עובדים על גג בפ"ת / צילום: גיא ליברמן
יום חמישי האחרון, רחוב קק"ל בפתח-תקווה. משאית מנוף נצמדת לבניין מיושן ומרימה לגובה משלוח רעפים, שאותו קולטים ארבעה פועלים שנמצאים על הגג המשופע. למרות שנפילה מגובה היא גורם המוות מספר אחת במקומות עבודה בישראל, אף אחד מהם לא חוגר רתמה. מעבר לבטיחות האישית של הפועלים, צריך להגיד ביושר כי בגגות רבים אין כלל נקודות עיגון, שניתן לחבר אליהן רצועות שמאפשרות עבודה בטוחה על גגות.
המצב הזה עומד להשתנות, לנוכח התקנה החדשה שתחייב קבלנים לפזר נקודות עיגון על גגות בניינים חדשים. התקנה הזאת היא רק אחת ממאות שינויים שיופיעו בתקנות הבנייה בישראל, בשלל תחומים מאקוסטיקה ועד איטום, שיחליפו מעל 500 תקנות ישנות ולעיתים סותרות.
חלק מהתקנות החדשות אושרו לאחרונה על ידי שר האוצר משה כחלון והן ייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים, ואילו אחרות צפויות להיכנס לתוקף במהלך השנה הקרובה.
כפילויות וסתירות ב-518 תקנות
"קוד הבנייה" הוא שם כולל למערכת הוראות, שכוללת את הסף המינימלי הנחוץ כדי להבטיח את האיכות ואת הבטיחות לתכנון ולביצוע של מבנים. הוא יחליף את תקנות התכנון והבנייה שקיימות היום, ויחייב כפי שתקנות מחייבות.
שורשיי השינויים בתקנות נמצאים באסון ורסאי בשנת 2001. רצפת אולם השמחות שקרסה והביאה למותם של 23 בני אדם, טלטלה מדינה שלמה והביאה להקמת ועדת זיילר. זו בחנה, בין היתר, את מצב תקנות הבנייה בישראל. מבדיקת הנתונים באותם הימים על ידי משרד הבינוי והשיכון, עלה כי בתקנות הבנייה ישנם סתירות, כפילויות, יתרים, חוסרים וטעויות בכ-518 מהתקנות.
אחרי הגשת המסקנות והמלצות הוועדה מונתה ועדת היגוי, שעבודתה הפכה למעין "תוכנית עבודה".
הכוונות היו אולי טובות, אבל הקצב היה איטי. למעלה משנה מסיום עבודתה של ועדת ההיגוי קיבלה הממשלה החלטה להסדרת התקנות בענף הבנייה. כשמונה שנים חלפו ורק ב-2014 סט התקנות החדש הועבר לידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה כדי לדון בהן. מאז חלפו עוד חמש שנים, ורק כעת המהלך מבשיל.
מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד הבינוי והשיכון, טלי הירש שרמן, שהובילה את כתיבת הקוד, הסבירה ל"גלובס", כי "ההחלטה שהטילה הממשלה על משרד הבינוי והשיכון הייתה להכין קוד בנייה אקטואלי ונגיש, שמשקף מצב קיים ורואה פני עתיד. היו שם עוד החלטות, שחלקן כבר יושמו, כמו להקים אתר אינטרנט עם מידע בתחום, מה שמוכר כיום כאתר שער המידע, והקמת מכוני בקרה על ידי מינהל התכנון. במקביל הוטל על משרד הכלכלה לעסוק בהגדרות של פונקציות מסוימות של אדריכלים, מהנדסים ועל מי האחריות להסמיך אותם. בשורה התחתונה, קוד הבנייה הולך להחליף את התקנות שקיימות כיום בתקנות התכנון והבנייה בקשה להיתר תנאיו ואגרות".
