אישום: אזרח מקסיקני ביצע בישראל הונאת פונזי ב-3 מיליון שקל

רמון קדרי, אזרח מקסיקו המתגורר בישראל, מואשם ב-15 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, זיו , גניבה בידי מורשה ועוד, לאחר שלכאורה גייס במרמה כספים ממשקיעים תוך מצג-שווא כאילו הוא מעורב בעסקים במקסיקו, בארה"ב ובישראל

הונאה / צילום: שאטרסטוק
הונאה / צילום: שאטרסטוק

איך ביצע אזרח מקסיקני, שהגיע לישראל באשרת תייר, הונאת פונזי בהיקף של 3 מיליון שקל בישראל? פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט השלום בעיר כתב אישום נגד רמון קדרי, אזרח מקסיקו המתגורר בישראל, בגין 15 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה, זיוף, גניבה בידי מורשה ועוד, לאחר שלכאורה גייס במרמה כספים ממשקיעים תוך מצג-שווא כאילו הוא מעורב בעסקים במקסיקו, בארה"ב ובישראל.

לפי כתב האישום, כדי לחזק את התרמית העניק הנאשם "רווחים" מההשקעות למשקיעים קיימים, אך אלה לא היו רווחים אלא כספים שקיבל ממשקיעים חדשים. לטובת התרמית "גייס" הנאשם שני ראשי קהילה ירושלמים, ששימשו כממליצים וכערבים שלו לאחר שראו כי הוא מחלק "רווחים" למשקיעים, וזאת מבלי שידעו שמדובר בתרמית. עם אחד מהם אף פתח הנאשם מאפייה בירושלים, על-מנת לשוות לעצמו נופך של איש עסקים לגיטימי.

על-פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד ג'ניה קליימן מפרקליטות מחוז ירושלים, החל מהגעתו של קדרי לישראל בשנת 2013 ועד למעצרו לאחרונה, הציג קדרי מצגי-שווא וטענות כזב בפני אנשים רבים, במטרה להוציא מהם כסף במרמה. בין היתר, נטען, קדרי הציג את עצמו כשותף או בעל עניין בעסקי יבוא במקסיקו, בארה"ב ובישראל והציע לנפגעים להשקיע כספים בעסקיו אלה לפרקי זמן שהוגדרו מראש בתמורה לתשואות גבוהות, תוך הבטחות-שווא כי כספיהם יושקעו בעסקים.

בכדי לחזק את מצג-השווא הכללי, נטען, נהג הנאשם לשלם לנפגעים את התשואות המגיעות להם, וזאת באמצעות כספי מרמה שהופקו מכספי הקרן של נפגעים אחרים, בשיטה המוכרת המכונה "הונאת פונזי".

עוד על-פי האישום, קדרי פעל יחד עם עובד במפעל לייצור יודאיקה בירושלים, שבו עבד, ועובד זה שימש ככלי לגיוס מכריו של העובד להונאתו.

על-פי האישום, על בסיס מצגי-השווא, השקיעו מתלוננים סכומי קרן גבוהים ב"עסקיו" של קדרי בסכום כולל של למעלה מ-3 מיליון שקל.

מהאישום עולה כי בעקבות התשלומים שהעביר קדרי לחלק מ"משקיעיו" - אותם סכומים שהגיעו מכספים של משקיעים אחרים ולא מהשקעות אמתיות - רכש קדרי את אמונם של שניים מהדמויות המוכרות בקהילתם בעיר - א.א ו-ב.ב. קדרי, נטען, הציע לא.א. וב.ב. להשקיע בעסקים בסכומי קרן גבוהים במיוחד בתמורה לתשואות גבוהות במיוחד, באופן שהניע אותם לפנות למכריהם ולגרום גם להם לקחת חלק בעסקים או לשמש כערבים של קדרי בכל הנוגע לעסקים, והכול על יסוד מצג-השווא הכללי. בשל כך ועל יסוד היכרותם את א.א. וב.ב., הסכימו הנפגעים להעביר לידי קדרי סכומי קרן גבוהים במיוחד.

על-פי כתב האישום, במהלך תקופת התרמית פתחו הנאשם וא.א. מאפייה הנקראת "ליס" ברחוב לאה גולדברג בירושלים. בין הנאשם לבין א.א. סוכם כי קדרי יפעיל וינהל את המאפייה, בעוד א.א. ישקיע הון עצמי בעסק, באמצעות חשבון בנק ייעודי שפתח א.א. בהמשך, נטען, הפכו א.א. והנאשם לשותפים במאפייה, אשר מקום מושבה עבר לאזור התעשייה עטרות בירושלים, ופתחו חשבון בנק משותף לצורך ניהולה. חרף האמור, פנקסי צ'קים מהחשבון נותרו במאפייה.

עוד נטען כי לשם חיזוק מצג-השווא הכללי כלפי חלק מהנפגעים, הנאשם נתן צ'קים מהחשבון בשווי הקרן כעירבון להשקעה, בהם זייף את חתימתו של א.א., ללא ידיעתו ומבלי שהוסמך לכך.

עוד על-פי האישום, קדרי העביר לחשבונו הפרטי חובות השייכים למאפייה, מבלי שהורשה לכך.

במקביל לאישום הוגשה נגד קדרי בקשת מעצר עד תום ההליכים, במסגרתה נטען כי קדרי, שאינו אזרח ישראל, ניסה לצאת את הארץ לאחר שעומת עם המתלוננים בתיק בכל הנוגע לחובותיו כלפיהם, אולם נכשל לאחר שאחד המתלוננים הוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. יחד עם זאת, בבקשה נכתב כי קדרי הצליח למלט את אשתו ואת ילדיו מהארץ, ולאחר מכן אשפז את עצמו בקהילה טיפולית סגורה, מתוך סברה כי בכך ימנע מהמשטרה לחקור אותו. 

*** חזקת החפות: קדרי לא הורשע בכל עבירה. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות.