל חוקים של הכנסת שאינם חוקתיים לתפיסתו. מנדלבליט הוסיף ואמר כי "עילת הסבירות מבטיחה כי ההחלטות של רשויות השלטון במדינת ישראל יתקבלו באופן הגון, בצורה שוויונית, ללא שרירות וללא העדפת פלוני על פני אלמוני מסיבות שאינן ענייניות. עילת הסבירות מבטיחה כי זכויות הפרט יישמרו, וכי רשויות השלטון יפעלו לפי כללים של מינהל תקין וטוהר מידות".
לדברי מנדלבליט, אותה "עילת סבירות" המאפשרת לבית המשפט העליון לבטל חוקים, אינה המצאה ישראלית, אלה נהוגה גם באנגליה למשל, ו"ממש לא מדובר בעילה הקשורה למה שמכונה 'המהפכה החוקתית'". עוד לדבריו, ביטולה של עילת הסבירות איננו בגדר "החזרת הגלגל לאחור", אלא בגדר "המצאת הגלגל מחדש - הפעם ללא ערובה משמעותית לזכויותיהם של אזרחי המדינה ולשמירה על שלטון החוק".
"ככל שאכן קיימת יוזמה שכזו, מן הראוי להתייצב כנגדה", אמר מנדלבליט.
בצד דברים אלה הדגיש מנדלבליט בהקשר הזה כי הוא אינה נמנה עם אלה הסוברים כי מערכות החוק והמשפט צריכות להיות חסינות מפני כל שינוי. "מותר לבדוק. מותר לבחון. מותר לבקר - אך 'אסור לשפוך את התינוק עם המים'. בחינה כזו חייבת להיעשות בשיתוף ובצורה מכבדת, תוך שמירה על עקרונות היסוד של שיטתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, האמונה על הגנת אזרחיה ותושביה".
מנדלבליט הוסיף: "לשיטתי, תהליכי שינוי - הנעשים באופן ענייני, תוך שיח ציבורי ופרלמנטרי מעמיק ודיאלוג מכבד עם מערכות החוק והמשפט - יכולים להביא לשיפור עבודתן של מערכות אלה ולחיזוק אמון הציבור בהן. כך, למשל, פסקת ההתגברות שנדונה אף היא לאחרונה, ואשר תכליתה היא לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על-ידי בית המשפט מפאת אי-עמידתו באמות המידה החוקתיות, כבר עלתה לדיון בהזדמנויות שונות בעבר. מספר יועצים משפטיים לממשלה עסקו בנושא, כולל עיסוק שלי בתקופת הממשלה היוצאת".
לדבריו, "ככל שהממשלה החדשה שתוקם תבקש לעשות כן, בהחלט ניתן להמשיך בתהליך זה, תוך ליבון מעמיק ומושכל של האיזונים הדרושים במסגרת גיבושה של חקיקה מקיפה וכוללת בנושא כה מורכב ורגיש. העיקר הוא בכך שהשינויים העומדים על הפרק ייבחנו בתום-לב, תוך הקפדה כי במסגרתם יישמרו המרכיבים היסודיים של מערכות החוק והמשפט - הכוללים את עצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לממשלה ויכולתם להגן באופן אפקטיבי על זכויות האדם, המינהל התקין והאינטרס הציבורי. והכול במטרה, המשותפת כמובן לכולם, להבטיח כי מדינת ישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית, המבוססת על שלטון החוק - אליו כפופים כל אדם וכל רשות מרשויות המדינה.
בנוגע לטענות שעולות בקרב חלק מהציבור והפוליטיקאים, כי הממשלה והכנסת נבחרו על-ידי העם בעוד המשפטנים לא, ועל כן הם אינם יכולים להחליף את רצון העם, אמר מנדלבליט: "אכן, דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה מחייבת שמירה על מערכת אפקטיבית של איזונים ובלמים, לשם שמירה על חירותו ועל זכויותיו של כל פרט, ובמסגרתה נתון תפקיד מרכזי למערכות החוק והמשפט".
מנדלבליט התייחס גם לתפקידו במסגרת אותם גבולות, כאשר לדבריו חלק מתפקידו הוא לשים תמרור עצור בפני השלטון, כשפעולותיו אינם חוקיות. "במדינה דמוקרטית הייעוץ המשפטי לממשלה נושא בתפקיד של סיוע לממשלה הנבחרת לקידום מדיניותה, כפי שאני פועל במסגרת כהונתי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת - תוך עמידה על כך שמדיניות זו תיושם בגבולות הדין".
לדבריו, "אין מדובר בניסיון לפגוע בסמכויותיה של הממשלה הנבחרת או לגרוע מהן. ודאי שאין מדובר בניסיון של פקידים - כפי שאוהבים לכנות אותנו - להשתלט על הגה המדינה במקום הדרג הנבחר. המדיניות השלטונית היא עניין לדרג הפוליטי להכריע בו. אנו מקפידים על כך, אבל כל הפעולות צריכות להיות חוקיות. האם מישהו ירצה לחלוק על כך?".
"התביעה הכללית אינה רודפת איש"
מנדלבליט התייחס גם לכוונה לחוקק את חוק החסינות, ואמר כי הוא לא מקבל את הטענה שכדי לאפשר לחברי הכנסת לקדם שינויים כאלה ואחרים בקשר למערכות החוק והמשפט, נדרש לקדם גם שינוי לחוק חסינות חברי הכנסת, תוך השבת המצב החוקי לזה שהיה בשנת 2005. על-פי הטענה שהושמעה לאחרונה, חברי הכנסת זקוקים כביכול לשינוי חוק החסינות כדי להגן על עצמם, לאור הרפורמות שהם מעוניינים לקדם במערכת המשפט; וכן כי החוק נועד להתמודד עם לחצים שמופעלים עליי להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.
"דברים אלה חוטאים לאמת, בלשון המעטה", אמר מנדלבליט, וניצל את ההזדמנות לדחות את הטענות כי הפרקליטות והיועמ"ש מנסים להפיל את השלטון ורודפים את ראש הממשלה. "הם מצטרפים לגל של התבטאויות מצערות בזירה הציבורית והתקשורתית, שמבקשות לפגוע בלגיטימיות של ההחלטות שלנו - ולתייג אותנו בתיוגים פוליטיים, כאילו מאן דהוא קשר קשר כזה או אחר על-מנת להשפיע על הזירה הפוליטית מתוך מוטיבציות זרות. טענות אלה הן הבל-הבלים".
לדבריו, "התביעה הכללית, שבראשה אני עומד, איננה רודפת איש. היא רודפת רק את האמת ואת הצדק ופועלת מתוקף סמכויותיה על-פי חוק".
מנדלבליט התייחס באופן ספציפי לטענות כי ההחלטות בעניינו של ראש הממשלה נתניהו נגועות בשיקולים זרים. "בכל הנוגע לתיקי החקירה של ראש הממשלה, כל ההחלטות התקבלו בצורה מקצועית ועניינית, ללא כל הטיה, לא לכאן ולא לכאן. הדרך בה הלכנו עד כה, בה אני הולך כיום ובה לעולם אלך, היא אחת ויחידה - דרך הישר. שום לחץ לא השפיע עלינו, וגם לא ישפיע עלינו בהמשך. איננו משרתים אף אחד, חוץ מהאינטרס הציבורי ומשלטון החוק. הם אשר מורים את דרכנו ואת דרכי באופן אישי".
מנדלבליט תיאר את כל התהליך שהוביל לשימוע שעתיד להתקיים לראש הממשלה: "על כן, כאשר נמצא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד ראש הממשלה - הוריתי על פתיחה בחקירה פלילית לברור החשד. חקירות אלה נערכו באופן נחוש ויסודי, תוך חתירה לברור האמת. הא ותו לא. מנגד, באותם המקרים, והיו כאלה, בהם הראיות שהוצגו בפניי לא לימדו על חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד ראש הממשלה - הוא גם לא נחקר כחשוד. תמיד בחנתי אך את הראיות, ולא את זהות החשוד.
"לאחר השלמת החקירות, פעלתי לבחינת חומר החקירה שנאסף בשלושת תיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד על-פי לוח זמנים שנקבע מראש. תוך כדי תהליך בחינת חומר הראיות, התקבלה החלטת הכנסת להקדים את הבחירות. החלטה זו של הכנסת להקדים את הבחירות לא הזיזה אותנו מהדרך. המשכנו לעבוד לפי אותו סדר לבחינת חומרי החקירה שנקבע מבעוד מועד. עבדנו בצורה סדורה ומקצועית, ובסופה קיבלתי את החלטתי ביחס לשלושת התיקים".
