גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההכנסות החזויות למדינה מהיטל ששינסקי: 250 מיליארד שקל

המסים שתגבה המדינה ממאגרי "תמר", "לוויתן", "כריש" ו"תנין" עשויים להסתכם בעשרות מיליארדי שקלים ב-40 השנה הקרובות לפחות ● הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי, הכוללות גם תמלוגים ומסי חברות, צפויות להגיע לכ-400 מיליארד שקל ● פרשנות

פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר
פלטפורמת הגז של מאגר תמר / צילום: בן יוסטר

1.

כשראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בעבר כי מתווה הגז יכניס למשק מאות מיליארדי שקלים, הוא ספג קיתונות של בוז ולעג. במאמר זה אני מבקש להראות כי ראש הממשלה לא ממש טעה והטעה. כמובן שכל החישובים שאני מביא הם תחזיות, אבל תחזיות שמעוגנות בדוחות הכספיים של שותפויות הגז - מספרים שמבוססים על כמה הנחות הגיוניות על תכולת המאגרים, היקף המכירות העתידי שלהם ועוד.

כמובן שבסופו של דבר, המציאות תהיה ההוכחה הטובה לתחזיות. מכיוון שאורך החיים של מאגרי הגז הוא 20 ו-30 שנה, החישובים הסופיים יהיו בהתאם, אבל בהחלט יהיה אפשר לומר באמצע הדרך, נגיד בעוד 10 שנים, מה היקפי הכספים שיזרמו למדינה כתוצאה מגילוי מאגרי "לוויתן", "תמר", "כריש" ו"תנין". 

ההיטלים הצפויים על מאגרי הגז

2.

כשמדברים על הכנסות המדינה מגז, מה שנקרא GT (ה-Government Take), מתכוונים לשלושה סוגי הכנסות שהמדינה מקבלת: הכנסות מתמלוגים - הכנסות שהיא כבר מקבלת ממאגר "תמר" (שזה נחשב הכסף "הקטן"); הכנסות ממסים (שאף הן מתקבלות כבר, אם כי עדיין כמובן לא על מאגרים שלא הסתיים פיתוחם); ומסי ששינסקי, שעדיין לא התקבלו, והם אמורים להיות הנתח היותר "שמן" בעוגת ההכנסות של המדינה.

מסי ששינסקי, סוף-סוף, אמורים להיגבות החל בשנה הבאה ממאגר "תמר", אחרי שהמאגר קיבל כמה וכמה הטבות במסגרת החקיקה והוראות המעבר שלה. ההטבות כללו, בין השאר, פחת מואץ, דחיית המס וגידול בשיעור החזר ההוצאות עד להשתת המס המירבי, כך שהתוצאה שלהם בפועל הייתה דחייה בתשלום מסי ששינסקי.

למה מאגר "תמר" קיבל הטבות והנחות אחרי חקיקת ששינסקי? נדמה לי שכדאי להבין את הסיטואציה העסקית: מצד אחד, מדינה שהייתה זקוקה לגז באופן משווע, ומהצד השני, מוכר שידע למנף או לנצל זאת. כזכור, היה אז לחץ לספק גז טבעי כמה שיותר מהר, בין אם בגלל קריסת ההסכם לאספקת הגז המצרי, ובין אם בגלל התפיסה (בין השאר, של המדינה) שהזרמת הגז התעכבה די והותר (בעקבות ההתנגדות להובלת הגז דרך חוף דור), והכעס הציבורי על עליית מחירי החשמל לצרכנים בעקבות המחסור בגז.

התוצאה של הלחץ הזה הייתה שורה של הקלות והטבות מס, שניתנו כאמור במסגרת חוק ששינסקי לחברות הגז, שהגדילו את רווחיהן ואת התשואה הפרויקטלית על "תמר".

האם המדינה טעתה אז? התבטלה? נכנעה? זה כבר ניתוח של חוכמה שבדיעבד, ובלאו הכי זה כמו מים מתחת לגשר. הרי איש כבר לא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור. מסקנה אחת שלי, שאני שב וחוזר עליה: חברת נובל אנרג'י הוכיחה ב"תמר" שהיא יודעת לפתח כמה שיותר מהר וכמה שיותר בזול, וכך הצליחה לקבל עוד הטבות שהפכו את מאגר "תמר" לפרויקט רווחי מאוד. 

