יוטיוב / צילום: Shutterstock
יוצרי התוכן העצמאים ביוטיוב נגד ענקית הווידאו: במכתב ששיגרו להנהלת החברה דרשו היוצרים שקיפות ומעורבות גדולה יותר באופן שבו החברה מדרגת את התכנים שלהם ומאפשרת להם להרוויח מהם כסף. בכך שמים היוצרים במוקד את הבעייתיות בפלטפורמות חדשות, שאומנם מספקות אפשרויות תעסוקה חדשות וגמישות - אך מייצרות העסקה נטולת זכויות. המאבק הזה מצטרף למאבקים נוספים של עובדים בחברות הענק, כמו למשל נהגי אובר וליפט.
המכתב הוא פרי שיתוף-פעולה בין ועד היוטיוברים - ההתארגנות הקהילתית של יוצרי התוכן בפלטפורמה, שנלחמת עבור זכויותיהם של יוצרי תוכן ושל משתמשים, לבין איגוד IG Metall הגרמני - איגוד העובדים הגדול באירופה. שני הארגונים הודיעו על הקמתו של גוף משותף בשם Fairtube, אשר במסגרתו יובילו את מאבקם של יוצרי התוכן העצמאיים בפלטפורמת יוטיוב, שבבעלות חברת אלפאבית.
במכתב, עליו הם דורשים תשובה בתוך חודש ימים, מבקשים היוצרים שהפלטפורמה תפעל מולם בשקיפות בנוגע לקריטריונים לפיהם סרטונים זוכים לחשיפה ולדירוג שלהם עבור מפרסמים. בנוסף, הם דורשים שיוטיוב תאפשר להם להיות מעורבים בהחלטות ניהוליות המשפיעות על כושר הפרנסה שלהם בפלטפורמה, וכי יינתן להם מענה אנושי לפניות במקום המענה האוטומטי (בוט) שאותו הם מקבלים כיום. לשם כך, היוצרים מעוניינים להקים ועדת יוצרים שתקבל כוח השפעה על מדיניות יוטיוב בכל הנוגע לתוכניהם.
למרות שיוטיוב היא פלטפורמת תוכן, יוצרי התוכן אינם עובדי החברה, אלא יוצרים עצמאים שפרנסתם נקבעת על-ידי אלגוריתמים בלתי שקופים ששולטים במידת החשיפה של תוכניהם. היוצרים ביוטיוב מתפרנסים הן מפרסום שהם משלבים בתוך הסרטונים שלהם באופן עצמאי, והן משיתוף בהכנסות מפרסומות בפלטפורמת יוטיוב - אשר מופיעות לפני או במהלך הסרטונים שלהם.
היוצרים נאחזים בחוקי הפרטיות
בשנים האחרונות, יוצרי התוכן ביוטיוב התמודדו עם מספר שינויים במדיניות הפלטפורמה שפגעו ביכולות המוניטיזציה של התכנים שלהם. אחד השינויים המשמעותיים הוא זה שיוטיוב הכניסה ב-2017, בעקבות חשש של מפרסמים מהופעה של הפרסומות שלהם לפני סרטונים של דאעש. בעקבות חרם של מפרסמים על הפלטפורמה, יוטיוב החלה לסמן תכנים כבלתי הולמים או כמפירי זכויות יוצרים, וככל שהם כאלה למנוע מהם להציג פרסומות.
הסימון של סרטונים כבעייתיים מתרחש מבלי שניתן הסבר ליוצרי הסרטונים. פעמים רבות, יוצרים לא מודעים לכך שסרטון שלהם הפסיק לייצר הכנסה - ומגלים זאת רק בדיעבד. אם היוצרים מעוניינים לערער על החלטה כזו, עומד לרשותם מענה אוטומטי בלבד ולא מתאפשר להם ליצור קשר עם נציג אנושי מהחברה. לאורך השנים, עולות תלונות חוזרות על כך שהסימון של סרטונים מסוימים כבעייתיים אינו מוצדק, והתהליך נתפס כשרירותי. הזעם שהתעורר בקרב קהילת יוצרי התוכן בשל השינוי במדיניות המוניטיזציה הוביל לכך שהם החלו להתאגד במסגרת ועד היוטיוברים, בו חברים כיום 15 אלף יוצרים. לפי דיווח באתר "גיזמודו", מאז שהכריזו על הקמת Fairtube בשבוע שעבר, הצטרפו אל האיגוד 1,500 יוצרים נוספים.