מנדלבליט הוסיף כי הופעלו עליו לחצים, אך הוא לא נכנע להם. "היו ניסיונות להפעיל עלינו לחצים לשנות מסדר העבודה שקבענו. חלק הפצירו להזדרז בקבלת ההחלטה, וחלק הפצירו לעכב את קבלת ההחלטה. כל אחד משיקוליו ומניעיו. גם לאלה וגם לאלה השבתי אותה התשובה - אני פועל על-פי שיקולים מקצועיים בלבד. הדבר היחיד שמנחה אותי בדרכי הוא קבלת החלטה מיטבית המבוססת אך על חומר הראיות והדין החל עליהן.
"המשכתי בדרכי, ומיד לאחר יום הדיונים האחרון שערכתי, נתתי את החלטתי, לפיה מצאתי כי יש תשתית ראייתית לכאורית לכך שראש הממשלה ביצע עבירות פליליות, ועל כן אני שוקל להעמידו לדין פלילי, וכי כמקובל הוא מזומן לשימוע לפני שאקבל החלטה סופית".
עוד הוסיף מנדלבליט כי "כשם שקיבלתי את ההחלטה לשקול הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, מבלי שהסיטו אותי מהדרך המקצועית שלאורה אנו עובדים - כך מתקבלות יתר ההחלטות ביחס לשימוע עצמו. הכול באופן ענייני. כך, למשל, היה גם ביחס למועד השימוע. לכתחילה קבעתי כי השימוע של ראש הממשלה, כמו גם של יתר החשודים בתיקים אלה, יתקיים תוך שלושה חודשים ממועד העמדת חומרי החקירה לרשותם, כלומר, עד 10 ביולי. סירבתי לבקשה של באי-כוח ראש הממשלה לדחיית מועד השימוע כל עוד שהם נמנעו מלקחת את חומרי החקירה ולהעריך לאורם את לוח הזמנים הדרוש להיערכותם. לעומת זאת, החשודים האחרים לקחו את חומרי החקירה כנדרש, ולאחר שלמדו אותם - הגישו בקשות מנומקות הנסמכות על חומרי החקירה שבידיהם לדחיית מועד השימוע. לאחר בחינת הבקשות, נמצא כי בנסיבות העניין נכון לדחות לאותם חשודים אחרים את מועד השימוע לתאריך 15 באוגוסט.
לאחר שבאי-כוחו של ראש הממשלה לקחו גם הם את חומר החקירה, ועל בסיסו ביקשו לדחות מועד השימוע בשנה תמימה, שקלתי את בקשתם, ובשים לב למכלול השיקולים - החלטתי שאין מקום לקבלה במלואה. בהתחשב במועדי השימוע שנקבעו לחשודים האחרים, ולשיקולים מקצועיים נוספים שפרטתי במכתבי לבאי-כוח ראש הממשלה, קבעתי כי השימוע של ראש הממשלה יתקיים בתאריכים 2 ו-3 באוקטובר. כל ההחלטות הללו התקבלו באופן ענייני".
"לנוכח זאת", אמר מנדלבליט, "הטענה כי תיקון לחוק החסינות נדרש כדי להגן כביכול על ראש הממשלה מפני החלטות לא ענייניות לגביו, היא חסרת כל ביסוס. קשה שלא להתרשם שזו איננה המטרה האמיתית העומדת בבסיס הכוונה לקדם את התיקון לחוק החסינות, או כל דבר חקיקה אחר שנועד לשנות מהמצב המשפטי הקיים בהקשר זה. גם הטענה כי תיקון זה נדרש כדי להגן על חברי כנסת שמבקשים לקדם חקיקה שקשורה למערכות החוק והמשפט, היא מופרכת לחלוטין. אין כל קשר בין הדברים".
מנדלבליט המשיך ואמר כי "האמת צריכה להיאמר - עבודת התביעה הכללית בקשר לתיקי ראש הממשלה היא מקצועית, עניינית ויסודית. לאורך כל הדרך עמדנו מול לחצים משני צידי המתרס, ולא נכנענו להם. לעולם לא ניכנע לשום לחץ שהוא. ככל שבאי-כוחו של ראש הממשלה יתייצבו לשימוע במועד שנקבע, טענותיהם יישמעו בלב פתוח ובנפש חפצה ויישקלו לעומקן כנהוג. אני מאמין גדול בחשיבותו של תהליך השימוע, ואינני אומר זאת מן השפה ולחוץ".
ניצן: "משייטים במים סוערים"
לאחר שמנדלבליט סיים את נאומו בכנס הלשכה, עלה לנאום פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, והתייחס בנאומו לבקשותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות פעם אחר פעם את מועד השימוע שנקבע לו בפרשות 1000, 2000 ו-4000.