היטל ששינסקי

3.

הכסף "הקטן", כאמור, בהכנסות המדינה הם התמלוגים, השקופים מדי שנה בדיווחים של משרד האנרגיה ובדוחות הכספיים של הממשלה, המתפרסמים על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. שיעור התמלוגים בישראל, בהתאם לחוק הנפט, עומד על 12.5%, והם מחושבים לפי שווי שוק בפי הבאר. שיעור התמלוג בפועל נמוך יותר, כתוצאה מניכוי הוצאות בגין מערכות ההולכה והטיפול בגז מפי הבאר ועד לנקודת מסירת הגז בחוף (במקרה של מאגר "תמר", זה קרוב ל-12%).

בכל מקרה, בטבלה המצורפת למאמר זה, אפשר לראות את היקף התמלוגים ששילם מאגר "תמר" מרגע שהתחיל לזרום ממנו גז, כל הנתונים מהדוחות הכספיים של הממשלה. בשנה האחרונה, נגבו תמלוגים מ"תמר" בהיקף של 860 מיליון שקל, ומתחילת זרימת הגז במאגר נגבו תמלוגים בהיקף של כ-4.4 מיליארד שקל. היקף התמלוגים העתידי מנפט וגז שאמור להיכנס לקופת המדינה, וזאת לפי אומדן של החשב הכללי, נאמד ביותר מ-20 מיליארד שקל.

4.

ולכסף "הגדול" של מסי ששינסקי - אלה כאמור לא נגבו עדיין, אבל החל בשנה הבאה הם יתחילו לזרום לקופת המדינה. זה יתחיל בזרזיף קטן של מאות מיליוני שקלים בודדים, ויתגבר עד להיקף של מיליארדי שקלים בשנה. תחילה ממאגר "תמר", ובהמשך ממאגר "לוויתן" במיוחד ומאגרי "כריש" ו"תנין".

כל הנתונים שהבאתי בטבלאות הם ממקורות ציבוריים, תחזית של דלק קידוחים, המחזיקה בנתחים ממאגרי "תמר" ו"לוויתן". אני מדגיש שוב כי מדובר בתחזיות ומדובר בגבייה שתימשך עוד כ-40 שנה, אבל החל בשנה הבאה, מדי שנה, אפשר יהיה לבדוק באמצעות מקורות ציבוריים מה היקף היטל ששינסקי המדויק שמתחיל לזרום לקופת המדינה.

על פי התחזית, מדובר בגבייה של כ-8 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות רק ממאגר "תמר". שאר המאגרים יתחילו היטלי ששינסקי רק מ-2024.

תזכורת: היטל ששינסקי חל רק לאחר שההשקעות בחיפוש, בפיתוח ובהקמת המאגר הוחזרו במלואן בתוספת תשואה, המגלמת, בין השאר, את סיכוני היזם ואת הוצאות המימון. מדובר בהיטל פרוגרסיבי - כלומר, שיעור נמוך של היטל יחסית עם תחילת הגבייה, שעולה ככל שתעלה רמת הרווחיות של המיזם.

בכל מקרה, התמונה העולה מהתחזית ברורה: 250 מיליארד שקל יזרמו לקופת המדינה רק מהיטלי ששינסקי עד לשנת 2063, ואולי אפילו יותר עם גילוי מאגרים נוספים.

אף שזה נשמע סכומים עצומים, צריך להיכנס לפרופורציות: בנק ישראל העריך בעבר את שווי תפוקת הגז ותקבולי הממשלה באחוזי תוצר בטווח שבין 0.5% ל-2% במקסימום. כלומר, ביחס לגודל הכלכלה המקומית ותקציב הממשלה, כולל קרן רווחי הגז, ההיקף הצפוי של תקבולי הגז אינו דרמטי. הסכומים אמנם משמעותיים, אבל אינם משנים סדרי עולם כלכליים או תקציביים.

5.