השאלה היא למה זה לקח כל כך הרבה זמן. גורם בכיר במשרד השיכון הסביר ש"תקופה יחסית ארוכה החומר נתקע במשרדי ממשלה שונים מכל מיני סיבות, כמו חוסר בכוח אדם, בדגש על כוח אדם מקצועי. גם היו שלבים שהייתה תחלופה גבוהה של בעלי מקצוע קריטיים. צריך לזכור שזו חקיקה מאוד מקצועית, שמשפיעה על עבודה של קבלנים, מהנדסים מתכננים ויועצים, וכל מי שמשתתף בבניית מבנים. עבדו על זה חמישה צוותים ו-70 יועצים חיצוניים, שנרשמו למאגר שהיה פתוח. חלק מהתהליך נעשה בשיתוף הציבור, וגורמים כמו התאחדות בוני הארץ ומשרדי ממשלה שונים כמובן".
חושבים גם על שקט בכיתה
לפני מספר שבועות חלה התקדמות משמעותית בסאגת קוד הבנייה. זה קרה לאחר שהשר כחלון חתם על ארבעה פרקים ראשונים של הקוד. מדובר בחלקים שעברו את מסכת הדיונים הממושכת של ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. מדובר בפרקים בנושאים של אקוסטיקה, אצירת אשפה, בטיחות המשתמש ומתקני תברואה.
הפרקים שנחתמו צפויים להיכנס לתוקף בתקופה של בין 90 יום לחצי שנה, ובמשרד השיכון מסבירים כי כבר בתקופה הקרובה הם יובאו לידיעת הציבור ולגורמים המקצועיים.
כך למשל, בין התקנות ניתן למצוא חובה שלא קיימת כיום שמורה לקבלנים לדאוג שכל הדירות בבניינים חדשים יקבלו אפשרות חימום מים חסכונית. נסביר - תקנה מ-1975, התקפה גם היום, מחייבת קבלנים להתקין דוד שמש בבניינים עד גובה של 29 קומות. בניינים מעל גובה זה מחוייבים להתקין דודי שמש לדירות שנמצאות רק בשבע הקומות העליונות. דבר זה יוצר מצב שלדירות רבות אין פתרון חסכוני לחימום מים.
"אמרנו שיש פה אי-צדק חברתי, לעומת הקומות שנהנות מהשמש", מסבירה הירש שרמן, שהוסיפה כי "הגג עמוס, אבל יש טכנולוגיות חסכוניות שיכולות לחמם מים בצורה של משאבות חום פוטו-וולטאיות. בשיתוף עם מינהל התכנון ומשרד האנרגיה דחפנו לתקנה הזו, לפיה יש לחייב את הקבלנים לפי הקוד החדש לספק יכולת לכל הדירות לחמם מים בצורה חסכונית - אם בצורה של דוד או כל מערכת אחרת. אנחנו לא קובעים מה השיטה".
והנה עוד נקודה קטנה ואולי מעצבנת שתיחסך מאיתנו, ושמגיעה עד לחימום המחבת במטבח שלנו. לפי התקנות הקיימות כיום, קבלנים מחויבים לספק רק נקודת גז במטבח לטובת בישול ביתי. עם זאת, רבים משתמשים כיום בכיריים חשמליים. התקנה של כיריים חשמליים מחייבת שקע תלת-פאזי שעלותו יכולה לעלות על 1,000 שקל, והיא נעשית כמובן לאחר שהמפתחות נמסרות לידינו.
לפי הקוד החדש, קבלנים יחויבו להתקין שקע תלת-פאזי במטבח ובכך יתאפשר בדירות חדשות לבחור בין שני סוגי הכיריים שנחפוץ, ללא הצורך להוציא 1,000 שקל אחרי שכבר קנינו דירה חדשה.
ויש גם תקנה שעוסקת באקוסטיקה שצריכה צריכה לעניין גם את ההורים. נכון להיום אין תקנה שמחייבת להתחשב באקוסטיקה של כיתות הלימוד בבתי ספר. לא עוד. לפי פרק אקוסטיקה, מי שבונה בתי ספר יחויב להתקין תקרות אקוסטיות במרחבי הלימוד, כך שלא כל מזגן שיותקן בכיתות יביא למטרדי רעש שעלולים להוציא את התלמידים מריכוז.
לפי התכנון בשבועות הקרובים יובאו לאישורו של השר כחלון פרקים נוספים שעוסקים בשלד הבניינים ובאיטום.
"היום בתקנות שעוסקות באיטום כתוב רק 'שלא ייכנסו מים'. זהו. ואנחנו יודעים מה המצב בישראל - אין דירה שלא נוזלת. איטום חלונות למשל זה משהו שהוא כשל מטורף בבנייני מגורים. אז בפרק החדש יש בנושא הזה חלוקה לאלמנטים בתת-הקרקע, לאלמנטים מעל הקרקע, למטבחים ולמרפסות והגג. למעשה זו הסדרה של כשל שוק שקיים כיום", אומרת הירש שרמן.
האם התקנות יגרמו להתייקרות הדירות?
"אנחנו לא צופים שהתקנות יביאו להתייקרות הדירות. יותר משיש פה דברים חדשים, אנחנו עושים סדר במצב הקיים. הדוגמה של התקנה גופי החימום היא טובה כי ככה בנוי הקוד כולו - אנחנו לא מחייבים קבלנים לבחור בפתרון כזה או אחר, אלא נותנים להם את האפשרות להתקין איזו מערכות שהם רוצים. העיקר שיהיו פתרונות. גם דוגמה כמו נקודות עיגון בגג היא שולית מבחינה כספית ליזם, ואפילו שקע תלת-פאזי הוא משהו שלא עולה הרבה בשלב הבנייה", אומרת הירש שרמן.
לדבריה, "חשוב להדגיש שהמהלך נעשה בשיתוף התאחדות בוני הארץ, וקבלנים רבים מצפים לקוד הזה. לקוד הבנייה השלכה מהותית על תכנון מבני מגורים ומבנים ציבוריים במדינת ישראל, וכן השפעה גדולה על שיפור איכות הבנייה ותחזוקתם של המבנים העתידיים. קוד הבנייה בא לתקן פגמים רבים בתקנות התקפות היום, שפוגעות באופן משמעותי בענף הבנייה, בעלויות הבנייה ובאיכותה. חלק גדול מההוראות הקיימות היום בתקנות התכנון והבנייה מיושן ואף אינו ישים".
מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, בני דרייפוס, הוסיף, כי "קוד הבנייה החדש מייצג שינוי תפיסה במשרד הבינוי והשיכון, הקוד נכתב תוך מחשבה חדשנית, עדכנית ויצירתית בתחום הבנייה, ייחודית ומותאמת לישראל. הקוד החדש, שעבודתו הושלמה לאחר שנים רבות בעבודת צוות בינמשרדית בשיתוף אנשי מקצוע בתחום, משנה את המחשבה על יסודות הבנייה - הקוד מתייחס לקריטריונים של בטיחות בראש, לצד שימוש בטכנולוגיות ירוקות ומשלב מחשבה על שינוים עתידיים לצד פיתוח בר קיימא".
דרכו של קוד הבנייה
2001: אסון ורסאי. רצפת אולם שמחות קורסת ו-23 בני אדם נהרגים
2004: בעקבות דוח של ועדת זיילר שמונתה לבחון את האסון מתמנית ועדת היגוי ליישומו
2005: ועדת ההיגוי מסיימת את עבודתה. בין מסקנותיה - גיבוש קוד בנייה להסדרת תקנות בנייה
2006: הממשלה מאמצת את המסקנות ומורה על גיבוש קוד הבנייה
2014: התקנות מונחות בידי המועצה לתכנון ובנייה ונדונות מאז
2019: אישור ארבעה פרקים ראשונים בקוד הבנייה