"אין זה סוד שאנו משייטים כיום במים סוערים, סוערים עד מאוד", אמר ניצן בפתח נאומו, והתייחס לשניים "ממרכיבי הסערה המרכזיים", כלשונו: השימוע בתיקי ראש הממשלה, ומה שהוא מכנה "טענות-השווא והכזב המועלות נגד מערכות אכיפת החוק וראשיהן, המייחסות להם שיקולים זרים".
"כמובן שאין בכוונתנו לקפח את ראש הממשלה ולהקצות לבאי-כוחו זמן קצר מדי להכנה", אמר פרקליט המדינה. "מנגד, אין שום מקום לדרוש ולצפות כי נתמהמה ונקצה פרקי זמן ארוכים יתר על המידה כאשר אין סיבה אמיתית לכך. על יסוד היקף החומר בעניין ראש הממשלה, פרק זמן של שישה חודשים הוא פרק זמן סביר לחלוטין להתכונן לשימוע".
ניצן תקף בנאומו אחת לאחת את הטענות העולות נגד הפרקליטות והיועמ"ש, ואמר כי "הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל רודפת ומנסה 'להפיל' ראש ממשלה בישראל משיקולים זרים - היא טענת כזב; הטענה הנשמעת, כאילו מערכת אכיפת החוק מסמנת מראש מטרות מטעמים פוליטיים ופועלת לנטרל אותן - היא טענת כזב; הטענה הנשמעת כאילו על הפוליטיקאים להתגונן באמצעות חקיקה שונה ומשונה מפני מערכת אכיפת החוק, ש'תופרת תיקים' כביכול - היא טענת כזב".
"ואף על-פי כן", אמר ניצן, "לצערי, נדמה כי השקרים האלה לא נעלמים, אלא הולכים ומתפשטים. אך אל דאגה. סוף האמת לנצח. סוף הצדק לנצח. שום השמצה ושום שקר לא יסיטו אותנו ממלאכתנו. אני וכל עמיתי למלאכה מבטיחים לכם כי אנו נמשיך במלאכתנו, בביצוע חובתנו, עד תום. ללא שום מורא".
בנוגע למוסד השימוע, עו"ד ניצן אמר כי "ככלל, לשימוע חשיבות רבה ביותר. העמדה לדין פלילי של אדם, כל אדם, עלולה להשפיע באופן מהותי ודרמטי על שמו הטוב ולפגוע במעמדו החברתי, עיסוקו, מקור פרנסתו, משפחתו, מצבו הנפשי וכיוצא באלה".
עם זאת, ניצן הוסיף כי "יש לזכור כי לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא שימוע, מוסד השימוע אינו מהווה תחליף למשפט, ואין תכליתו לשמש מעין 'משפט זוטא'. בהנחיה נקבע, בין היתר, כי 'במסגרת הליך השימוע אין מקום להתדיינות פרטנית באשר לנבכי התיק וחומר הראיות הכלול בו, ויש להתמקד בסוגיות עקרוניות אשר מצויות ביסוד טיוטת כתב האישום'".
לגבי מועד השימוע שנקבע לנתניהו, אשר לטענת סנגוריו של נתניהו הוא מוקדם מדי ואינו מאפשר לו זמן להיערך, הזכיר ניצן כי הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי ככלל, יש לקיים שימוע בתוך 30 ימים. עוד קובעת ההנחיה כי ייתכנו מצבים שבהם תימצא הצדקה להארכת משך הזמן לצורך השימוע. עוד נקבע בהנחיה כי הארכה כאמור תינתן במשורה.
"מטבע הדברים, במקרים בהם חומר הראיות רב מאד, אנו מקצים יותר מחודשיים לשימוע. אולם בכל מקרה אנו משתדלים לקצוב פרק זמן שמחד יאפשר הכנה נאותה לשימוע ומאידך יימנע משיהוי שלא לצורך. כך למשל היה בפרשת הולילנד, שבה, למרות שמספר העדויות שנגבו היה כמעט כפול ממספר העדויות שנגבו בשלושת תיקי ראש הממשלה ביחד, ולמרות שהחשוד דאז אולמרט ניהל במקביל משפט פלילי בתיק אחר, ושימוע בתיק שלישי, הוקצו בסופו של דבר, ולאחר ארכות, שבעה חודשים לשימוע. מכאן ברור כי איש לא מפלה לרעה או לטובה את ראש הממשלה דהיום", אמר ניצן.