הנתח "הבינוני" בכל חבילת ההכנסות של המדינה הם מסי חברות. גם כאן יש תחזית בדוחות הציבוריים (לכל תאגיד שמשלם מסים בישראל), אבל נדמה לי שדווקא המדינה היא זו שצריכה לספק את המספרים המדויקים, כי היא זו שגובה את המסים, מה גם שיש פערים בין ההפרשה למס בדוחות הציבוריים לבין השומות הסופיות שנקבעות מאוחר יותר על ידי רשות המסים.

לכן, רשות המסים חייבת להציג מדי שנה את המסים שהיא מקבלת ממאגר "תמר", ובהמשך ממאגרים אחרים, שהיא אמורה לקבל מכמה תאגידים. עם זאת, בהערכות שמרניות מדובר במסים שעשויים להגיע לעשרות מיליארדי שקלים ב-40 השנה הקרובות לפחות, כך שבמבט כולל עשויות הכנסות המדינה להגיע ל-350-400 מיליארד שקל ממאגרי הגז - שוב, בטווח ששרטט נתניהו.

ששינסקי אמור לעשות את ההבדל הגדול החל בשנת 2020, ולכן חשוב מאוד שהמדינה תהיה שקופה בנושא הזה ותציג בצורה ברורה לציבור את הכנסותיה השנתיות ממאגרי הגז לסוגיהן (תמלוגים, מסי חברות ומס ששינסקי), וכך יהיה אפשר לראות אם כל ההצהרות על שיעור כזה או אחר של המדינה בהכנסות הגז הן נכונות ותואמות את התחזיות. בכל מקרה, יהיה אפשר לבחון זאת במדויק רק לקראת מיצוי כמעט מלא של המאגר.

6.

היטלי ששינסקי אינם אמורים להיבלע בתקציב המדינה כמו מסי חברות או תמלוגים, אלא להיכנס לקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע, שעליה החליטה הממשלה בחקיקה משנת 2015. הקרן, על פי הגדרתה, תנהל את הכנסות המדינה מההיטל על רווחים ממשאבי טבע, "בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. הכנסות המדינה מההיטל יומרו לנכסים במטבע חוץ ויופקדו בחשבון ייעודי בבנק ישראל. נכסי הקרן יכללו את הכנסות המדינה מההיטל ואת הפירות שינבעו מהכנסות כאמור, והם אינם ניתנים לעיקול, המחאה או שיעבוד.

"נכסי הקרן יושקעו מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ. אחת לשנה יועבר לאוצר המדינה מחשבון הקרן סכום כמפורט בחוק (מדובר בסכום ההקצאה השנתי), שישמש למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, כפי שהתחליט הממשלה, ויאושר כחלק מחוק התקציב השנתי. הכנסת, לפי בקשת הממשלה, רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה, בתנאים הקבועים בחוק".

תחולתו של החוק הוא במועד שבו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד שקל, וכרגע מופקדים כספי ההיטל בקרן חוץ-תקציבית המנוהלת על ידי החשב הכללי באוצר. יתרתה של הקרן לסוף 2018 עומדת על כ-450 מיליון שקל.

הקרן תתחיל לצבור מיליארדים ועשרות מיליארדים בשנים הבאות. סדרי עולם זה לא ישנה, אבל לסתימת חורים זה בהחלט כן משמעותי. למה כוונתי? או שהאוצר ייקח הלוואה בשביל לצמצם גירעונות, או שיעביר לכספים שישמשו למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות - עוד צורה לצמצם גירעונות.

בקיצור ולעניין, הקרן תהפוך למין רזרבה שהאוצר יוכל להשתמש בה, כפוף כמובן למגבלות החוק, גם לצמצום גירעונות. אני משוכנע שזה מה שהיה קורה עתה, אם הקרן כבר הייתה צוברת סכומים משמעותיים. 

עוד כתבות

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

פיצה פפרוני של ''פיצה אולה'' / צילום: מרב סריג

אחת הפיצות הטובות בארץ מסתתרת בחצר משפחה בעספיא

בימי שישי, בשיטת "עד שנגמר הבצק", מנפיק טאבון העצים של משפחת עלו פיצות נאפוליטניות נהדרות ● גם הנקניקים מיוצרים במקום

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית