סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב / צילום: איל יצהר
אנו נמצאים כיום בעידן החדשנות ואין ספק כי המושג 'חדשנות' איננו יורד מסדר היום. רק כמה דוגמאות להמחשה: תאגידים גדולים נעזרים ביועצי חדשנות על מנת להישאר תחרותיים ואף מקוריים; בשנת 2016 הוקמה בישראל הרשות לחדשנות (החליפה את לשכת המדען הראשי ב משרד הכלכלה); ואפילו עיריות כמו תל אביב וירושלים מפעילות צוותי חדשנות עירונית שמטרתם לנהל או לפתור באופן יצירתי בעיות מורכבות שקודם לכן נתפסו ללא פתרון. באופן בלתי נמנע, החדשנות הפכה גם לביטוי אופנתי משמעותי במיוחד בעולם האקדמי. מן הסתם, אין מוסד להשכלה גבוהה המכבד את עצמו, שלא הכניס את הרעיון לז'רגון שלו ולתוכנית הלימודים - בין אם מדובר בהקמת מרכזי יזמות וחדשנות באוניברסיטאות, ובין אם נהגה בחשיבה מחדש לגבי תכניות לימודים קיימות.
באופן טבעי, עיקר מאמצי החדשנות ממוקדים במקצועות המדעים המדויקים, או דיסציפלינות בעלות זיקה חזקה לעולם הטכנולוגיה ולתעשיית ההיי-טק כגון: הנדסה, מדעי המחשב, מערכות מידע, מנהל עסקים ועוד. בסופו של דבר, כשבחדשנות עסקינן, ברוב המקרים מתייחסים לחדשנות טכנולוגית מהסוג שהפך את מדינת ישראל למעצמה בתחום.
אלא שחדשנות איננה נחלתן הבלעדית של המדעים המדויקים והדיסציפלינות הטכנולוגיות. דר' הילה קורן מגדירה חדשנות בארגונים 'כתהליך של שינוי מכוון שנועד ליצור ערך, יתרון ורווחיות על ידי ניצול הזדמנויות'. למעשה, הגדרה זו עומדת במבחן המציאות גם בתחומים שאינם מתחומי המדעים המדויקים או הטכנולוגיה, והיא נכונה לכל שטח אחר, כולל: חינוך, בריאות ואף דיסציפלינות מתחומי מדעי החברה והרוח. למעשה, אין מקום, ארגון, או מקצוע שאינם מסוגלים להתחדש, להתעדכן ולמצוא דרכים יצירתיות ומקוריות על מנת להתאים את עצמם לעולם המשתנה.
ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם ש"ללא מסורת, האמנות היא כמו עדר ללא רועה, ובלי חדשנות, היא כמו גופה". ואכן, גם הדיסציפלינות ה'רכות' שאינן נמנות על המדעים המדויקים מצליחות בשנים האחרונות לשמור מחד, על רגל אחת בתוך המסורות והתיאוריות שעיצבו אותן משך מאות שנים, ומאידך, רגל שניה במחוזות החדשנות. גישה זו מאפשרת להן לשרוד ולהתאים עצמן למציאות החדשה ואף להתקדם אל העתיד. הסתגלות זו נעשית מתוך כורח ומתוך כוונה להתעדכן ולהישאר רלוונטיים. כך או אחרת, גם מדעי החברה והרוח ולא רק המקצועות הטכנולוגיים, עברו בשנים האחרונות פריצת דרך של ממש ושילבו בתוכם את רוח החדשנות במגוון דרכים. בין היתר, פותחו מתודות חשיבה ולימוד חדשות, חיבור של תכניות הלימודים לעבודה מעשית ולדרישות השוק, וברתימת החדשנות הטכנולוגית לטובת מדעי החברה והרוח.
מאז ומתמיד מדעים אלה ידעו להתאים את עצמם לתקופות המשתנות ולמצוא דרכים חדשות על מנת להמשיך להטביע את חותמם. מרבית המקצועות הנלמדים כיום בפקולטות 'הרכות' לא היו קיימים עד לפני כ-150 שנה, ואלה שכן, נלמדו בצורה שונה לחלוטין מהמקובל עתה. התהליך המתרחש כיום הוא תוצאה של בחינה מחדש של המוסכמות הקיימות. אותה תרבות של חשיבה מקורית וחידוש אקדמי שפועלת בתוך התחומים, בכתבי עת ובמחקרים אקדמיים, מובילה בעת הזו את מדעי החברה והרוח להגדיר מחדש את גבולות הדיסציפלינות שלהן. כך ניתן למצוא במוסדות להשכלה גבוהה מבחר חוגים חדשים או תחומי התמחות ברוח הזמן, כמו: המרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה, מדעי הרוח הדיגיטליים, מדעי החברה בעולם טכנולוגי (מדעי האינטרנט), מדעי המידע, מדע טכנולוגיה וחברה, ועוד היד נטויה.
נוסף לכך, לאור שינויים לא מבוטלים שחלים כיום בחברה המודרנית ובעולם העבודה, לא אחת נוצרים מקצועות חדשים שלא היו בנמצא בעבר. כך מתהווה הכרח מיידי להכשיר עובדים מומחים ומיומנים לשוק העבודה בתחומים שלא היו מוכרים לנו קודם לכן. דוגמה מובהקת לכך היא החשיבות הגואה והמתעצמת של תחום הקנאביס הרפואי ושינויי הרגולציה שחלו בנושא דנן. במסגרת זו, הושק בחודש האחרון מסלול לימודים חדש, במסגרת החוג למדעי ההתנהגות, במכללה האקדמית עמק יזרעאל, עם התמחות בלימודי קנאביס רפואי, כולל התנסות מעשית בחוות גידול ובמפעלי ייצור. מדובר בנושא שעד לאחרונה, כלל לא היה ניתן להעלותו על הדעת בהקשרים אלה, ולזכות המכללה יאמר שהיא זיהתה את הנחיצות להתמחות אקדמית חדשה. זו בעיניי, רק דוגמה לחדשנות מקורית שכבר מובילה וצריכה להוביל אף ביתר שאת, את כלל חלקי האקדמיה. משמע, היכולת להביט כלפי חוץ אל הסביבה, לבחון אם חלו שינויים מחוץ לגבולות המוסדות להשכלה גבוהה מאז הפעם האחרונה שבדקנו, ולמצוא את הדרכים היצירתיות ואף נועזות להתחדש בתוכנו. הכנסת רוח חדשנות לכותלי הפקולטות שאינן מתחומי המדעים המדויקים או הטכנולוגים הינה בדיוק 'התרופה' או זריקת האנרגיה שדיסציפלינות אלה זקוקות לה, היא רק תיטיב עם תחומים אלה, כמו גם עם הסטודנטים והחברה בכלל.
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית עמק יזרעאל