מערכת CarCare / צילום: המרכז הבינתחומי
Lookup: מחזירים את העיניים לכביש
רעות לייב רוכבת על אופניה תוך שהיא מנווטת בווייז. המבט שלה עובר מהכביש לטלפון הנייד וחוזר חלילה. כשהיא מתקרבת לצומת היא מחזירה את המבט לכביש ובולמת בהפתעה. הטלפון הנייד נופל מידיה. למזלה, מאחר שמדובר בקליפ מבוים, הטלפון נופל אל סל הנשיאה של האופניים. רעות, יחד עם חבריה לצוות, רוני פוליצנוב וחיים אלבז משנקר, בהנחיית ד"ר יונית רושו, רוצים לגייס את הטכנולוגיה כדי לנתק את רוכבי האופניים והקורקינטים מהטכנולוגיה ולהחזיר את הקשב של הרוכבים לכביש. לשם כך הם פיתחו מערכת ניווט חדשה, צמיד ניווט ו"שפה" חדשה שתחליף את המבט שזולג שוב ושוב למסך.
הפרויקט שלהם כולל אפליקציית ניווט שהם פיתחו בעצמם, המבוססת על המפות של אפליקציית גוגל מאפס ולצידה צמיד המחובר אל הטלפון הנייד באמצעות בלוטות'. בעוד שהטלפון הנייד אמור להישאר בתיק או בכיס, את הנחיות הניווט אמור לקבל הרוכב מהצמיד, באמצעות רטיטות. את הצמיד הם ייצרו בעצמם, והוא כולל מסך קטן, פשוט ופרימיטיבי בכוונה - על מנת שהוא לא יהווה שום סוג של תחליף למסך הטלפון הנייד ולא יוכל להסיח את הקשב של הרוכב מהכביש. לכן, המסך יוכל להציג רק את המינימום הדרוש לתפעול המכשיר.
הניווט מתבצע כאמור בעזרת רצפי רטט שונים, שמעביר הצמיד לידו של הרוכב: רצף של שלוש רטיטות בחלק הימני או השמאלי של הצמיד - כדי לאותת לרוכב לפנות ימינה או שמאלה בהתאמה; אתראה של שתי רטיטות 5-20 מטרים לפני פנייה - כדי להכין את הרוכב לקראת פנייה קרבה; רטט אחד המופעל בשני צידי הצמיד - לשם אתראה על פנייה קרבה בעוד 20 מטרים ומעלה; ושלושה רטטים בשני צידי הצמיד כדי להנחות את הרוכב להמשיך ישר. הצמיד כולל גם כפתור פיזי שלחיצה עליו תפעיל שוב את רטט ההנחיה האחרון שהופעל. פונקציה זו נועדה לאפשר לרוכב לשחזר את ההוראה האחרונה במקרה שהוא התבלבל ופספס, וזאת מבלי להזדקק לעצור את הנסיעה או להסתכל על המסך.
שלושת יוצרי הפרויקט אמנם סטודנטים, אך גילם נושק לשלושים ושלושתם כבר עובדים בתעשייה, מה שמשווה למיזם שלהם נופך של סטארט-אפ בשלב הסיד יותר מאשר פרויקט גמר. כשאלבז מדבר על הפרויקט, קשה לפספס שהוא רואה בו לא פחות שליחות מאשר פרויקט לימודי או עסק פוטנציאלי. "מהפכת הסמארטפונים הגיעה אלינו מוקדם מדי", הוא אומר, "הרבה לפני שהספקנו להתרגל לשינוי התרבותי שהביא איתו האינטרנט. המטרה שלנו היא לאפשר לרוכבים לחזור קצת אחורה בזמן, ולהתרכז יותר בכביש ובנוף ופחות בנייד".
Arms: קשר חדש לחיילים בשדה הקרב
איך חיילים, כלים משוריינים ורחפנים יכולים לתקשר ביניהם בשדה הקרב מבלי שיהיו תלויים בקַשר, לאותת למפקדה על מצוקה, או לשלוח הודעה על נפגע באופן אוטומטי? בפרויקט Armory Mesh Network מנסים בן רייך, טל צ'אושו גור-אריה, דור מלכה ויגאל צסיס משנקר, אשר שירתו ביחידות לוחמות בצה"ל והונחו על ידי ד"ר רש עמית, לפתור את כל האתגרים בבת אחת בעזרת "רשת Mesh" לתקשורת רדיו ללא ניהול מרכזי, שיוצרת מעין רשת ווקי טוקי משודרגת שבה כולם יכולים לתקשר עם כולם, כולל המפקדה, בלי תלות בגורם מרכזי.
הצוות פיתח מערכת שבעזרתה המפקדה חולשת על כל החיילים והכלים בשטח, בעזרת קופסה בגודל כף יד המותקנת באפוד של החיילים או על גבי הרכב המשוריין. בנוסף, הקופסה של המפקד בשטח כוללת צג של 3.5 אינץ' שמאפשר לו גם לעקוב אחר מיקום הכוחות ומרחקם זה מזה.
טווח התקשורת, ללא אנטנה, הוא כמאה מטר, כך שכל חייל או כלי רכב בכוח יכולים לתקשר זה עם זה בקלות, ככל שהם נמצאים במסגרתו - משום שכל חבר ברשת הוא גם מעין ראוטר שלה. אם נוצר צורך בגישור על פערי מרחק, אפשר לגייס רחפן לצורך העניין. רייך מסביר כי "אמנם בעזרת אנטנה אפשר להגיע לטווח של קילומטרים, אך הטווח הקצר הוא דווקא יתרון מבחינת הגנת סייבר - משום שרשת שאין אליה גישה היא רשת בטוחה יותר".
בנוסף ללחצן מצוקה שאותו יכול החייל להפעיל ידנית, הקופסה המותקנת באפוד החייל עוקבת אחר הדופק ויכולה לאותת על מצוקה באופן אוטומטי. בעתיד רוצים חברי הצוות להוסיף לקופסה גם יכולת מעקב אחר לחץ דם ורמת חמצן בדם. בין שאר הרכיבים גם GPS, מד כיוון ומד האצה.
Wisetrash: עוקבים אחרי הפחים
אחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של רשויות מקומיות היא על פינוי אשפה. מעבר לעלות עצמה, פונקציה זו קשורה באופן ישיר גם לאיכות החיים העירונית ולבריאות הציבור. הצוות של אלון אסקל, טל השחר ואבי לוי, בהנחיית ד"ר אליפז חיבשוש, מנסה להציע פתרון שאמור גם לייעל את מערך איסוף האשפה ולחסוך במשאבים, וגם לשפר את איכות השירות כך שפחים מלאים ירוקנו ראשונים.
המערכת של צוות וייזטראש כוללת מצד אחד חיישני סונאר, אשר יותקנו בפנים הפחים עצמם ויוכלו לתת אינדיקציה לרשויות התברואה על מצב תפוסת הפחים, ומצד שני תוכנת מעקב ממוחשבת שתעבד את הנתונים המתקבלים מכלל הפחים בעיר, תציג אותם על גבי מפת שליטה במערך בקרה עירוני ותיצור מדי יום את המסלול היעיל ביותר האפשרי עבור נהגי משאיות איסוף הזבל. כך הם יתרכזו באיסוף אשפה מהפחים היותר מלאים, וידלגו על אלה הפחות מלאים.
המערכת מאפשרת עוד כמה פונקציות שליטה - כגון מעקב אחר המצב של כל פח ופח, המצב שלו לעומת התפוסה הממוצעת, והצגת כלל הפחים על גבי מפה כאשר הצבע של כל פח ופח מייצג את מידת המלאות שלו. מנהל המערכת יכול לקבוע בעצמו את סף המלאות (למשל 50% או 60%) שמעליו נדרש פינוי ולייצר סטטיסטיקות למעקב אחר מצב הפחים לאורך זמן.