אחד ממובילי ההתאגדות הוא יוצר התוכן ג'ורג' ספרייב, אשר בעבר הוסרו מיוטיוב סרטונים שלו שהציגו אותו בונה רובים ומקלעים ומדגים כיצד הם עובדים - פעולות חוקיות לחלוטין. "אנחנו לא דורשים דברים שיפגעו ברווחיות או שאינם מציאותיים. אנחנו רוצים הוגנות. אנחנו רוצים שקיפות. אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו כמו אל שותפים. אנחנו רוצים תקשורת אישית במקום תקשורת אנונימית", אמר ספרייב בראיון לאתר Motherboard.
ההתארגנות של עובדי יוטיוב במסגרת של איגוד עובדים ותיק דוגמת IG Metall, שהחל כאיגוד של עובדי מתכות במאה ה-19, אינה ברורה מאליה. IG Metall החל את מעורבותו בתחום הפלטפורמות הדיגיטליות ב-2015 כשיזם את פרויקט ה-Crowdsourcing, אשר מבקש לשפר את תנאי העבודה בפלטפורמות הדיגיטליות על-ידי כינון של סטנדרט אחיד לתנאים המינימליים שיש לספק לעובדים בפלטפורמות אלה, עם שמונה פלטפורמות דיגיטליות מגרמניה שלקחו חלק בפרויקט.
כעת, האיגוד הוותיק מעוניין להשתמש בתקנות הפרטיות האירופאיות (GDPR) כדי לשפר את תנאי העבודה של היוצרים ביוטיוב. הם מקווים שיוכלו לטעון כי הסיווג של סרטון מסוים כבעייתי או כמתאים לפרסומות הוא מהלך שכולל איסוף מידע פרטי אודות היוצרים על-ידי יוטיוב. אם הטענה תתקבל, יוטיוב תיאלץ להפוך את סיווג התכנים לשקוף. באיגוד מקווים שיוטיוב תיענה לדרישות היוצרים לשקיפות באופן רחב מזה שקובע החוק היבש - ותכיל את הכללים הללו גם על יוצרים הנמצאים מחוץ לאירופה.
היוצרים ביוטיוב אינם היחידים שמוחים
היחס של פלטפורמת יוטיוב אל יוצרי התוכן שלה אינו יוצא דופן בקרב פלטפורמות דיגיטליות גדולות אחרות. מדובר במודל המכונה "כלכלת החלטורה", שהפך לפופולרי בזכות חברות הייטק מעמק הסיליקון כמו אובר ו-Airbnb, ומבוסס על ספקי שירות נטולי זכויות עובדים. היום, כל אחד יכול להיות שליח ב-Wolt, מטעין קורקינטים בבירד, סוכן נדל"ן ב-Airbnb, או למכור את שירותיו ישירות לצרכן הקצה בפייבר.
יתרונות המודל ברורים: מודל הפרילנס מספק גמישות ועצמאות, והפלטפורמות שמספקות חברות הטכנולוגיה מעניקות נוחות ונגישות ללקוחות. החברות הללו הצליחו להפוך לפלטפורמות ענק בזכות כוח העבודה הזמין והזול, או התוכן המגוון שאותם מספקים נותני השירות.
יוצרי התוכן ביוטיוב אינם היחידים שמוחים על תנאי העבודה שלהם בתקופה האחרונה. כך למשל, במקביל להנפקות האחרונות של חברות שיתוף הנסיעות, נהגי אובר וליפט שבתו והפגינו בקליפורניה, סן פרנסיסקו, סן דייגו ולוס אנג'לס, בדרישה להשוואת שכרם לשכר המינימום ולהכרה ביחסי העסקה בינם ובין החברות. גם יוצרי התוכן ביוטיוב וגם נהגי אובר סובלים מ"ניהול אלגוריתמי" - מושג המתייחס לניהול של עובדים בפלטפורמות דיגיטליות באופן טכנולוגי ולא אנושי. הניהול האלגוריתמי כולל חוסר שקיפות בנוגע לאופן בו נקבעים קריטריונים כמו גובה תשלום, חשיפת תוכן ואפילו היקף העבודה המתבקש, וכן חוסר מענה אנושי מצד התאגידים לשאלות וטענות מצד העובדים. כך למשל, אובר לא מאפשרת לנהגיה לראות מהו יעד הנסיעה לפני שהם מאשרים איסוף של נוסע.
מדובר יוטיוב נמסר: "יוצרים הם חלק חשוב בקהילה של יוטיוב ולכן היא חולקת איתם את מרבית ההכנסות מפרסום. על-מנת לאפשר לקהילה לצמוח, יוטיוב צריכה למצוא איזון שיבטיח את בטיחות המשתמשים, התאמה של תכנים עבור מפרסמים וקיום פעילות עסקית ארוכת-טווח ליוצרים. אנחנו מעריכים את הפידבק של היוצרים, ואנחנו בדיאלוג מתמשך עם רבים מהם בדרכים שונות".