בית המשפט העליון: מרזל וגופשטיין לא יתמודדו בבחירות

שופטי העליון קבעו כי התבטאויותיו של בן ציון גופשטיין מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני, וכי ברוך מרזל - על אף הצהרותיו - התמיד בהתנהלות של הסתה לגזענות • מפלגת ימינה: "שוב מסתבר שהגנה על מיעוט, ערך השוויון והזכות לבחור ולהיבחר שמורים רק לחברי הכנסת הערבים שונאי ישראל ותומכי טרור" • איתמר בן גביר: "הדרישה הראשונה של עוצמה יהודית תהיה לשנות את הרכב השופטים בעליון"

בן ציון גופשטיין / צילום: ערוץ הכנסת
בן ציון גופשטיין / צילום: ערוץ הכנסת

בית המשפט העליון פסל את מועמדותם של ברוך מרזל ובן ציון גופשטיין, מספר 2 ומספר 3 ברשימת עוצמה יהודית של ממשיכי הרב כהנא, מלהתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, אך דחה את הבקשות לפסול את הרשימה כולה ואת העומד בראשה, עו"ד איתמר בן גביר. כן נדחתה הבקשה לפסול את הרשימה המשותפת, בקשה של עוצמה יהודית ושל הליכוד.

את ההחלטה בדיון בערעורים על החלטות ועדת הבחירות המרכזית כתבה נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, ולפיה הנימוקים לפסול את גופשטיין ולמנוע את התמודדותו הם על בסיס עשרות ראיות המעלות תמונה ברורה, חד-משמעית וגלויה על פניה - ולפיה בהתבטאויותיו הרבות ובמעשיו כמי שעומד בראש ארגון להב"ה, מסית גופשטיין באופן שיטתי לגזענות נגד הציבור הערבי, באופן המצוי הרחק בעומק האזור האסור של הסתה לגזענות.

נקבע כי גופשטיין מציג את הציבור הערבי בהכללה כאויב וכמי שאין לקיים עמו כל מגע העשוי להתפרש כדו-קיום, ובכלל זה הוא קורא שלא להעסיק ערבים, לא לאפשר להם דיור בשכנות ליהודים וכן להימנע מיצירת כל סוג של קשר עמם.

התבטאויותיו, כך נפסק, מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני אשר כמותה לא ידענו בעבר, וגופשטיין אף הצהיר כי הוא אינו מתחרט ואינו חוזר בו מן הדברים.

לגבי מרזל נכתב כי נקודת המוצא הייתה שהוא עצמו אינו חולק למעשה על כך שהראיות שהוצגו בעניינו חוצות את הקו האסור ומהוות הסתה לגזענות, אך טען כי מדובר ב"פליטות פה" או בדברים אשר יוחסה להם משמעות חמורה מכפי שהתכוון, וכי מכל מקום אין בכוונתו להתמיד בהתבטאויות מסוג זה שאותן אמר כאדם פרטי, ככל שייבחר לכנסת.

עם זאת, בהינתן העובדה שסוגיית פסילת מועמדותו של מרזל מלהתמודד בבחירות כבר נדונה פעמיים בעבר בשנת 2003 ובשנת 2015, וגם אז הוא טען כי שינה את דרכיו וכי הוא מקבל עליו את "כללי המשחק" הדמוקרטיים, אך בפועל התמיד בהתנהלות שיש בה משום הסתה לגזענות - נפסק כי יש לייחס להצהרות דומות מטעמו עתה משקל נמוך ביותר, אם בכלל. כלומר, השופטים שפסקו נגדו לא האמינו כי החרטה אמיתית.

השופט נעם סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי אין להורות על פסילת מועמדותו של מרזל, שכן הודאתו של מרזל כי כשל בלשונו, חזרתו החד-משמעית מדברים שנאמרו ופנייתו לחברת פייסבוק - מספקים ומשיגים את תכלית החוק.

אדוה ביטון, אמה של התינוקת אדל ביטון שנרצחה בפיגוע בשומרון, עלתה בשל פסילת מרזל וגופשטיין למקום השני ברשימה אחרי בן גביר.

איתמר בן גביר פרסם הודעה ולפיה: "בשמאל מבינים שבלי עוצמה יהודית אין רוב לממשלה ימנית, ולכן הם נאבקים לפגוע בה. זה לא יעזור להם, כי עם ישראל מבין היטב שהמאבק הוא עקרוני. החלטת בית המשפט תביא לעוצמה יהודית את המנדט החסר". לדבריו, "הדרישה הראשונה של עוצמה יהודית תהיה לשנות את הרכב השופטים בבית המשפט העליון".

גופשטיין מסר בתגובה: "בג"ץ שוב מוכיח שהוא סניף של מרצ. חברת הכנסת יזבק, שכתבה על סמיר קונטאר שהוא לוחם ושאהיד, ואמרה שהיא מתגעגעת לנאצר, לא נפסלת. לשיטת שופטי העליון, לקרוא לרצח חיילים זה בסדר, אבל מלחמה בהתבוללות היא פסולה".

מרזל מסר בתגובה: "הארגונים הרפורמיים ומפלגות השמאל התאחדו נגדנו, מתוך הבנה שאנחנו נלחם למען מדינה יהודית ונקדם את ערכי התורה בכנסת. מבחינתם, פגיעה במפלגת עוצמה יהודית היא עוד דרך לפגוע ביהדות, והתשובה לכל ארגוני השמאל וקרנות הרפורמיים תהיה בקלפי".

ממפלגת העבודה/גשר, אחת מהעותרות לפסילה, נמסר: "בכל מערכת בחירות מנסים אנשי עוצמה יהודית למסד את שנאתם התהומית כלפי חמישית מאזרחי המדינה ולבצר את הגזענות כנורמה במרחב הציבורי. לאמירות חשוכות כאלה יש משמעות רבה, בעיקר כאשר מי שעומדים מאחוריהן הם נבחרי ציבור. היום קבע העליון שמדובר בניצול עוין של חופש הביטוי".

במפלגת ימינה, בראשות שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, מתחו ביקורת על ההחלטה ומסרו בתגובה: "שוב מסתבר כי הגנה על מיעוט, ערך השוויון והזכות לבחור ולהיבחר שמורים רק לחברי הכנסת הערבים שונאי ישראל ותומכי טרור. זהו תאטרון האבסורד בהתגלמותו, וכמו בפסילת מיכאל בן ארי, שופטי בג"ץ לא מפספסים הזדמנות להוכיח עד כמה הם מנותקים מהציבור. בקדנציה הבאה ימינה תמשיך לאזן את בג"ץ ותתקן את מערכת המשפט". 

ממרכז עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל המייצג את הרשימה המשותפת - נמסר בתגובה: "חברי עוצמה יהודית יודעים היטב כי אין ולא היה להם ראיות כלשהן שמבססות אף לא אחת מן העילות הקבועות בחוק לפסילת הרשימה המשותפת. כל מטרתם הייתה ליצור נסיבות בהן יוכלו להמשיך ולהשמיע את השקרים שהם טופלים על נבחרי הציבור הלגיטימיים של האזרחים הערבים ואת משנתם הכהניסטית. ניתן היה ללמוד כבר מפסיקתו הקודמת של בית המשפט באפריל השנה, שהערעור הזה היה מיותר. ההחלטה שהתקבלה הערב פה-אחד רק מוכיחה כי המניע של הערעור היה לא ענייני נועד רק לתת במה נוספת להשקפה הגזענית שעומדת ביסודה של בקשתם, לפיה אסור לערבים לבקש אזרחות שוויונית".