לדברי אסקל, הצורך לחבר כל פח ופח לתשתית תקשורת מציב אתגר תקציבי, והיכולת לפרוס אותה תלויה ביכולת של כל עיר ועיר. לדבריו, הוא נפגש עם חברת מועצת עיריית רמת גן שהביעה עניין בנושא. עוד הוסיף כי דווקא תשתית התקשורת בעיר בני ברק, למשל, מתאימה יותר משום שיש בה תמיכה בטכנולוגיית תקשורת סלולרית ישנה וזולה יותר.
Plant Growth Control: עוקבים אחר גדילת הצמחים
מגדלים צמחים בבית? כיצד תעקבו אחר קצב הגדילה שלהם ותגלו מה טקטיקת הגידול האופטימלית? הצוות של לאון בנימין, חנן אברהם ומתן נבטיאן משנקר, בהנחיית ד"ר יגאל הופנר, פיתח את מערכת Plant Growth Control, שעוקבת אחר גודל הצמח כפונקציה של תנאי הגידול שלו מבחינת השקיה, טמפרטורה ותאורה. המערכת עוקבת אחר השתנות התנאים השונים לאורך זמן ותוצאות הגידול, ומציגה אותם בממשק הניהול. לדברי אברהם, המערכת - שכוללת מצלמה - לא מיועדת למעקב אחר גידולים בשדה, אלא לשלב המחקר - בו מחפשים המגדלים את השילוב הטוב ביותר בין תאורה, השקיה ותנאי חום לשם אופטימיזציה של גודל הצמח.
Swim Touch: מקפיצים שחיינים
כיצד יכול מאמן שחייה להקפיץ את תלמידיו בו זמנית לבריכה, כמו בבריכה מקצועית, ולקבל מידע וסטטיסטיקות על ביצועיהם לטלפון הנייד שלו? על כך חשבו בני ולוטקר, ליאור השחר, מיכאל בן הרוש וניקיטה בורנשטיין משנקר, בהנחיית ד"ר יונית רושו וד"ר רש עמית, ופיתחו את Swim Touch. חברי הצוות ראו לנגד עיניהם את הבריכה בווינגייט - בה, לדבריהם, "מותקנת מערכת של חברת אומגה השוויצרית בעלות של עשרות אלפי שקלים" - ופיתחו סט חיישנים המקושרים זה לזה בתקשורת אלחוטית (Wi-Fi), אותו ניתן להתקין בכל בריכה ובעלות זניחה יחסית. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם "הפועל כפר סבא בית ברל שחייה".
סנסורים שמזהים משקל מותקנים על המקפצות, לצד סנסורים שמזהים נגיעה אשר מותקנים על דופן הבריכה. המערכת מזהה זמן תגובה בהזנקה למים ונגיעות ידיים ורגליים, ושומרת הכול בזמן אמת.
האפליקציה מאפשרת למאמן להגדיר אימונים, לעקוב אחרי הישגי השחיינים שלו לאורך כל העונה, לקבל התראות על ירידה או שיפור בהישגי השחיינים ולקבוע יעדים. יש גם ממשק לשחיין, המאפשר לו לצפות בהישגיו לאורך כל העונה, לקבל מטלות מהמאמן ולצפות בלוח האימונים.
CarCare: מחזירה את עיניי הנהג לכביש
הסחות דעת בזמן נהיגה הן אחד מהגורמים העיקריים לתאונות דרכים, ובראשן חלום בהקיץ ושימוש בסלולר. CarCare שפותחה במטרה לסייע במלחמה בתאונות הדרכים, לא מנסה למנוע את הגורמים להסחות הדעת - אלא להילחם בהן ברגע שהן קורות. את המערכת פיתחו גיא בנבנישתי, רוני למל, נמרוד פילה, גל פישמן וגיא שיף ממעבדת החדשנות במדיה בבי"ס לתקשורת במרכז הבינתחומי, והיא עוקבת אחר תנועת העין של הנהג באמצעות מצלמה. אם היא מזהה שהעין נודדת מעבר לתנועות הסבירות במסגרת הנהיגה, היא תחל להציג אנימציה של אורות לד במטרה ללכוד בחזרה את תשומת הלב של הנהג - ולכוון את מבטו בחזרה אל הכביש.