עוד הוסיף פרקליט המדינה ואמר: "אנו העוסקים במלאכה מודעים לחלוטין לצורך בקבלת ההחלטה בהקדם ומאידך לצורך לתת זמן ראוי להתכונן לשימוע. כמובן שאין בכוונתנו לקפח את ראש הממשלה ולהקצות לבאי-כוחו זמן קצר מדי להכנה. מנגד, אין גם כל מקום לדרוש ולצפות כי נתמהמה ונקצה פרקי זמן ארוכים יתר על המידה כאשר אין סיבה אמיתית לכך. על יסוד היקף החומר בעניין דנן, פרק זמן של שישה חודשים הוא פרק זמן סביר לחלוטין להתכונן לשימוע".
ניצן ביקש עוד להזכיר כי בפרקליטות מטפלים באלפי חשודים מדי שנה וגם להם קוצבים פרקי זמן סבירים, על-פי היקף החומר המדובר ובמקרים רבים אנו דוחים בקשותיהם לארכות. "גם בנושא זה חשוב להקפיד על שוויון מהותי. לפיכך, גם מטעם זה לא מצאנו לנכון להענות לבקשה החריגה עד מאד שהופנתה אלינו, ליתן הארכה של שנה נוספת עד לשימוע. אלא שלצערי הרב, גם החלטה זו, כמו רבות נוספות, הפכה בידי גורמים שונים כלי לניגוח רשויות אכיפת החוק תוך העלאת טענות חסרות שחר. טענות אלה הן טענות-סרק שלעתים נדמה כי הן מועלות כמעט באופן אוטומטי, תוך ייחוס שיקולים זרים לרשויות התביעה. מדובר בחלק ממגמה נמשכת", אמר ניצן.
עוד הוסיף פרקליט המדינה כי "בשנה האחרונה, ואף לפניה, אנו עדים להתגברות ההתקפות נגד מערכת אכיפת החוק. כבר לקראת העברת תיקי החקירה מהמשטרה לפרקליטות ומיד לאחר מכן, חזינו בהתקפות נגד צוותי החקירה והשתלחויות אישיות נגד מפכ"ל משטרת ישראל הקודם. הטענה הייתה כאילו בכירי משטרת ישראל גיבשו את המלצתם בתיקים אלה משיקולים זרים.
"לצערנו, כפי שהיה צפוי, עם העברת חומרי החקירה לבחינה בפרקליטות וגיבוש המלצותינו, התגברו ההתקפות כלפי הפרקליטות, ובייחוד כלפי פרקליטת המחוז האחראית לתיקים וכלפיי באופן אישי. ושוב, הטענה הייתה כי גם אנו פועלים משיקולים זרים. משגיבש היועץ המשפטי לממשלה את המלצותיו ופרסמן ברבים, נוסף גם הוא לרשימת המותקפים - וראו זה פלא - גם ליועץ המשפטי לממשלה מיוחסים... שיקולים זרים. לפי הטענה, כולם פועלים משיקולים זרים. לכולם יש מטרה זהה. החל במפכ"ל וראשי אגף החקירות; המשך בבכירי הפרקליטות, וכלה ביועץ המשפטי לממשלה עצמו. והמטרה המיוחסת לנו איננה כמובן עשיית משפט צדק. איננה העמדת מי שיש נגדו ראיות לדין פלילי וגניזת תיק נגד מי שאין נגדו ראיות מספיקות. אלא - לפי הנטען - מטרתנו - מטרת עשרות חוקרים ופרקליטים - ללא יוצא מן הכלל - היא אחת: הפלת ראש הממשלה - וזאת מנימוקים פוליטיים בלבד! טענה מופרכת רודפת טענה מופרכת - והשקר - כטיבו של שקר שחוזרים עליו שוב ושוב - מחלחל אט-אט לליבם של רבים. כאשר נדמה כי אמירה כזו או אחרת קובעת רף חדש שלא נחזה במקומותינו, לא עוברים ימים ספורים ורף שלילי חדש, גבוה מקודמו, מתרגש עלינו".
על כל הטענות הללו ביקש ניצן להשיב כעת ואמר כי כולן טעונת כזב. "חובתנו אחת - דין אחד לכולם. שלטון חוק אחד לכל, ממנהיגי הארץ וראשיה ועד לאחרון האזרחים. לא תהיה אפליה בין גדול לקטן. בין עשיר לדל. בין חזק לחלש".
עוד התייחס ניצן לפרסומים לפיהם יחקקו חוק החסינות ופסקת ההתגברות ואמר: "איני יודע אילו חוקים יחוקקו כאן בעתיד., אך אני יודע כי שום חוק לא יוכל למנוע מהצדק והאמת לנצח".