מלחמת הסחר: מלחמה שכל הצדדים מפסידים בה

הבעיה עם מלחמות סחר, כמו עם מלחמות של יריות, היא שכשהן מתחילות, אף פעם לא יודעים איך הן יסתיימו. וכן, גם לאויב יש זכות פעולה • פרשנות

סוחר מודאג בוול סטריט
סוחר מודאג בוול סטריט

הבעיה עם מלחמות סחר, כמו עם מלחמות של יריות, היא שכשהן מתחילות, אף פעם לא יודעים איך הן יסתיימו. גם לאויב יש זכות פעולה, ולעתים האירועים מסלימים בצורה מכוערת. קחו לדוגמה את יום שישי, שלשום, שבו הגיבה סין למכסים האחרונים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. טראמפ הגיב במטח מילולי, השווקים צנחו, וטראמפ הטיל עוד יותר מכסים.

יום שישי החל בהכרזה של סין על מכסים בסך 5% ו-10% על מוצרים אמריקאיים בשווי 75 מיליארד דולר שחמקו עד כה ממכס סיני מתחילת המלחמה. זה כולל רכבי יוקרה, כימיקלים ומטוסי מנהלים קטנים, שלסינים קשה להחליף במוצרים מתוצרת אחרת. המכסים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר וב-15 בדצמבר, בדיוק כאשר שני הסבבים הבאים של המכסים של טראמפ על הסינים ייכנסו גם הם לתוקף.

המניות קיבלו את הבשורה הזו בקור רוח. הן אפילו עלו במקצת אחרי שיו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל אמר בנאומו בכנס הבנק המרכזי בג'קסון הול, שהפד "יפעל כפי שנחוץ כדי להמשיך את ההתרחבות (הכלכלית)".

אבל אז התחיל טראמפ לצייץ בטוויטר כמו פיל בחנות פורצלן סיני. "השאלה היחידה שלי היא, מיהו האויב הגדול ביותר שלנו, ג'רום פאואל או היו"ר שי (נשיא סין)?" הוא צייץ, כאילו שפאואל אינו פטריוט אמריקאי. "אנחנו לא זקוקים לסין, ולמען האמת יהיה לנו טוב בהרבה בלעדיה. החברות האמריקאיות הנהדרות שלנו מקבלות בזה הוראה להתחיל מיד לחפש חלופה לסין, כולל להחזיר את העסקים הביתה!"

הוראה? מישהו צריך לומר ליו"ר טראמפ שהוא אינו חי ברפובליקה העממית של אמריקה. עסקים אמריקאיים מנסים להוציא ייצור מסין כדי להימנע מהמכסים, אבל שרשראות אספקה שנבנו בעשרות שנים אינן ניתנות לשינוי בן לילה, ולשום מדינה אחרת אין כוח העבודה המיומן יחסית הסיני, התשתיות ורשתות הספקים.

טראמפ לגלג גם על התגובה הסינית, וכצפוי למדי אחרי סגירת השווקים הוא הודיע בטוויטר שהמכסים על מוצרים סיניים בשווי 250 מיליארד דולר יעלו ל-30% מ-25% מ-1 באוקטובר. גם המכס בסך 10% שהיה אמור להיכנס לתוקף ב-1 בספטמבר יעלה בעוד 5%. מה אתה אומר על זה, שי ג'ינפינג?

פיטר נבארו, גנרל מלחמת הסחר של טראמפ, חושב כנראה שסין מפסידה יותר מהסלמת המכסים. "הסיכון כאן לסין, כשהיא עושה דברים כאלה, הוא פשוט לעורר עוד יותר תמיכה בנשיא", אמר נבארו שלשום. "75 מיליארד דולר במכסים במונחי הכלכלה האמריקאית של 30 טריליון דולר הם לא משהו ששוק המניות צריך לחשוש ממנו, ואנחנו קרי-מזג בחזית הזו".

הבנתם, שווקים? רק תירגעו, חבר'ה. אבל זה היה לפני שטראמפ הבטיח שוב להגיב, והשווקים תוהים אם אנחנו לא נעים לקראת הרס כלכלי הדדי מובטח. טראמפ ביטל בשבוע שעבר את הסיכון של מיתון, אבל הוא המשיך להצליף ביו"ר הפד שאמר שהוא פחות בטוח לגבי הכלכלה האמריקאית. אולי בייג'ינג הבחינה בכך והיא חושבת שהיד שלה בדיוני הסחר חזקה כעת יותר.

מדד IHS Markit לפעילות במפעלים ירד באוגוסט בארה"ב, יפן, גרמניה וגוש האירו - בארה"ב מדובר בירידה הראשונה מספטמבר 2009. מדד משולב של פעילות כלכלית בארה"ב שכולל את מגזר השירותים ירד לרמתו הנמוכה ביותר מפברואר 2016. סכנת המיתון עולה כאשר האי ודאות בנושא הסחר עולה. הצרכנים בינתיים אינם מתרשמים לרעה מהתנודות בשווקים ומהתפרצויות הזעם של הנשיא, אבל אם העלייה בתעסוקה ובשכר תאט על רקע הירידה בהשקעות העסקים, אולי גם הצרכנים יהדקו את החגורה.

מקומות העבודה ב תעשיית הרכב האמריקאית פחתו השנה ב-16 אלף על רקע ההאטה במכירות בשוק המקומי. מפעלי טסלה, ב.מ.וו ודיימלר בארה"ב, שמייצאים רכבי יוקרה לסין, יחטפו את המכסים הסיניים בדצמבר. החקלאים שנושאים בעול המכס הסיני יקבלו עוד מכה כואבת בספטמבר.

באמת כל כך קל לנצח במלחמות סחר?