האלגוריתם מזהה את מיקום העיניים של הנהג, משווה את הנתונים לגבולות שדה ראייה מוגדרים מראש ומנתח את משך הסטייה. בעת זיהוי סטייה, נשלחת התראה ומופעלת אנימציית האורות בהתאם לסטייה - מימין לשמאל או משמאל לימין - לצורך כיוון מבט הנהג חזרה לכביש.
ABC: מזרזים את הצלת החיים
מה קורה אם חס וחלילה התרחשה תאונת דרכים? על כך חשבו אורי זילקה, נועה ינאי, נדב לוטן ואליאן לימון, חברי הצוות שפיתח את ABC - מערכת חכמה שמסייעת לקבוע את חומרת מצבו של הנפגע בעת תאונה ולהזמין במהירות את הגורמים המתאימים למקום. המערכת פועלת לפי שיטת האבחון הרפואי ABC, ומפעילה חמש שאלות קוליות וחיישנים המנטרים את מצב קנה הנשימה (Airway), הנשימה (Breathing) וקצב לב (Circulation). בנוסף, המערכת מבצעת בדיקה נוירולוגית ראשונית ובדיקה של רמת כאב בעזרת הצגת שאלות לנהג. את המידע שאוספת המערכת היא שולחת למד"א כבר בזמן הבדיקה כדי להעביר אינפורמציה קריטית לפרמדיקים.
ABC הוא יישום אשר משולב במערכת המדיה של הרכב. המערכת מייצרת שיחה קולית עם הנהג ומנתחת את התשובות המתקבלות. המערכת כוללת בנוסף חיישן דופק, מד תאוצה (אקסלרומטר) ומיקרופון לצורך אבחון קצב הלב וזיהוי איכות הנשימה וקצב הלב. GPS של מקום התאונה נשמר ונשלח גם הוא למרכזיה של מד"א.
Cooper: הרובוט שמחבר מיליניאלז עם חרדה חברתית
בזמן שבאפליקציית הנסיעות Gett מנסים לעודד אינטראקציה בין נהגים לנוסעים, מי יציל את הנהג והנוסע ממבוכה חברתית בנסיעה שיתופית? מועמד ראוי בהחלט הוא הרובוט המוזיקלי קופר (Cooper), שפיתחו דניאל ליסנר, בראל מאיר, דנה מקאדר, שירה צרנינסקי ומיה שפאן מהמרכז הבינתחומי. לאחר תיאום הנסיעה המשותפת, קופר מייצר רשימת השמעה משותפת לנהג ולנוסע לפי העדפות המוזיקה שלהם באפליקציית ספוטיפיי. כאשר הנוסע נכנס למכונית, קופר מברך אותו במחוות שלום ומתחיל לנגן את השיר הראשון. בנוסף למחווה, קופר גם זז לצלילי השיר על פי הקצב, ובכך מעצים את חוויית השמיעה המשותפת ומעודד נושא שיחה משותף.
מיד לאחר תיאום הנסיעה השיתופית, הנהג והנוסע מקבלים לינק לשרת של Cooper. בעזרת ה-API של ספוטיפיי נוצרת רשימת השמעה חדשה משותפת בחשבון של הנהג. כשחיישן המרחק מזהה שנוסע נכנס למכונית, קופר זז ושולח התראה ללוח הבקרה של הרכב לנגן את השיר באמצעות מערכת הרמקולים במכונית. הרובוט זז בקצב של השיר - על ידי ניתוח של קצב המוזיקה - ומופעל על ידי שני מנועי סרוו המאפשרים תנועה אורכית של הראש ותנועה רוחבית של הבסיס.